מנכ"ל נמל אשדוד: "אמרתי לעובדים, 'אין מתנות חינם'"

הפרשה שהתחוללה בנמל אשדוד ביוני החולף יכולה להתאים ל"סופרנוס". באוצר מכנים זאת גביית דמי חסות. באנגלית זה נשמע יותר טוב: פרוטקשן. בספטמבר 2008 אישרה הממשלה, בתום מאבק ציבורי ממושך, את העברת כלובי הדגים ממפרץ אילת לשטח נמל אשדוד. הממשלה קבעה כי כלובי הדגים ישוקעו לאורך שובר הגלים של הנמל עד שיוחלט אם להעביר אותם לצמיתות לבריכות דגים בערבה. בכניסה לנמל אשדוד הופיעו שתי ספינות של חברת ערדג ובהן חלקי כלובי הדגים שיובאו מקפריסין במיליוני שקלים.

ואז הפתעה: ועד עובדי הנמל הודיע לחברה כי הספינות לא נכנסות לנמל עד שערדג תתחייב להעסיק שתי משמרות של עובדי הנמל בכל יום ב"פיקוח" על כלובי הדגים. העלות: כ-18 אלף שקלים ליום. לא עזרו לערדג התחנונים והטענה שהם אינם זקוקים לשירותיו של אף עובד נמל. אפילו צו שהוציא בית הדין לעבודה לא עשה על העובדים שום רושם. הם לא ויתרו על דרישתם לקבל נתח עסיסי מהדגים בתמורה ל"הסכמתם" לארח את החברה בטריטוריה "שלהם", כלומר שלנו, של אזרחי מדינת ישראל.

מה עשה יהושע (שוקי) סגיס, מנכ"ל חברת נמל אשדוד והאחראי על הנמל מטעם המדינה, בתגובה להתנהלות הכוחנית של העובדים? הוא הנפיק להם חשבוניות עבור "עבודתם".

- סגיס, אפשר לומר שבעצם אתם "מלבינים" את "דמי החסות" שהעובדים גובים מחברת ערדג?

"ממש לא. אני התנגדתי לעניין הזה והלכתי נגד העובדים. לקחתי אותם לבית הדין לעבודה. טענת העובדים הייתה שהפעלת כלובי הדגים היא פעילות נמלית. אני לא ראיתי את זה ככה, אף שלא חשבתי שהטענה שלהם מופרכת לגמרי. בית הדין אפשר לעובדים להיות מעורבים בשלב ההקמה, ואנחנו ביקשנו שיאפשרו למפעילי כלובי הדגים לעשות את ההפעלה לבד. הפסיקה הייתה שנשב למועצת ייצור (ועדה משותפת להנהלה ולעובדים, שבה מתקבלות החלטות בהסכמה)".

- ובלי מכבסת המילים - מי באמת מנהל את נמל אשדוד, אתה או יו"ר הוועד אלון חסן?

"העובדים לא מעורבים בכל נושא הניהול ולא בעולם העסקי ולא בדוחות הכספיים. אין דבר כזה שהעובדים יגידו לי 'תעשה עסק כזה או לא'. זה נכון שרציתי לתת לעובדים לקבל אחריות ולהבין שגם להם יש אחריות עסקית; מסיבה פשוטה - אם אנחנו לא נרוויח, לא יהיה מי שישלם להם משכורות. עובדה שהצלחנו, העלינו את רמת השירות והתפוקות, והצלחנו להעביר שינויים בנוהלי קליטת קרובי משפחה".

אז מי בעל הבית?

בשש השנים שבהן הוא מנהל את נמל אשדוד הפך סגיס לאחד המנכ"לים השנויים ביותר במחלוקת בשירות הציבורי. באוצר, ברשות החברות ובחברת נמלי ישראל מאשימים אותו כי הוא סוגר דילים עם העובדים מאחורי גבו של הממונה על השכר וממנף את כוחם לסחוט הטבות מהממשלה. סגיס, הם טוענים, מאפשר ליו"ר הוועד ולאנשיו לנהל את הנמל הכי גדול במדינה כאילו מדובר באחוזתם הפרטית. "סגיס שכח מי בעל הבית האמיתי בנמל", אומר אחד ממבקריו.

