איך לא יתבלבל? עופר, תעזור בבקשה! עיני, אל תתערב!

הסיפור הבא, שמתפרסם כאן לראשונה, יכול להסביר במעט את האמביוולנטיות, שלא לומר מידה של צביעות, בה חוטאים חלק ממבקריו של עופר עיני, על רקע גל המחאה החברתית. לפני כשנה וחצי הגיעו הבמאי רני בלייר ("שבתות וחגים") והשחקן מנשה נוי ("החמישייה הקאמרית") אל לשכתו של עיני בתל-אביב, וביקשו ממנו עזרה. הם רצו שעיני יפעל למענם במסגרת המאבק שניהלו אז להגדיל את התקציבים שמפנים הערוצים 2 ו-10 לטובת הפקות מקור.

עיני הביע הבנה למצוקה שהעלו וציין כי הוא תומך בכך שהעובדים יוכלו להתפרנס בכבוד מיצירה ישראלית, אבל הבהיר להם כי הדרך האפקטיבית ביותר לחולל שינוי היא לאגד את כל עובדי התעשייה הזאת תחת ההסתדרות. ואכן, כך היה. מאז אותה פגישה אספו ראשי היוצרים מאות חתימות של קולגות על גבי טופסי הצטרפות להסתדרות, והשבוע קרה הלא ייאמן: ההסתדרות פנתה לבכירי התעשייה לרבות מנהלי זכייניות ערוץ 2, ערוץ 10, HOT, yes וכל אולפני השידור, והבהירה להם שהיא דורשת לנהל מו"מ לחתימה על הסכם קיבוצי עבור 2,000 עובדים בתעשייה. במאים, תסריטאים, עורכים, צלמים, אנשי קול ותמונה - כולם בפנים. לא פשוט להסתדרות, שמואשמת בחיבה יתרה לטייקונים, לצאת לעימות חזיתי עם גופי שידור שיכולים להשחיר את הארגון הזה במחי אצבע. בהודעה לעיתונות שהפיצה ההסתדרות נאמר כי רני בלייר ישמש כיו"ר ועד הפעולה של הבמאים, ובאותה הזדמנות הוא גם כתב: "מדובר במהלך היסטורי, לא פחות".

אלא שיום אחד בלבד אחרי אותה הודעה, בלייר ונוי חתמו על מכתב נוסף - מכתב של אנשי תרבות ואמנות הקוראים לעופר עיני להסיר את ידיו מהמחאה הציבורית ולזוז הצדה. "אנו מבקשים אותך סור מדרך המחאה...", הם כתבו לו. "זו לא המהפכה שלך עופר, זאת מהפכה נגד שיטה, שיטה שאתה שייך לה, המהפכה הזאת היא גם נגדך". הם לא רוצים שתחת חסותו של עיני, כך הם כותבים, תעבור מחאת האוהלים אל "חדרי המשא ומתן הממוזגים". בלייר הסביר מאוחר יותר ל-ynet ממה הוא באמת חושש: "הוא ימכור אותנו בזול".

הרי לכם סיפור מרגיז: אותם אנשים שביקשו את עזרתו של עופר עיני, שביקשו ליהנות מכישורי המו"מ שלו, אותו מו"מ המתנהל "בחדרים ממוזגים", מבקשים עכשיו שיזוז הצדה. אלה לא רק האמנים, אלה גם ראשי מחאת האוהלים, אפילו אמצעי תקשורת מסוימים. רגע אחד שואלים איפה עופר עיני, מבקשים שיראה את פניו במחאה היפה הזאת, ורגע אחר זועקים על התערבותו הגסה. זה דומה קצת לעובדה שעיני היה ליו"ר ההסתדרות הראשון שחתם על הסכם פנסיה חובה, אבל אחרי שחתם על ההסכם זכה לביקורת מצד ארגונים חברתיים על כך ששיעור ההפרשה שנקבע בהסכם היה נמוך מדי ומדורג מדי.