"הקשרים ההדוקים עם ישראל לא יתרמו למובארק כעת"

עיני העולם נישאו היום (ד') לקהיר, משם הועבר בשידור חי לכל כנפות תבל משפטו של נשיא מצרים המודח חוסני מובארק, המתנהל בדלתיים פתוחות. בשיחה עם "גלובס", ניתח ראש מרכז הרצוג לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, פרופ' יורם מיטל, את המתרחש במצרים.

"אם המשפט ימשיך להתנהל כפי שהוא מתנהל כרגע, עם מתן הזדמנות להגנה להשמיע את דברה ועם שמירה על הפרוצדורות הסבירות - מבחינה אזרחית מצרים עושה צעד חיובי", מסביר מיטל. "יש במהלך כזה להוציא את מצרים לדרך חדשה. הכוח של המהלך הזה הוא במסר: כולם כפופים לחוק ואיש לא נמצא מעליו, גם לא נשיא מצרים. כמובן שאם תחול תפנית כלשהי בגישה, המשפט ייסגר ויעשו כל מיני מהלכים כמו פגיעה במתן ההזדמנות לנאשם להתגונן, זה יהיה סימן שלילי".

בנוגע לאחד מסעיפי האישום המיוחסים למובארק - קידום עסקת הגז בהיקף של מיליארדים עם ישראל - אמר פרופ' מיטל כי "לאישום הזה יש הרבה מאוד משקל בטיעונים נגד מובארק והוא מתחבר לשורה של אישומים בגין מעשי שחיתות רחבי היקף. קשרים הדוקים עם ישראל הם בכלל לא דבר שיכול לתרום לו באווירה הנוכחית במצרים".

עם זאת, הוא מדגיש כי "אין כאן משפט שדה. במצרים מנהיגים עונש מוות, אך בית המשפט הוא זה שיחליט על מידת אחריותו של הנשיא המודח למעשים לכאורה. התהליך כאן חשוב, שכן הוא נראה לראשונה במזרח התיכון. היו לנו הרבה דוגמאות של מנהיגים שהודחו או נרצחו ואף הפיכות צבאיות, אך לא היה עד כה מצב שבו החברה האזרחית בעולם הערבי שופטת את מנהיגה על מעשיו כפי שרואים במשפטו של מובארק.

"זה אירוע חשוב מאוד בקשר לשאלה לאן מצרים הולכת. המסר שיוצא ממנו חשוב, גם ביחס לגורלם ועתידם של מנהיגים אחרים במזרח התיכון, כמו בסוריה, בלוב ובתימן שבהן יש מהפכות".

"הרוב רוצה משפט"

פרופ' מיטל, שעוקב אחר התפתחויות ומגמות בחברה המצרית, מזהה כי הציבור במצרים שקורא לחוס על מובארק השבור אינו אלא קבוצה קטנה. "הרוב במצרים רוצה משפט. לא כולם רוצים לראות עמוד תליה ולא כולם רוצים את הוצאתו להורג בפומבי של מובארק, אבל בהחלט רוצים לראות משפט. אל לנו לשכוח שהפעם האחרונה שמנהיג בעולם הערבי נשפט היה במקרה שבו סדאם חוסיין הוצא להורג בתלייה בהליך ברברי, לאחר שנשפט בדלתיים פתוחות ותחת כנפי הכיבוש האמריקני. המצרים מביאים משהו אחר, שלא נראה עד כה בנסיבות דומות בעבר", אמר מיטל.

פרופ' מיטל, שעוקב אחר המתרחש במצרים לאורך החודשים האחרונים, מגדיר את תקופת הוואקום בשלטון כתקופת מעבר ואומר שאל להיחפז ולטעון שהמהפכה כשלה: "מצרים לא באנרכיה והמהפכה לא נכשלה. שלטון של עשרות שנים קרס ולאט לאט ייכנסו לשם הכלים והתשתיות שיאפשרו בינוי של משטר חדש", אמר מיטל.

אחרי שיבנה במדינה השכנה מדרום משטר חדש ויציב יותר, גם השאלה הישראלית תונח על שולחנו. "ברמה העקרונית הסכם השלום בין מצרים לישראל יישמר, אך מה שהיה ביחסים בין שתי המדינות הוא לא מה שיהיה. לא יהיו אותם שיתופי פעולה מודיעיניים וביטחוניים, מצרים תהיה הרבה יותר ביקורתית כלפינו ובישראל חייבים לדעת שנפתח כאן דף חדש ביחסים. מצרים תוביל יותר קמפיינים נגד ישראל. זה יהיה מצב אחר", סיכם פרופ' מיטל.