מצוקת הדיור והמחאה הציבורית הביאו גם את מגזר המושבים והקיבוצים להירתם למציאת פתרונות. תוכניות של שני המגזרים, שמועברות בימים אלה, כל אחת בנפרד, לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, מדברות על פוטנציאל של כ-55 אלף יחידות דיור לצעירים ולסטודנטים, בזמן קצר יחסית.
"תנועת המושבים רוצה להירתם ולסייע במצוקה שמדינת ישראל נמצאת בה כרגע", אמר ל"גלובס" מזכ"ל תנועת המושבים, מאיר צור, "אנחנו מעבירים פנייה מסודרת לראש הממשלה ולשר הבינוי והשיכון, היות שבאמת יש פתרון בשטח - רק צריך לחשוב ולקצר את הביורוקרטיה".
לפי תנועת המושבים, קיימות מספר חלופות שניתן להפעיל מיידית במושבים בכדי להקל את מצוקת הדיור, הן בפריפריה והן במרכז הארץ, ולייצר כ-50 אלף יחידות דיור למשפחות צעירות ולסטודנטים. החלופה העדיפה מבחינת תנועת המושבים, והמיידית ביותר, היא חלופה שמשלבת בין פתרונות לסטודנטים לבין האינטרס של המושבים לפריצת אוכלוסייה.
בחלופה זו מוצע להביא מבנים יבילים למושבים שנמצאים סמוך לערים המכילות מוסדות אקדמיים. מבנים אלה יהיו לשימוש הסטודנטים בשכירות, כשאלה יונחו בנחלות לפרק זמן קצוב של 10-15 שנה במסגרת מנגנון פיקוח ובקרה שיבטיח שהשכירות תהיה לסטודנטים בלבד ובמחיר מפוקח. זהו פתרון שאמור להשתלב עם הפחתת תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית, שהוצעה במסיבת העיתונאים של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר. חלופה כזו תקל על הסטודנטים להגיע למוסד האקדמי ממקום מרוחק יותר, שאיננו מרכז העיר.
אלפי דירות במושבים הסמוכים לערים הגדולות
לפי חלופה נוספת, תיושם אפשרות "המבנים המוסבים" משנות ה-90, שבהן, בעקבות גל העלייה ההמוני שנצפה ובעקבותיו המחסור האדיר בדיור לעולים החליט אריאל שרון לאפשר בהוראת שעה את "המבנים המוסבים" במושבים. אלה מבנים חקלאיים שהוסבו באופן זמני לטובת מגורים לעולים החדשים. תנועת המושבים מציעה לחדש את הוראת השעה, שתוקפה פג ב-2004, ובכך ליצור אלפי דירות במושבים הסמוכים לערים הגדולות הכוללות מוסדות אקדמיים, לשימוש לשכירות עבור משפחות צעירות וסטודנטים ובכך להוריד את הלחץ מהערים הגדולות.
בנוסף מוצע שבמושבים הסמוכים לערים הגדולות ייבנו בשטחי המושב מעונות לסטודנטים על בסיסי החלטה 949 שמאפשרת מיזם מסחרי ותעשייתי בחלקות החקלאיות במושב, במידה שהמינהל יאפשר בניית מעונות על בסיס החלטה זו ובמחיר קרקע נמוך. לפי תנועת המושבים, פתרון זה מתאים וזמין לסטודנטים שמשוועים לפתרון מצוקתם.
פתרונות נוספים במושבים, שמותאמים לאוכלוסיית המשפחות הצעירות, כוללים את יישום החלטה 979, שאושרה לאחרונה בבג"צ, לפיה ניתן לראשונה, בין היתר, לרשום את הזכויות בחלקת המגורים על שם המתיישב ולפצל חלק מהבתים בנחלה ולסחור בהם. לדברי עו"ד עמית יפרח, יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, "יישום מהיר של החלטה 979 על ידי המינהל בהחלט ייצור בנייה של יחידות דיור נוספות בתוך חלקות המגורים במושבים. מדובר באלפי יחידות דיור שבוודאי יקלו על הלחץ והמצוקה בערים הגדולות במרכז הארץ".
"בהתייחס להרחבות בפריפריה, על המינהל להפחית את שיעור ההיוון ל-0% גם באזורי עדיפות לאומית א' ו-ב', הפחתה שתביא לתנופת בנייה באזורים אלה ותמשוך את האוכלוסייה מאזורי הביקוש לאזורי הספר".
יפרח מציין ש"מהפן הכלכלי, פתרונות אלה הם אידיאליים למשק הישראלי. פריסת אלפי משפחות בכל רחבי הארץ, באמצעות מבנים מוסבים, וחיזוק מעמד הסטודנטים במסגרת מעונות במושבים, מהווים מנוף לחיזוק וקידום התעסוקה והיזמות באזורי הפריפריה, דבר שיגרום להפחתת אחוזי האבטלה ולהעברת השקעות רבות לפריפריה".
במסגרת התוכנית ששלחה התנועה הקיבוצית לאטיאס, ושלגביה היא מחכה להיפגש עמו, ניתן לספק מענה מהיר יחסית לכ-5,000 משפחות וסטודנטים שיגיעו להתגורר בקיבוצים. לדברי מזכיר התנועה הקיבוצית, זאב (ולוולה) שור, "אנחנו מציעים בתוכנית שלנו שכל קיבוץ יקים כ-50 יחידות דיור בשטח של עד 55 מ"ר לזוגות צעירים וסטודנטים בהשכרה".
