1. ברחובות ת"א וירושלים צעד אתמול 'כלל ישראל'. זו לא עוד מחאה של מאות ירושלמים מהקטמונים, או של חד הוריות מדימונה. ולכן, הציבור הזה לא יכול לדרוש, והממשלה לא יכולה לתת לו, פתרונות ממוקדים ויוצאים מן הכלל.
דווקא מול גל המחאה המרשים, יש משהו בעייתי בהתעקשות הנחרצת של אנשי המחאה שהמדינה תקצה בכל פרויקט מספר דירות בר השגה, זולות ומסובסדות. אותה דרישה שעמדה למשל במוקד ההתנגדות לחוק הוד"לים שעבר בכנסת בשבוע שעבר, חוק שאמור לייצר במהירות קרקע מתוכננת ל-50 אלף דירות.
הרי אם יש משהו שהמחאה הזו בבירור לימדה אותנו, הוא שכולנו, או לפחות כמעט כולנו, זקוקים לפתרונות דיור ולהוצאות מחיה נמוכים בהרבה מאלה שנהוגים כאן בשנים האחרונות. כבר מספר שבועות מספרים לנו שמחיר דירה אינו בר השגה, גם למי שמרוויח 50 אלף שקל לחודש. לכן, אסור לדרוש ואסור להסתפק ביצירת מספר "איים" של פתרונות זולים, לאוכלוסיות שמזלן לא שפר. אלה לא האנשים שמילאו אתמול את רחוב קפלן.
2. גם קריסת הבורסות, מארה"ב ועד ישראל, צריכה להזכיר לנו שהעולם מורכב בהרבה ממה שאנו רוצים לחשוב עליו. אחרי חודש של כתבות על התרסקותו הצפויה של הנדל"ן הישראלי ועל בריחת המשקיעים משוק המגורים המקומי - האם מישהו יכול באמת להצביע בשבילם על אפיק השקעות בטוח יותר?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
