השיטות של רשות השידור: משרדי עו"ד מאיימים על חייבי אגרה

‎‎איומים טלפוניים בהוצאה לפועל על-ידי משרדי עורכי דין ששוכרת רשות השידור - שיטת העבודה הזו עלתה לדיון אתמול (ג') בוועדה לפניות הציבור בכנסת. התברר כי אזרחים רבים מקבלים שיחות איומים ממשרדי עורכי דין, הדורשים מהם לשלם חובות לרשות השידור כולל שכר-טרחה - מבלי שקיבלו כל התראה בכתב, או שניתנה להם אפשרות לערער כנדרש.

‏יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), קבל על אופן ההתנהלות של רשות השידור מול אלה המוגדרים חייבים. לדברי מקלב, "אין ספק שתשלום האגרה הינו חובה עבור כל מי שברשותו מקלט טלוויזיה, אך מנגד, כרשות ציבורית עליה לוודא כי אזרחים אכן קיבלו את הוראות התשלום בטרם מפעילים כנגדם הליכי הוצאה לפועל. חובות צריך לשלם - אך ללא ניפוח וללא 'קופון שמן' שעושים משרדי עורכי הדין על כל חייב".

‏מקלב הביע תרעומת על כך ש"תוך פרק זמן קצר, סכומי הקנסות גדלים בשיעורים גבוהים ביותר, כשחלק ניכר מזה הוא ריבית והצמדה ובעיקר - שכר-טרחת עורכי דין: "ניכר כי השימוש במשרדי עורכי דין נעשה לצורך הגברה משמעותית של הגבייה, אך יש לקוות שהדבר לא נעשה על מנת לכסות גירעונות של רשות השידור. לא ייתכן שאנשים פונים לרשות השידור ואינם זוכים למענה, וחרף טענותיהם כי אין ברשותם טלוויזיה, הם עדיין נאלצים להתמודד עם איומים מצד עורכי דין".

מקלב אף רמז כי "יש מקרים שעורכי דין משהים טיפול בתיקים עד לצבירת חובות גדולים יותר - ואז פועלים במלוא המרץ כנגד החייבים, תוך איומים והפחדות".

‏מנהל אגף הגבייה ברשות השידור, אבי כץ, טען כי "הרשות גובה על-פי חוק רשות השידור, וכך גם אופן הגבייה". לדבריו, הרשות התקשרה עם 9 משרדי עורכי דין במכרז, כיוון שהיא מתקשה לגבות את מלוא החובות מהאזרחים.

כץ הוסיף כי "אגף הגבייה מטפל בכ-2 מיליון בתי-אב, ועל כן ייתכנו מקרים שאנשים נפגעים, אך צריך לקחת בחשבון שיש 600 אלף בתי-אב שלא מילאו את חובתם ולא דיווחו על החזקת מקלט טלוויזיה. אנחנו משערים כי בידי 90% מהם יש מקלט".

עוד טען כי "הרשות בחרה מראש לפנות לעורכי דין ולא לחברות גבייה, דווקא מתוך כוונה למנוע גבייה אגרסיבית".

‏סמנכ"ל ברשות לאכיפה וגבייה, אריה כהן, הציג נתונים לפיהם סך תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו בין 2007 ל-2011 עומד על 93,574 ומתוכם 70,910 עדיין פתוחים ו-22,664 נסגרו. ממוצע החוב עמד על 4,658 שקל, וסך החובות בפתיחת תיקים עמדו על 330 מיליון שקל.

לדבריו, עם הכללת עלויות הטיפול בתיקים, לרבות שכר-טרחת עורכי דין, הסכום גבוה מ-600 מיליון שקל.

כהן הציע לרשות השידור לטפל בגבייה באמצעות המסלול המקוצר ברשות לאכיפה וגבייה, שבו בתיקים של עד 10,000 שקל, אין הפעלת עורכי דין, וקיימת אגרת טיפול קבועה בסך 60 שקל.

המסלול המקוצר פועל באופן הבא: לאחר שאין מענה מאזרח, הרשות לאכיפה פונה אליו בדואר רשום ובאישור מסירה ומודיעה לו על החוב. לאחר 30 יום נשלחת אזהרה, גם היא עם אישור מסירה במידת הצורך, ורק אז יכולים לפעול.

‏מקלב סיכם בקריאה לרשות השידור "לצאת במבצע לסילוק חובות על-ידי פנייה פומבית לחייבים, תוך הפחתה מסוימת של ריביות". עוד קרא לרשות להעמיד שירות ראוי לפניות הציבור, במיוחד לאחר שפתחו נגדם בהליכי אכיפה.