לדבריו, התוכנית כוללת מתן היתר לכל קיבוץ לבנות עד 50 יחידות דיור, כשהקיבוץ מתחייב להשכיר את הדירה למשך 20 שנה. בניית יחידות הדיור יהיו בתוך הקו הכחול של הקיבוצים, כלומר בשטח מחנה המגורים של כל קיבוץ ולא בשטחי ההרחבה - לכן לא צפויות לדעת התנועה הקיבוצית בעיות של אישורים.
"אני מעריך שתוך שנה נוכל לספק מענה של 5,000 יחידות דיור לזוגות צעירים ולסטודנטים להשכרה", מציין שור, "בתחילת הדרך יירתמו כ-100 קיבוצים, אבל כשאני אומר 100 קיבוצים אני משוכנע שיהיו אף יותר. בנייה של בתים כאלה לוקחת כשנה וברגע שהתוכנית תתאפשר, הדיונים יהיו במסגרת הוועדות המקומיות, לא הוועדות המחוזיות, משום שמדובר בשטחי המחנה ולא בהרחבות".
"שכר הדירה זול יותר בקיבוצים"
הקיבוצים ישלמו למינהל 5% משכר הדירה של השוכר כל חודש, זאת בהתאם לתנאי שנקבע באישור שנתנה מועצת מקרקעי ישראל לקיבוצים להשכיר דירות בתחילת השנה לאחר מאבק שניהלה התנועה הקיבוצית בנושא.
- ומהם בכל זאת החסמים?
שור: "נשאלת השאלה למה דמי ההיוון בעיר הם 3.75% ובתנועה הקיבוצית הם 33%. כשראש הממשלה הופיע והודיע שהוא עושה רפורמה במינהל מקרקעי ישראל כדי להקל על האזרחים, אצלנו הרי לא מתכוננים להוציא את המינהל. יוציאו את המינהל מכל מיני מקומות בארץ, אבל אצלנו בקיבוצים הוא יישאר. אם יוציאו את המינהל מהקיבוצים נוכל לפי חוק התכנון והבנייה להתפתח. המון בנים רוצים לחזור לקיבוץ לחברות מלאה, 1,500 חזרו אלינו בפועל, אבל יכולנו להחזיר הרבה יותר בנים, פשוט יש לנו ביורוקרטיה ועוצרים אותנו. התנועה הקיבוצית עברה משבר כלכלי ודמוגרפי קשה. יצאנו מהמשבר הכלכלי ובנים רוצים לחזור אלינו, כי הפכנו שוב לאטרקטיביים, אבל מקשים עלינו. 75% מהקיבוצים זה קיבוצי נגב וגליל. אתה משרטט את גבולות המדינה לפי מפת הקיבוצים. אין אינטרס של המדינה לפתח שם ולבנות? יש ביורוקרטיה נוראית".
- בכמה המגורים בקיבוצים יהיו זולים יותר מאשר בערים?
שור: "אנחנו עוד לא יודעים מה יאשרו לנו ובאיזה גודל, אבל תיאורטית שכר הדירה הוא בוודאות זול יותר בקיבוצים מאשר דמי השכירות המשולמים בשאר המקומות".
לדברי עו"ד פלג רחמן, מנהל מחלקת מקרקעין ושותף במשרד עוה"ד שלמה כהן, המייצג כ-150 קיבוצים, "לאחרונה שיחרר בג"צ מהקפאה את החלטה 979, המאפשרת ונותנת הנחות מרחיקות לכת בקרקעות של קיבוצים, כולל למצטרפים חדשים, וזה ניתן גם באזורים שהם אינם אזורי עדיפות לאומית עד קרוב ל-70% הנחה מערך הקרקע, ואילו באזורי עדיפות לאומית מתקבלת הנחה של עד קרוב ל-100%.
"יש מאות יחידות דיור שיכולות להיכלל בהחלטה זו. ההנחה הגבוהה בערך הקרקע היא גם לחברים חדשים. היא מאפשרת קליטה של משפחות חדשות ליישובים האלה שייהנו מהנחה מאוד גבוהה מערך הקרקע גם במרכז הארץ. ההחלטה כרוכה בקליטה לחברות בקיבוצים ובתנאים נוספים, אבל להבנתנו יש פה פוטנציאל גדול מאוד לשחרור מאות יחידות דיור בשלב הראשון. בשלב השני זה ייצור תמריץ לשוק בעסקאות יד שנייה של קיבוצים ומושבים. ההחלטה כרגע תלויה בנוהלי ביצוע של המינהל וככל שהוא יישם אותן מהר יותר ניתן יהיה ליישם את ההחלטה הזו בפועל בצורה מהירה יותר, כשטווח הזמנים הצפוי הוא בין שנה לשלוש.
"למעשה יש פה אפשרות לשחרר קרקעות המוחזקות היום בידי הקיבוצים בדרך שמתמרצת את הקיבוצים לקלוט משתכנים חדשים. חשוב לציין שיש גורמים הסבורים שהיישום של החלטה זו תתעכב למשך שנים רבות מאחר שלעמדת חלק משמעותי מהתנועה הקיבוצית, יש בה אלמנטים מפלים ביחס להחלטות דומות במגזר העירוני".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
