בשוק הנדל"ן מודים: "יש עצירה; רוכשים מבטלים חוזים"

בד בבד עם התפשטות מחאת האוהלים, ועל רקע הבטחת קברניטי המדינה שאו-טו-טו נרגיש את השינוי במחירי הדירות, נכנס שוק הנדל"ן למגורים לקיפאון. אתרי המכירות כמעט ריקים, השיווק האגרסיבי נעצר וכולם עברו בעיקר לעמדת המתנה, בהנחה ששום דבר כרגע לא בוער ומחר לא יהיה יקר יותר (ואולי אפילו יצנחו המחירים).

מדד אמון הצרכנים של "גלובס מחקרים" ו-PwC ישראל משקף את הירידה הנמשכת בנכונותו (ויכולתו) של הציבור לרכוש דירה בזמן הקרוב. מהמדד עולה, כי מזה ארבעה חודשים נרשמת ירידה רצופה בשיעור הנשאלים שבוחנים לרכוש דירה (בין אם חדשה, יד שנייה או בכלל), וביולי שיעורם עמד על 7.1% לעומת 8% ביוני.

בראייה היסטורית, הנכונות הזאת לרכוש דירה עומדת על 7.9% בממוצע, והנתון הנוכחי הוא הנמוך ביותר מאז מארס 2009 - סמוך מאוד לשפל המשבר הכלכלי העולמי, ותואם את העיתוי בו החלה עליית מחירי הדירות הגדולה במשק. הירידה הבולטת באה מכיוונם של היושבים על הגדר - שמספרם פחת במחצית תוך חודש.

כמדד כלכלי מוביל, חשוב לציין שמדד אמון הצרכנים נוטה לחזות את העתיד - להבדיל מלהצביע על העבר. כך למשל, מצאנו בתחילת השנה מתאם לפיו המדד מצליח לנבא את המגמה ביחס למספר הדירות שיירכשו בפועל כעבור 5 חודשים. מכאן, שהירידה המתמשכת בנכונות לרכוש דירה (לאחר שמנטרלים ממנה תנודתיות של חודש זה או אחר), בהחלט עשויה להצביע על שינוי מגמה גם בשוק הנדל"ן לקראת סוף השנה.

ההנחה הזו נאמרת בזהירות, היות ויותר מידי פרמטרים מוטלים כאן על הכף: הכיוון אליו תצעד המחאה, היכולת של נתניהו להוציא לפועל את ה"סופר-טנקר" שיאיץ תכנון דירות והסנטימנט שלהם בשוק, רמת הריבית במשק ועוד.

אם ניקח את המצגת של נתניהו עצמו (המבוססת על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), הרי שהמחיר הממוצע של דירת 3.5-4 חדרים עלה מתחילת 2007 בכ-50%. עליית המחירים ברורה ועקבית, גם אם ברבעונים האחרונים היא מצביעה על התמתנות יחסית, בד-בבד עם הגידול בעיסוק התקשורתי בנושא.

העלייה הזו במחירים כמובן מהירה מאוד, בוודאי בהשוואה לנכונות לרכוש דירה, שנמוכה כיום בכ-20% מרמתה בתחילת 2007.

הקבלן: הנחות ומבצעי מכירות לפני פיטורי עובדים

המחאה ברחובות תפסה את ענף הנדל"ן בזמן לא טוב. יעילות צעדי הממשלה לקירור השוק הרותח עדיין מוטלת בספק, אולם לרוכשי הדירות מספיקה התקווה שאולי הצעדים ישפיעו על המחיר וחלק נכבד סגר את הארנק.

ג'קי אביסרור, סמנכ"ל חברת אביסרור משה ובניו מספר שרכישת הדירות הקטנות יחסית נעצרה כמעט כליל. "אנחנו עכשיו בתקופת רגיעה מבחינת הפרסום והמהלכים השיווקיים. לא עושים כלום עד שיתבהר המצב, שנראה האם תהיה השפעה למה שקורה עכשיו". במקביל לעצירה יצאו גם בחברה למבצע שפונה רק לסקטור בו נעצרו המכירות - הזוגות הצעירים: "יצאנו במבצע שהוא מעין הזדהות עם המחאה. בפרויקטים שלנו במודיעין וביבנה אנחנו נותנים הנחה של 5% על המחיר. זה לא מיועד למשפרי דיור או למשקיעים". אביסרור מספר כי אם המצב לא ישתפר תוך 3 חודשים סביר להניח שכבר יהיה צורך בהתייעלות ואף פיטורים: "אם לא יהיה שינוי, יכול להיות שנגיע למצב של פיטורי אנשים ובטווח הזה השוק יתחיל בצעדי התייעלות. אבל אני בטוח שלא נגיע לשם, שתוך 3 חודשים הקונים יחזרו".