בראיון ל-G פורש סגיס את כתב ההגנה. גישת שיתוף הפעולה וההידברות עם העובדים הוכיחה את עצמה בתוצאות הכספיות של החברה, הוא טוען. כמו כן, הוא פעל, לגרסתו, במסירות וביצירתיות למקסום רווחי החברה, קידם את הרפורמה על גבו, נאבק בעובדים בסוגיות עקרוניות, אך קיבל מבעלי המניות שלו רק כתף קרה ויחס כפוי טובה.

"כשנכנסתי לתפקיד מישהו אמר לי שהמטרה שלי היא להיאבק בעובדים", כך סגיס. "אבל במילון אבן-שושן כתוב שלארגון יש מטרה משותפת - לא יכול להיות שלהנהלה, לדירקטוריון ולעובדים יהיו מטרות אחרות. הגעתי לנמל שבמשך ארבעים שנה היה משותק בגלל מלחמות, והבנתי שככה אי-אפשר להשיג דבר. אין לי סיכוי לנהל את החברה לבד אלא כחלק מצוות. מצד שני, באתי לעובדים בדרישה מאוד בסיסית: לא תקבלו מתנות חינם. אם אני ארוויח, גם אתם תרוויחו. זו ראייה כלכלית נטו. הפגשתי אותם עם לקוחות כדי שיבינו שבסופו של דבר המשכורת שלהם מגיעה משם".

באותו רגע נזרעו הזרעים שינביטו בעתיד את תמריץ הסטייקים הידוע לשמצה: שוברים בהיקף מיליוני שקלים לארוחות במסעדות באשדוד, שחילק המנכ"ל לעובדים ושעוררו עליו את חמת זעמו של הממונה על השכר באוצר. "כשעשינו את הסכם התפוקות עם העובדים, התפוקה הממוצעת עמדה על 120 פעולות למשמרת", כך סגיס. "מ-120 ועד 250 פעולות למשמרת העובד מקבל פרמיה. הפרמיה היא בעצם חלק מהמשכורת כי השכר הבסיסי בלי הפרמיה נמוך מאוד, כמעט שכר מינימום אצל עובדי דור ב'. לכן החלטתי שמי שייתן תפוקה מעבר ל-250 יקבל שוברים למסעדות ולספרים. אני מדגיש שלא מדובר בהטבה שמקבלים אוטומטית. ב-2006 רק 0.6% מהעובדים קיבלו אותה, וב-2010 זה עלה ל-5.3%".

- אבל ברור לך שהבונוס הזה אינו חוקי. באף חברה ממשלתית אחרת לא מחלקים שוברים, ולראיה - בית הדין לעבודה הורה לבטל את זה.

"בית הדין לעבודה לא קבע את זה. הוא בסך-הכול נתן תוקף להסכם שאליו הגיעו הצדדים, שלפיו במקום שוברים העובדים יקבלו כסף. זה כל הסיפור. אני עדיין חושב שמה שעשיתי היה להשתמש באחד הכלים הבודדים שעמדו לרשותי כמנהל על מנת לתמרץ ולהגדיל את התפוקות. לא אני המצאתי את הכלי הזה, הוא כתוב במפורש ברפורמה, ואגב, בואו לא ניתמם, גם בחברות הממשלתיות האחרות מתמרצים את העובדים".

- אם אין לך מה להסתיר, אז למה לא עדכנת את הממונה על השכר?

"מי שהיה צריך לדעת ידע".

- הופתעת מההאשמות נגדך בשם האוצר?

"מזה שזה הפך לאישי, בהחלט כן. ויכוחים מקצועיים יש מהבוקר עד הלילה. אין לי שום ויכוח אישי. הפתיע אותי שאני מקבל מהעיתונות מסרים. הם ידעו מהנוהל".

- אתה יכול להבין למה באוצר חושבים שעשית קנוניה עם העובדים?

"אין כאן שום קנוניה. הביאו אותי לכאן כדי להשיא את רווחי החברה, וזה מה שאני עושה במלוא היושר הניהולי שלי. זה שאני מאמין בהידברות עם העובדים לא אומר שאני לא נאבק על מה שבעיניי עקרוני. במקרה של כלובי הדגים הלכתי לבית המשפט כי היה מדובר ביישום של החלטת ממשלה. גם את הנתבים לקחתי לבית המשפט".

קנוניה או פתרון?

