הדירוג דורש שדרוג

מי שעוד לא קרא את הספר "מכונת הכסף", ולא צפה בסרטי התעודה שהוקרנו במסגרת שבוע ה"דוקונומיקס" ביס, כדאי שימהר וירכוש את הספר. הספר מציג את שוטי הכפר שנקרא וול-סטריט, ובסרטי התעודה הוצגו גם מושחתי הכפר.

לחברות הדירוג ניתן מקום של כבוד במצעד השוטים. בספר "מכונת הכסף" מתואר כיצד הן ארזו ביחד משכנתאות זבל, והצמידו למארז דירוג AAA. גם כאשר עימתו אותן מול המציאות, החברות חשבו שהמודל צודק יותר ממנה. השאלה היא מדוע אנחנו עדיין מתייחסים לחברות הדירוג במתכונתן הנוכחית, ומדוע לא קמה חברת דירוג שתציע מודל אחר. התשובה לשאלה הראשונה טמונה איפשהו בתת-מודע שלנו, שכולל נטייה לדבוק בהרגלים וגם מנגנוני הרס עצמי. התשובה לשאלה השנייה טמונה מן הסתם בתת המודע של הפוליטיקה הפיננסית.

עכשיו באות חברות הדירוג ו"מאיימות" להוריד את הדירוג של ארה"ב אחרי שמדינות אחרות כבר הגיעו לרמת "זבל". הנה הן מראות לעולם שעם הלהיטים החדשים: "יוון בזבל", "פורטוגל וספרד בדרך לפח" והשלאגר - "נוסיף מינוס לדירוג של ארה"ב", הן יצליחו לשמר את מעמדן כבדרן פיננסי מרכזי.

סביר שהמודלים שלהן אכן אומרים שעל פי קריטריונים כאלו ואחרים ארה"ב לא מושלמת. וואו, תגלית העשור. השאלה היא מה מידת הרלוונטיות של המידע וכמה נזק גורם מידע לא רלוונטי. התשובה היא שהמידע לא רלוונטי משום שהוא מגיע ממודל לא רלוונטי (תזכורת, לקרוא את מכונת הכסף). יחסי ציבור שומרים אותו בכותרות, וכך גם היעדר אלטרנטיבה. מכיוון שהמשמעות של חדלות פירעון של ארה"ב היא קטסטרופה עולמית, סביר להניח שיש עוד תרחישים ופתרונות, אך את אלו קשה לבטא בסימן מינוס, ולשם בנייתם נדרשים משאבים שחברות הדירוג מעדיפות כנראה לחסוך. בין היתר, מתחילות לצוץ כותרות לפיהן ישראל אמורה להיות מדורגת טוב יותר מארה"ב. אוהב ישראל ככל שאהיה, משהו לא מסתדר לי במודל שנותן לנו עוצמה כלכלית גדולה משל ארה"ב.

הבעיה היא שגם אם תסכימו שהמודלים לא רלוונטיים, חברות הדירוג עדיין יכולות לגרום נזק, ואולי אף ליצור מעגל של נבואה המגשימה את עצמה שתיתן להן תהילה נוספת בדרך להרס עצמי קולקטיבי. פוטנציאל הנזק מועצם ככל שהמדיה הפיננסית, התעשייה הפיננסית ואנחנו מתייחסים אליהן ברצינות, ומטמיעים וממחזרים את "דברי האלוהים" של חברות הדירוג. זאת, גם באמצעות תזמון פרסום דירוגי אימה בימים של פאניקה בשווקים. אפקט הפחד.

סביר להניח שטור זה לא ישנה את העולם אבל הוא יכול לשנות את עולמנו הפרטי. בואו ננסה להבין את העולם באמצעות שימוש בכלים ויכולות חדשניים, יצירתיים, והחשוב מכל - שנותנים כבוד למציאות. וזו כנראה מורכבת יותר מ-12 צירופי אותיות הדירוג, גם אם מוסיפים להם פלוס או מינוס.

שורט על מניות הדירוג?

מי שחושב שאכן חברות הדירוג בכללן, או כל עוד הן לא משדרגות את המודלים שלהן, לא רלוונטיות והן בעצמן נמצאות תחת עננה כלכלית, יכול לפתוח פוזיציית שורט במניות שלהן, MCO (שגם וורן באפט התייאש ממנה) ו-MHP. מכיוון ש-MHP, שלה חטיבה פיננסית הפועלת תחת השם Standard&Poor's ומספקת דירוגי אשראי, מחזיקה גם בהוצאת ספרים והחזקות נוספות, צריך לבדוק האם בסך הכל יש בסיס לשורט. אפשר אולי לשקול לונג על MHP ושורט על MCO, ובכך לנטרל סיכון שוק ולקחת בחשבון את פעילותה המגוונת של MHP.

כמובן שמדובר כאן בדוגמה לתרגום מחשבה לרעיון השקעה מעשי, ולא באסטרטגיה שנבחנה לעומק. דרך אגב, יחס השורט על MHP הוא 3.4% ועל MCO הוא 13.4%, כך שמהכיוון הזה יש חיזוק לרעיון...

ואם אתה מנהל/עובד בחברת דירוג, שקורא טור זה וכבר הגעת עד כאן, סביר שמנגנוני ההגנה שלך שולפים משפט כמו: "עוד אחד שלא מבין מה הוא כותב". עובדתית, זה כנראה נכון לגבי כולנו במקרים רבים - אנחנו לא מבינים הרבה דברים. אני בהחלט מנסה. אם הגעת עד כאן, אולי תהדוף את קלישאת הנוחות ותראה בטור זה הזדמנות לנקודת מפנה? תמיד תהיה לכך במה אצלנו בקניון.

זיו סגל, A level 2 Chartered Market Technician. שותף-מייסד ואסטרטג השקעות ראשי בחברת Green Ocean. אין לראות בטור המלצה לרכישה/מכירה של ניירות ערך ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.