סטפק: "שהמגזר העסקי והעשירים יישאו בנטל גדול יותר"

את בכירי המגזר העסקי ושוק ההון לא תמצאו כנראה באוהלי המחאה, אך זה לאו דווקא מעיד על כך שלמחאה אין השפעה רבה גם על החברות שנסחרות בבורסה בתל אביב, וגם לא על כך שהמגזר העסקי לא יכול להוות חלק מהפתרון. "המגזר העסקי צריך לשאת בנטל גדול מכפי שהוא נושא בו היום", אומר על כך צבי סטפק, יו"ר בית ההשקעות מיטב. "צריך פה סדר חדש, שבמסגרתו יגדל הנטל על בעלי האמצעים הגדולים יותר".

יחד עם זאת, סטפק, העומד בראש אחד מבתי ההשקעות הגדולים המנהלים כספי ציבור, מזהיר כי יש לפעול באופן מאוזן על מנת שלא ייווצר "עליהום" על המגזר העסקי. "אם יקרה עליהום שכזה", הוא אומר, "נשלם עליו באבטלה".

כשהוא נשאל באופן ספציפי יותר על דרישות המפגינים, הוא עונה כי לא ניתן לא ניתן להיענות לכולן ובוודאי שלא בבת אחת. "אני נגד מדיניות ה'שלוף' הזו שתחת לחץ מוצאים פתרונות. אם זה כל כך פשוט למצוא פתרונות, אז איפה הייתה הממשלה עד עכשיו. אני חושב שצריך להקים כמה ועדות בנושאים נפרדים, ולקצוב להן חודש ימים. לא כמו ועדת נאמן (לבחינת הגבלת שכר הבכירים, ת' ק') שנשכחה. אם המפגינים ברוטשילד היו מדברים על נושא שכר הבכירים, בטח גם כאן הייתה נשלפת תשובה".

אז מה בכל זאת צריך לעשות? לסטפק הצעות אופרטיביות. "המגזר העסקי צריך לשלם מחיר במובן זה שלמשל צריך להפסיק את הורדת מס החברות. כמו כן, יש מקום להטיל יותר מס על בעלי היכולת. יכול להיות שצריך לשקול - אני עדיין לומד את הנושא - גם מס עזבון רק על בעלי סכומים מאוד גדולים".

בניגוד ללא מעט מבכירי שוק ההון שנמנעו מלהביע עמדתם עד כה, סטפק מצהיר כי הוא תומך במחאה. "חד משמעית המחאה מוצדקת, לא רק זה היא גם מתבקשת. ואם צריך להתפלא על משהו, אז אפשר לתהות איך היא לא קרתה עד היום. תמיד הפריעה לי אדישות הציבור, וכבר לפני שלוש שנים כתבתי מאמר על שכר הבכירים, ובו ציינתי שאם האלפיון העליון ימשיך לנהוג כפי שהוא נוהג, שלא יתפלא שימצא את עצמו מוקף בחומות ואבטחה. ברגע שלקחו את הקפיטליזם לקצה, זה מה שקורה".

לחץ עלול להוביל לגירעון

באשר להשלכות המחאה על המגזר העסקי ושוק ההון מסביר סטפק כי מדובר הן בהשלכות כלליות והן בהשלכות ספציפיות. "הפסקת הירידה במס החברות וקושי להעלות מחירים ישפיעו על רווחי החברות שיצטרכו להתייעל. זה גם יכול להוביל לאבטלה. באופן ספציפי כבר רואים שבעקבות ירידת מרווחי הדלק חברות הדלק נפגעות ומניותיהן ירדו היום בחדות" (ראו ידיעה בתחתית העמוד).

סטפק סבור כי "אם תהיה היענות לדרישות מתוך לחץ, ובלי בדיקה מעמיקה, זה יכול לעלות לנו במונחי גירעון בתקציב, ובעתיד גם בהורדת דירוג אפשרית ובהשפעה שלילית על איגרות החוב הממשלתיות. הדבר הנכון הוא לתת לאוכלוסיות החלשות יותר ולקחת מאחרים, ורק שחלק מוגבל מהנטל ייפול על תקציב המדינה. חלק נוסף צריך לשלם המגזר העסקי והאנשים המאוד אמידים". בנוסף לכך הוא גם מציע "להוריד מע"מ", וקובע כי "יש מקום להקטין את תקציב הביטחון".

השלכה נוספת של המחאה היא על האינפלציה, שסטפק סבור כי היא צפויה להתמתן כעת. "ענף המזון ומוצרי הצריכה וכן והדיור, הם אלה שהעלו את האינפלציה. כיום ישנו חשש מצד יצרנים ומשווקים להעלות מחירים, כך שגם אם לא יהיו ירידות מחירים, אני לא חושב שיהיו התייקרויות כי חברות חוששות להימצא בפוקוס של העיתונות ולהיכנס ללוע האריה". פרמטר נוסף שכאמור צפוי למתן את האינפלציה הוא סעיף הדיור, לגביו מעריך סטפק כי "מחירי השכירויות צפויים לרדת, כמו גם מחירי הנדל"ן עצמו".

לכך יהיו השלכות גם על חברות הנדל"ן למגורים בישראל, ואף על הבנקים. "תהיה השפעה בעיקר על החברות הממונפות וברור שלא יתייחסו אליהן יותר כהשקעה אטרקטיבית", אומר סטפק. "אם אכן התסריט של ירידת מחירי דירות יתממש, בטווח הארוך יש מקום לעקוב גם אחרי מניות הבנקים. כי אם תהיה ירידה חדה ומהירה לבנקים יכולה להיות בעיה גם מצד קבלנים ממונפים וגם מצד נוטלי המשכנתאות".