בצלאל, די!

שלשום (א') בשעות הצהריים הפתיע איש העסקים חזי בצלאל כאשר החליט לעתור לבג"ץ על-מנת לעכב את זכייתה של חברת גולן טלקום במכרז להכנסת מפעילי סלולר חדשים. גולן טלקום הצליחה בתוך פחות משבועיים להעמיד את הערבות שעליה התחייבה במכרז, ולכן הזדרזו עורכי דינו של בצלאל, שנפסל במכרז עם קבוצת מרתון מובייל שבבעלותו, לעתור כבר בשעות הצהריים על-מנת לעצור אותה.

גולן טלקום הייתה כל-כך מהירה בהעמדת הערבות, עד שהפתיעה אפילו את בצלאל שכבר חודשים מסתובב סביב ועדת המכרזים כדי לנסות להשיב לעצמו את הזכייה במכרז, אחרי שנפסל.

מה דוחף את בצלאל לפעול בצורה כזו ולנסות עכשיו לחזור למגרש דרך בתי משפט? האם אינו מבין שהפסילה שלו הייתה כה ברורה וחד-משמעית משום שלא עמד במחויבות שלקח על עצמו, ושמוטב לו לרפא את הכאב בדרך אחרת במקום לנסות ולהחזיר לעצמו את כבודו דרך בתי המשפט?

לשיטתו של בצלאל, החלטת ועדת המכרזים לבחור בגולן טלקום כזוכה במכרז במחיר נמוך של 360 מיליון שקל, מצויה מחוץ למתחם הסבירות, משום שעמדו בפני הוועדה אפשרויות לבחור בהצעות הגבוהות פי שניים, אך היא בחרה להתעלם מהן. זה הרי טיעון משונה - אף אחד לא קיפח את בצלאל ומנע ממנו לממש את זכייתו. פחות סביר שחברי ועדת המכרזים סימנו את בצלאל מסיבות זרות על-מנת להכשילו, יותר סביר שהוא פשוט לא הצליח להעמיד את הכסף שעליו התחייב.

מירס טוענת לניפוח באוויר חם

גם הטענות של מירס נראות בעייתיות, אף כי נכון לכתיבת שורות אלה היא עדיין לא פנתה בצורה רשמית לוועדת המכרזים. מירס סבורה שמטרת המכרז הייתה לבחור בשתי הצעות קרובות. ולכן ההצעה של גולן טלקום זכתה מן ההפקר בעקבות פסילה של הקבוצה השלישית סלקט תקשורת. אי לכך, מן הראוי שההצעה של מירס תופחת לגובה ההצעה של גולן - או שגולן תשלם 705 מיליון שקל כמוה, על-מנת שתנאי הפתיחה של שתי ההצעות יהיו שוות.

מירס סבורה שההצעות של בצלאל וסלקט היו לא ראויות מלכתחילה וכל מה שהם עשו היה לגרום למחיר לקפוץ ולנפח אותו באוויר חם. הראייה מבחינתה היא ששתיהן כשלו.

אם כך חושבת מירס, היא תצטרך להציג בפני ועדת המכרזים הוכחות שההצעות של בצלאל ושל סלקט היו לא ראויות, ושהן התמודדו במכרז מבלי שהייתה להם יכולת כספית אמיתית. אחרי שתעשה כן, ניתן יהיה אולי להתייחס לטענתה זו ברצינות.

בשולי הדברים נזכיר שמירס הופתעה מגובה ההצעות שטיפסו לרמה של 700 מיליון שקל, אבל בכל זאת העמידה את הערבות. העובדה שגולן טלקום זוכה ברצועת תדרים בחצי מחיר היא מבחינתה קוץ בעין - במיוחד כאשר מדובר בקבוצה ששני המנהלים הבכירים שלה, מיכאל גולן ואורן מוסט, פרשו ממנה לפני המכרז. בזמנו, היא לא הצליחה למנוע בבית המשפט את התמודדותם, ועתה היא מקבלת אותם כמתחרה שנכנס בחצי מחיר. מירס מפגינה גם כעת לחץ מסוים כלפי גולן טלקום, אבל קשה לראות אותה מוותרת על מאבק בסיטואציה שנוצרה.

גורם המקורב לנושא שמעדיף להישאר בעילום שם אומר ל"גלובס" כי מהמקרה של בצלאל אפשר ללמוד שעתירה לבג"ץ לא נעשית רק כשנגרם עוול למישהו. הוא מביא כדוגמה הפוכה את חברת קשרנט, שהחליטה ברגע האחרון לסגת מהצעתה במכרז אחרי שהתברר לה שאינה עומדת בתנאים. זאת, למרות שהוציאה מיליוני שקלים בהכנות למכרז.

מי שנפסל הוא המציע, לא ההצעה

"היא הייתה יכולה לנהוג אחרת", אומר הגורם, "היא יכולה הייתה להגיש הצעה שאינה עומדת בדרישות הסף ואז ועדת המכרזים הייתה צריכה לפסול אותה והיא הייתה יכולה לריב עם הוועדה על הפסילה. אבל קשרנט החליטה לא לשחק את המשחק - וזו גישה הרבה יותר מכובדת".

טיעון נוסף של בצלאל הוא שהמכרז היה על שתי רצועות תדרים בתחום של 2.1 ג'יגה-הרץ. לאחר שקבוצתו נפסלה ברצועה אחת, הוא טען שהיה עליו לזכות בקבוצת התדרים השנייה. אלא שוועדת המכרזים קשרה את שתי קבוצות התדרים האחת אל השנייה והחליטה כי תהיה רק זוכה אחת. כלומר, מי שנפסל הוא המציע ולא ההצעה.

מקורב לוועדה אומר: "כולנו מתפללים שלא נקבל גרוש מהמכרז הזה. אנחנו מתפללים שבעוד חמש שנים, כל אחד, גם מירס וגם הזוכה השני, ייהנו מחדירה של 7% לשוק הפרטי ושהמדינה לא תקבל דבר. מי שיקבל הוא הציבור".