לדברי דודו תבור, מנכ"ל חברת אדירים שבונה במרכז הארץ, רק בחודש האחרון הגיעו אליו שלושה רוכשים שביקשו לבטל רכישה. "מדובר באנשים שהיו כבר עם חוזים סגורים", מספר תבור, "אי אפשר להגיד שאין עצירה".

במקביל, אפשר כבר לראות חברות שיוצאות במבצעים רחבים, אם כי לדברי תבור עדיין לא מדובר עדיין בתופעה גורפת: "בעיקר קבלנים שאין להם יכולת כלכלית להמשיך ולפעול מתחילים במבצעים. רואים את זה כבר קורה. כל ה'חלשים' שלא יכולים לעמוד בתקופת ההמתנה הזו חייבים לייצר עסקאות כי הבנק לוחץ". גם בכל הקשור לאופי הרוכשים מציין תבור כי החודשים האחרונים שינו את התמונה: ממאזן של 30% רוכשי דירה להשקעה ירד המספר לכ-5% בלבד. "היום עדיין מוקדם לדבר על צמצום תקנים בחברות או במשרדי המכירות, אבל אם המצב יימשך אין ספק שנגיע לשם. חצי שנה של קיפאון והטלפונים מהבנק יתחילו להגיע".

כך או כך, במהלך החודש החולף היה אפשר לזהות עלייה דרסטית בכמות המבצעים של חברות שלפני כמה חודשים לא היו צריכות הרבה יותר משלט מאיר עניים ואיש מכירות עם חיוך רחב. הפיתויים של הקבלנים בתקופה זו לא מתבטאים רק בהנחות במחיר או בתנאי מימון נוחים אלא גם במתנות אחרות. חברת אפגד יצאה למשל במבצע המבטיח סוף שבוע באילת למי שיביא חבר לרכוש דירה בפרויקט בו רכש דירה. אמפא מליבו חילקה בריכה חינם לרוכשי בית בהרחבה של קיבוץ הגושרים.

ירידה בפרסום

בני קרת, מנכ"ל פרסום אזימוט ויועץ אסטרטגי לשיווק נדל"ן, מספר כי "סביר להניח שהמצב יגרום לכך שנראה פעולות שיש בהן הליכה לקראת הרוכשים הן מבחינת תנאי מימון, הן מבחינת הנחות כספיות ומתנות. אנו צפויים לראות קבלנים שיוצאים במבצעי שיווק רחבים לקהל הרוכשים. אנו באמת נמצאים במשבר קשה שלא ידענו כמוהו בשנים האחרונות, אך ידענו משברים בעבר והשוק ידע להתאושש מהם".

קרת מעריך כי במידה והמצב הנוכחי יימשך, יעברו החברות להערכת מצב שבועית בכל הנוגע למאמצי השיווק ולנפח הפרסום: "בקיץ יש ירידה קבועה של עד 40% בנפח הפרסום. כל עוד הציבור לא קשוב אין טעם להגדיל את המאמצים, ואם המצב יישאר כך ייתכן וההשקעה בפרסום תישאר נמוכה גם בהמשך. תחזוקה תמיד חייבת להיעשות, אז נפח הפרסום לא ירד למטה מזה, אבל הכח יעבור לעמדות המכירה".

"הישיבה על הגדר היום היא לא רק אצל הרוכשים", מדגיש ארי אוריאלי, לשעבר מנכ"ל תדהר והיום יו"ר 'יחד יזמות נדל"ן' המתמחה בתמ"א 38, "נכון להיום הקבלנים מחכים ולא ניגשים למכרזים וגם הבנקים עצמם עצרו - הם אומרים אל תבואו אלינו עכשיו עם עסקאות נדל"ן".

אוריאלי מתייחס גם לפעולות אותם עושים הקבלנים במצב שכזה ומדגיש שהכל עניין של זמן: "אנחנו נמצאים בתחילתה של הישיבה על הגדר. לקבלנים יש כבר ניסיון מהעבר ואף אחד לא ייצא עכשיו עם פרסום אגרסיבי כי זה כמו ללכת עם הראש בקיר. הרוכשים בשלב הזה לא נמצאים במצד מנטלי של לקנות. אין ערך במסע פרסום בשלב כזה".

