הג'מבו של אקסלנס מובילה את דירוג הקרנות הכספיות ביוני

רנות הנאמנות נתפסות כמכשיר השקעה לטווח קצר, ולכן כל שינוי סנטימנט בשווקים מיד מוצא את ביטויו גם בענף זה. כאשר השווקים עולים נרשמים גיוסים לקרנות אג"ח קונצרניות ומניות, וכשמתהפך הסייקל, זורמים הכספים לקרנות המהוות "חוף מבטחים" או תחליפי פיקדון, כמו הכספיות וקרנות המק"מ.

בשנת המשבר, 2008, שהייתה גם שנת השקתן, צברו הקרנות הכספיות 33 מיליארד שקל, אך בשנים 2009-2010, במהלכן זינקו השווקים בעשרות אחוזים, איבדו הכספיות כמחצית מנכסיהן והיקפן התכווץ ל-17-18 מיליארד שקל. מתחילת השנה הנוכחית, בתגובה למגמה השלילית בשווקים, חזרו נכסי הכספיות לעלות והגיעו כמעט לרמתם ב-2008. במקביל, הקרנות המסורתיות איבדו מעל 10 מיליארד שקל.

למעשה, הכספיות ודומיהן הן האפיק היחיד שמגייס כספים בהיקפים משמעותיים. וככל שאווירת אי-הוודאות תמשיך לשרור בשווקים, הכספים ימשיכו ויזרמו אליהן. בסך הכל קיימות כיום 42 קרנות כספיות, מתוכן 29 שקליות, בהיקף נכסים כולל של 32 מיליארד שקל.

על רקע הפופולריות החוזרת של האפיק, בחרנו החודש לפרסם את דירוג "גלובס-מעלות" לקרנות הכספיות. בדירוג מופיעות רק קרנות שיש להן היסטוריית ביצועים של שנה. כמו כל דירוגי S&P מעלות, גם דירוג הכספיות לוקח בחשבון פרמטרים איכותיים הבוחנים את איכות הניהול. הדירוג בוצע לפי פרמטר של תשואה עודפת - כלומר הסיכוי של הקרן להשיג תשואה עודפת מנוכת סיכון, ביחס לשאר הקרנות. פרמטר זה מעיד על איכויות הניהול של הקרן, שכן ככל שהתשואה העודפת גבוהה יותר, כך סביר להניח כי הקרן נוהלה בצורה המקצועית ביותר.

למרות שהן מוצר די גנרי, ישנו שוני בין הקרנות הכספיות. הפרמטר הבולט ביותר הוא דמי הניהול - שנעים בין 0.25% לאי-גבייה בכלל, אך גם ביצועיהן והסיכוי שלהן להשיג תשואה עודפת שונים מאוד. כך, טווח התשואות שהשיגו הקרנות בשנה החולפת נע בין 1.85% ל-2.35%, אולם הקרנות שהשיגו את התשואה הגבוהה ביותר הן לאו דווקא אלו המדורגות הכי גבוה. זאת, כיוון שהדירוג בוחן כאמור את התשואה העודפת. לכן, הקרנות המובילות בדירוג הן אלה שייצרו תשואה עודפת גבוהה, והן גם אלה שיש להן סיכוי להמשיך ולהציג תוצאות טובות בעתיד. מעניין לציין, כי הקרנות בעלות הדירוג הגבוה ביותר הן דווקא כאלה שגובות דמי ניהול, והן לא הגדולות בסקטור. אולי יש בכך כדי לחזק את שטענו כאן בעבר, כי זול הוא לאו דווקא הטוב ביותר, ודווקא שכשגובים דמי ניהול ניתן להשקיע משאבי ניהול רבים יותר ולהשיג תוצאות טובות יותר לאורך זמן.

לא על התשואה לבדה

לפי דירוג "גלובס-מעלות" לקרנות הכספיות, הקרן אקסלנס פק"מ ג'מבו כספית זוכה לדירוג הגבוה ביותר מתוך קבוצת הקרנות המדורגות בדירוג 5. זו רשמה תשואה של 2.21% בשנה החולפת - התשואה הרביעית בגובהה, אך הסיכוי שלה להמשיך ולהשיג תשואה עודפת הוא הגבוה מבין כל הקרנות. זאת, על אף שהיא גובה דמי ניהול של 0.15%.

לאקסלנס קרן כספית נוספת בדירוג, שאינה גובה דמי ניהול, אך היא מדורגת נמוך יותר. קרנות אקסלנס מנוהלות על ידי מאיר מזוז.

