גימיק? הריבית על זכות בעו"ש מסתכמת בשקלים בודדים

כל הבנקים מציעים כיום ריבית על יתרות הזכות של משקי-הבית בחשבונות העו"ש, אבל השיטה אינה תמיד אותה שיטה: חלק מהבנקים מקזזים את ריבית הזכות עם ריבית החובה (אוברדראפט), ואחרים מפרידים - גובים ריבית על המינוס, ומעניקים ריבית נמוכה בהרבה על יתרות הזכות.

מה עדיף? לרוב שיטת הקיזוז, משום שרוב רובם של הלקוחות מדי פעם נכנסים למינוס. גם בפיקוח על הבנקים מדגישים כי "שיטת קיזוז בין יתרות החובה והזכות טובה יותר ללקוח".

למעשה, אם אתם נמנים עם 45% ממשקי-הבית שנכנסים למינוס במהלך החודש, גם עקב הוצאה לא מתוכננת או הוצאה חריגה - שיטת הקיזוז עדיפה, משום שהיא "מבטלת" את ריבית האוברדראפט בחישוב החודשי, ששיעורה כפול ומכופל ביחס לריבית על הזכות (הנאמדת על 0.5% בבנק לאומי למשל).

כך או כך, יש להבין כי מדובר בשקלים בודדים בחודש.

את יתרות הזכות שאתם רוצים לשמור נזילות לרוב עדיף לסגור באמצעים כמו פיקדונות קצרי-מועד, שעליהם רוב הבנקים מעניקים ריבית גבוהה יותר מזו שתקבלו על יתרות הזכות בעו"ש (לדוגמה בלאומי ובדיסקונט).

בנוסף, נראה כי יש בנקים ש"מתאמצים יותר". כך למשל, אגוד ומזרחי-טפחות מעניקים ללקוחות מועדפים ריבית גבוהה יותר על יתרות הזכות (עד 2.5%-3%) ביחס לריבית על פיקדונות לתקופות קצרות (חודש עד 3 חודשים).

ההחלטה להעניק ללקוחות ריבית על יתרות בעו"ש לא נובעת מטוב לבם של הבנקים, אלא מלחץ שהפעיל יו"ר ועדת הכלכלה לשעבר, ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד), שאף ניסח הצעת חוק הקובעת כי כשם שהבנקים גובים ריבית על חובה ועמלות עבור פעולות בנקאיות - מן ההגינות שיהיה הסדר מקביל במקרה שהלקוח שומר על יתרת זכות. בינתיים הושגו הסכמות לפיהן הבנקים יציעו את הריבית על יתרות הזכות מיוזמתם, ללא צורך בחקיקה.

מה מציעים הבנקים?

ריבית על העו"ש

רוב הבנקים מעניקים ריבית בשיעור כזה או אחר על היתרה בעו"ש, בלי קשר למינוס. בולטים לטובה בנק אגוד בשל הריבית הגבוהה (תחת שורת תנאים), ומזרחי-טפחות, שמעניק ללקוחות מועדפים ריבית אטרקטיבית ביחס לריבית על פק"מ קצר מועד.

* אגוד: הבנק נותן את הריבית הגבוהה ביותר, אך רק ללקוחות העונים על קריטריונים מסוימים: 3% לצד פטור מריבית חובה (ל-3 שנים). ההתניות: משכורת של 7,000 שקל המגהצים 2,000 שקל בחודש בכרטיס האשראי של הבנק ל-3 שנים ו-5,000 שקל לאחר מכן. שימושים של 2,500 שקל יקזזו את העמלות בחצי.

* מזרחי-טפחות: ריבית הפלוס היא 1.8%-2.6% בעוד שהריבית על הפיקדונות השקליים נמוכה מ-1% (בפק"מ לחודש).

* לאומי: ריבית של 0.525% (70% מהריבית על פיקדון יומי) לסכום של עד 5,000 שקל. מקסימום 26 שקל בשנה.

* דיסקונט: 0.4% (80% מהריבית על הפיקדון היומי), ללא הגבלה של סכום.

* אוצר החייל: הריבית על הזכות: 0.75% (פריים מינוס 4).

שיטת הקיזוז

* בנק הפועלים והבנק הבינלאומי: בסוף כל חודש נעשה חישוב של יתרות הזכות המקוזזות מיתרות החובה. אם נשארת יתרת חובה, הלקוח יחויב בריבית כשם שקבוע בחשבונו.

לדוגמה: אם הלקוח נמצא ביתרת חובה ממוצעת של 2,000 שקל במשך 10 ימים, ובמשך 20 ימים הוא נמצא ביתרת זכות של 1,000 שקל - יתרת הזכות המצטברת של 20,000 שקל תקזז את יתרת החובה באותו הסכום, כך שבמקרה כזה לא תיגבה ריבית על ימי החובה כפי שהיה נהוג לפני כן.

לא לנוח על זרי הדפנה

נזכיר כי הריבית על המינוס היא בהתאם למסגרת האשראי שמעניק הבנק לכל לקוח. ריבית זו גבוהה בהרבה מריבית הזכות (נקבעת אינדיווידואלית לכל לקוח גם בשיטה מדורגת במסגרת האשראי), ושיעורה "ללקוחות טובים" עומד על פריים (4.75% כיום) פלוס 2%-3%.

כך, שיטת הקיזוז המעמידה את הריביות הללו "אחד מול אחד" ונהוגה בהפועלים ובבינלאומי עדיפה להתנהלות שוטפת של חשבון עו"ש הנכנס מעת לעת לאוברדראפט.

בשורה התחתונה, לקוחות פרטיים ששומרים על יתרות זכות קבועה, יכולים לייצר לעצמם ריבית גבוהה יותר באמצעות הפקדת הכספים הנזילים בפיקדונות קצרי-טווח. ההבטחה לקבל ריבית על הזכות בעו"ש עשויה לייצר אשליה שאין צורך להיות אקטיביים ולחפש למצות את הריבית באופן עצמאי - מה שיתורגם להפסד עבור הלקוח.

עיקרי הדברים

- כל הבנקים מעניקים ריבית על יתרות הזכות בעו"ש.

- בבנק לאומי ובנק דיסקונט ריבית הזכות היא 0.5% ו-0.4% בהתאמה.

- אגוד מעניק את ריבית הזכות הגבוהה ביותר, 3%, בתנאים מסוימים.

- מזרחי-טפחות מעניק ריבית של 1.6%-2.6% ללקוחות מועדפים.

- הפועלים והבינלאומי מעניקים את הריבית בשיטת קיזוז חודשי של יתרות הזכות המבטלות את יתרות החובה.

- שומרים תמיד על פלוס? עדיף לסגור את הכסף הנזיל בפק"מ.

 ריבית שנתיתי על יתרות העוש