מחטף? ארדן מאיץ חוק קרקעות; תעשיינים זועמים

התאחדות התעשיינים פנתה הבוקר (ג') אל היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין בבקשה שימנע מהלך לאישור מהיר שמוביל השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן לאישור חוק הקרקעות המזוהמות - מה שיאפשר לו להביאו להצבעה בכנסת כבר השבוע. לטענת התעשיינים, לחוק השלכות מרחיקות לכת על כלל המשק, בכללו גם מפעלי תעשייה; מערכת הביטחון; חברות תשתית גדולות ועוד - ולפיכך מוטב למצות את הדיונים בו בטרם יובא לאישור.

לטענת תעשיינים, השר ארדן "מנסה לעשות מחטף, לאשר את החוק בקרב השרים במהירות ולקבוע עובדה בשטח באמצעות הבאתו לכנסת, וזאת תוך התעלמות מהעובדה שלחוק יש משמעויות כבדות משקל על גופים תעשייתיים רבים".

על-פי הצעת החוק של המשרד להגנת הסביבה, כל הקרקעות המזוהמות ברחבי הארץ יטוהרו במסגרת תכנית מקיפה שתמשך כ-25 שנה ועלותה הכספית נאמדת ביותר מ-8 מיליארד שקל. החוק מתבסס על סקר מקיף שעשתה בשנים האחרונות עבור המשרד להגנת הסביבה חברה חיצונית, שקבע כי בכל רחבי ישראל יש כ-3,300 מוקדים של קרקע מזוהמת שאותם יש לטהר. עם טיהור קרקעות אלה, ניתן יהיה לשחררן לבנייה ובכך - אף להרחיב את היצע הדירות.

מדובר בזיהומי קרקע שלהם אחראים בין השאר מערכת הביטחון ומפעלי תעשייה רבים: החוק המוצע שמוביל ארדן קובע כי טיהור של קרקעות שזוהמו בידי גופים שהיו תחת אחריות המדינה, כמו חברות ממשלתיות כמו תע"ש ברמת השרון - ימומן בידי המדינה. זיהומים שלהן אחראיות חברות פרטיות - יטופלו וימומנו בידי אותן חברות.

על רקע גל של התנגדויות בקרב משרדי ממשלה מהחודשים האחרונים, דן שר המשפטים, יעקב נאמן בנושא במסגרת ועדת משנה מיוחדת. באחרונה הוא סיים את מלאכתו בנושא, אם כי משרדי האוצר והביטחון הגישו על המהלך ערר וביקשו לדחות את הדיון בחוק בממשלה.

שני המשרדים טוענים כי עלות מימון החוק גבוהה מדי ולא יוכלו להתחייב לסכומי הכסף הדרושים. פשרה שהושגה בימים האחרונים בין המשרדים הביאה לסיכום, לפיו אלה ימשכו את הערר והדיון על המשמעויות הכספיות של החוק יעשה רק אחרי שיעבור בקריאה ראשונה בכנסת.

כעת רק הערר של שר התמ"ת שלום שמחון, עומד על הפרק ולדעת השר ארדן לקדם את החוק ולהביאו למליאת הכנסת כבר ביום רביעי, וזאת בטרם הכנסת תצא לפגרה בת ארבעה חודשים. גורמים המקורבים לארדן אמרו כי "מוזר יהיה להמשיך ולתקוע את החוק למשך ארבעה חודשים נוספים - בו בעת שהמדינה תקועה בלי דירות ויש צורך בהול בשחרור של קרקעות לבנייה".