עוד נמנות עם קבוצת דירוג 5, קרנות של אי.בי.אי ודש ושתי קרנות של מגדל שוקי הון. הקרן הכספית של אי.בי.אי מדורגת שנייה בקבוצה 5, והיא גם גובה דמי ניהול של 0.125%, כגובה עמלת ההפצה. קרנות אי.בי.אי שבניהול עודד גל מופיעות בראש הטבלה במרבית דירוגי "גלובס-מעלות".

מן העבר השני, בתחתית הרשימה עם דירוג 1, נמצאת הקרן הכספית-שקלית של הראל-פיא. זו גובה דמי ניהול ולכן היקף נכסיה קטן יחסית, וגם ביצועיה בפועל לא היו בדבוקה העליונה. להראל-פיא שבניהול סמי בבקוב עוד שתי קרנות כספיות בדירוג - הראל-פיא פק"מ כספית והראל-פיא כספית פלטינום, שמדורגות בקבוצת ה-3 וה-4 בהתאמה.

גם לפסגות יש שלוש נציגות בדירוג, שלושתן מדורגות בקבוצות ה-3-1, והן גובות דמי ניהול בטווח של 0.2%-0.15%. העלאת דמי הניהול בקרנות הכספיות של פסגות בסוף השנה שעברה, גררה גל פדיונות אדיר מקרנותיה, וניתן לראות כי הן גם זכו לדירוג לא גבוה כשגם ביצועיהן בפועל לא היו מהגבוהים.

עוד נציין את הקרן ישיר כספית של מיטב. זו הקרן שהשיגה את התשואה הגבוהה ביותר בשנה החולפת - 2.35%, אולם הדירוג שלה הוא 4. הקרן השנייה הטובה ביותר מבחינת תשואות גם היא של מיטב - מיטב כספית פרימיום, שרשמה תשואה של 2.3% בשנה, אולם היא מדורגת אחרונה בדירוג 3.

כך דירגנו

קרנות כספיות, כהגדרתן, מוגבלות בהשקעה בנכסים שקליים ספציפיים ומשקיעות במכשירים לטווחי זמן מאוד קצרים. עובדות אלה מצמצמות את ההבדלים בין הקרנות, ועל כן רוב המשקיעים בוחרים קרן כספית לפי התשואה שהשיגה בעבר ודמי הניהול שהיא גובה. אך כלל ידוע הוא, שהתשואה שהושגה בעבר אינה מלמדת על התשואה שתושג בעתיד, ודמי הניהול שגובה הקרן אינם קבועים, על אחת כמה וכמה כשמדובר בדמי ניהול אפסיים. על כן, כשביקשנו לבחון הפעם האם קרן ספציפית תצליח לתת את התשואה הגבוהה ביותר גם בעתיד, ידענו כי עלינו לבחון את יכולות הניהול של מנהלי הקרן, ועד כמה הן צפויות להימשך לאורך זמן.

בחינה סטטיסטית של יכולות ניהול מחייבת אותנו בבחינה של התשואה העודפת, אלפא. באמצעות המודל של S&P מעלות, אנו בוחנים עבור כל קרן כספית האם הצליחה להשיג תשואה עודפת, שהינה התשואה שמעבר לסיכון אליה הקרן נחשפה. הסיכון נמדד ביחס לקבוצת הקרנות הכספיות האחרות ולא ביחס למדד מסוים. קרן שהשיגה את התשואה העודפת הגבוהה ביותר, היא כזו שבמהלך 12 החודשים האחרונים הצליחה לייצר תשואה מנוכת סיכון הגבוהה מהתשואה הממוצעת של הקבוצה.

התשואה העודפת מחושבת במודל שלנו על התשואות ברוטו, לפני ניכוי דמי הניהול שגבתה הקרן, ובכך יוצרת השוואה בין ביצועי הקרנות והערכה אמיתית ליכולות הניהול של מנהלי ההשקעות. S&P מעלות בוחנת את ביצועי הקרנות במשך שנה, תוך דגימה דו-חודשית - כלומר הקרנות נבדקות פעמיים בכל חודש, בכל אחד מ-12 החודשים החולפים. קרנות שאין להן היסטוריה של 12 חודשים, אינן מדורגות.

לשם הצגת הקרנות מיינו את רשימת הקרנות הכספיות על פי התשואה העודפת וחילקנו אותן לחמש קבוצות - מהחמישיה המובילה שמקבלת את הדירוג 5, ועד הקבוצה האחרונה שלה דירוג 1.

 ביצועי הקרנות הכספיות ביוני