סגיס, 51, צמח בסאיטקס, הספינה האם של ההיי-טק הישראלי, שבה מילא תפקידי ניהול בתחומי הלוגיסטיקה, הבקרה וניהול המלאי. לאחר מכן ניהל את חברות יו.אס.אר מערכות אלקטרוניות ואר.אנ.די שירותי תפעול. לנמל אשדוד הוא הגיע במארס 2005. שבועיים קודם, ב-17 בפברואר, התבצע השלב הראשון (והאחרון עד כה) של הרפורמה בנמלים. רשות הנמלים פורקה, ובמקומה הוקמו חברות נמל אשדוד, חיפה ואילת וחברת נמלי ישראל (חנ"י). אחד הדברים הראשונים שעשה סגיס בנמל היה לחזור לעשן לאחר הפסקה של 17 שנה. זה קרה, הוא מעיד, לאחר ויכוח סוער עם אחד מראשי הוועדים בנמל.

הנתונים שמציג סגיס מעידים על שיפור בביצועי חברת הנמל, אם כי ממש לא במונחים של מהפכה. מכירות הנמל גדלו ב-30% מ-750 מיליון שקלים ל-1.1 מיליארד, אך כשמביאים בחשבון שהגידול הזה מתפרס לאורך תקופה של שש שנים הרי שהגידול מדביק בקושי את קצב הצמיחה של המשק.

חברת הנמל חילקה למדינה דיבידנד רק פעם אחת בתקופת כהונתו של סגיס. בשנת 2010 אמור להיות מחולק דיבידנד פעם נוספת, אלא שדוחות הפעילות המסכמים של השנה עדיין אינם מוכנים משום מה, ויפורסמו כנראה רק בעוד כמה שבועות. מצד שני, רמת השירות השתפרה, וסגיס הצליח להעביר אליו לא מעט לקוחות של נמל חיפה.

- אומרים עליך שקיבלת חולה סרטן וגרמת לו לחייך; זה יפה, אבל המנדט שלך היה לרפא אותו, כלומר להכין אותו להפרטה.

"אני עשיתי מבחינתי הכול כדי שאפשר יהיה להנפיק את חברת הנמל בבורסה. יש נושאים שהמדינה צריכה עדיין לסגור מול העובדים, ובגלל זה התשקיף עדיין לא אושר (בשלב ראשון המדינה מתכוונת להנפיק בבורסה 20% ממניות חברת הנמל). אני בכלל חושב שאפשר לקחת את נמל אשדוד להפרטה מלאה, כלומר למכירת גרעין שליטה למשקיע אסטרטגי, כמו שמנסים לעשות עכשיו עם חברת נמל אילת".

- למה זה הדבר הכי נכון לעשות?

"זה ישפר את היעילות של החברה, והמדינה תרוויח מזה. זה יוריד את כל הקונפליקטים".

- ברפורמה דובר על הפרטה מלאה רק ב-2020.

"אז אני אומר שאפשר להגיע ליעד של 2020 כבר מחר בבוקר. אין כמעט נמלים שמונפקים בבורסה. זה יקצר הרבה מאוד כאבי ראש לכולם ויגרום לשיפור מהיר ומואץ בנמל אשדוד, רק צריך להרים את הכפפה. בעל בית פרטי יסתכל על זה כעסק כלכלי".

- העובדים מוכנים להפרטה מלאה?

"אני מתחייב שאפשר להגיע עם העובדים להסכמה שתביא את 2020 היום. עד כמה שאני יודע העובדים מוכנים ללכת למהלך כזה. אין לי בעיה שיהיו להם זכויות מיעוט בחברה הפרטית. זה ישנה גם חלק מהתפיסה שלהם. הרי בסופו של דבר זה יקרה, אז למה לחכות ל-2020 אם אפשר לעשות זה היום. כבר ב-2008 אפשר היה ליישם את התהליך הזה".

"אגב", אומר סגיס, "אני הייתי זה שהצליח לשכנע את העובדים לקבל את הרפורמה בתעריפי השימוש בנמלים (נכנסה לתוקף באוקטובר שעבר). העובדים אפילו לא היו בעניין, ומי שהכניסה אותם פנימה הייתה המדינה, שהסכימה על שולחן עגול. העובדים באו עם רשימת דרישות, ואני הצלחתי להוריד אותם ממרבית הדרישות שלהם ולרכך אותם. יותר קשה לי היום להגיע לרווחיות. אני מקבל על מכולה הרבה פחות ממה שקיבלתי בעבר. אבל פתרנו את זה. אילו לא היה המהלך הזה, עד היום לא הייתה רפורמה".

- אז אין פה קנוניה כמו שטוענים באוצר?

"קנוניה? אני זה שהלך וסחב על גבו את הפתרון".