בכל הנוגע לשינויים מבניים בחברה, פיטורים או התייעלות, סבור אוריאלי שמצב כזה עלול להגיע לכדי ביצוע רק עם הקיפאון יימשך גם אחרי החגים וגם אז יגיעו מבצעים והורדות מחירים לפי הפיטורים. באותה נשימה מסביר אוריאלי שגם בנושא זה למדו הקבלנים מהמשבר הקודם ונכון להיום הרבה מאנשי המכירות הם אינם עובדי חברה אלא עובדים חיצוניים, ששכרם בהתאם להצלחה: "רוב החברות מעסיקות חברות חיצוניות לשיווק, שנהנו עד עכשיו ממכירת עשרות דירות בחודש ועשו כסף טוב ועכשיו ייאלצו להסתפק בבודדות. חודש חודשיים זה יציק להם ואם יימשך הם יצטרכו להפוך ליצירתיים יותר".

"מילת המפתח: סבלנות"

יש גם הסבורים שלא מדובר בתחילת קיפאון אלא בעצירה זמנית. לדברי עופרה חדד, מנכ"ל חברת יורו ישראל הבונה בירושלים ומודיעין, "אנשים אומנם יושבים על הגדר, אבל הם עדיין מגיעים למשרדי המכירות שלנו. לא הרבה קונים, אבל הם מסמנים לעצמם איזו דירה הם רוצים, מכינים את הקרקע, עושים בירורים ומחכים עם הרכישה למה שיקרה בהמשך".

חדד מוסיפה ואומרת שאי אפשר להשוות את התקופה הנוכחית לקיפאון ב-2008: "אומנם מבחינת מכירות המצב דומה אבל הסיבות אחרות. אז היה משבר כלכלי וגם בעיה ביטחונית. אז משרדי המכירות באמת היו ריקים מאדם. גם אני כקבלנית, אם יצאו מחר מכרזים בהחלט אשקול לגשת אליהם. אני לא יושבת על הגדר. השוק ממשיך בשלו והעצירה זמנית בלבד. מילת המפתח בנדל"ן היא סבלנות".

אבל מסתבר שגם אם אין קיפאון - עדיין יש צורך למשוך קונים: "יצאנו במבצע של פטור חצי שנה מהצמדה למדד. זה בשביל שאנשים שיושבים עכשיו על הגדר יראו ויגידו זה שווה. המבצעים לא מגיעים בגלל שהקבלנים חוששים, אלא בשביל שלאנשי המכירות תהיה עבודה. ירידה גורפת במחירים לא תהיה. פשוט אין מאיפה להוריד בגלל מחירי הקרקע הגבוהים".

הבנקאי: "נבקש מהיזמים הון עצמי יותר גבוה"

"יש שכונות יוקרה שאני לא מממן", אומר בנצי אדירי, מנהל האגף העסקי בבנק ירושלים, "לא הורו לנו לצמצם אשראי לקבלנים, אבל די בניתוח סיכונים פשוט כדי להבין מה המצב כשלא מוכרים. אנחנו עושים מה שהכי קל לנו - לבקש הון עצמי יותר גבוה".

- האם השתנו הדרישות?

"זה משתנה בין בנק לבנק, אבל שכשקבלן בא מיוזמתו ומוכן לתת יותר הון עצמי, זה סימן שכבר עשה שופינג בבנקים אחרים".

- תפסיקו לממן בגלל שהיזמים התבססו על תחשיבים שאולי יתבררו כלא ריאליים?

"יכולה להיווצר סיטואציה בה נפנה לחלק מהיזמים ונגיד להם שהם לא מוכרים לפי תחזית המכירות שהם בעצמם הציגו לנו ושלפיה נתנו מימון מלכתחילה - אז יכול להיות שאני אגיד ליזם כזה 'בוא, תביא עוד הון עצמי מהבית, או שתוריד מחירים כדי למכור יותר'. אני אומר את זה בזהירות, כי לא נעשה את זה באופן גורף, וזה במידה רבה גם כפוף לתחזית של האזור בו בונים".

- זה דווקא יכול להביא לירידת מחירים.

"וגם להוציא חלק מהיזמים מהמשחק. העניין הוא שזה יכול להביא ללופ, כי פחות בנייה באותו ביקוש שוב מביאה לעליית מחירים. ועוד לא דיברנו על ידיים עבודות. בהתאחדות הקבלנים אומרים שאין מספיק כוח אדם בענף כדי להוציא את התוכניות של נתניהו לפועל בקצבים הנדרשים. יש פה צוואר בקבוק והוא בכלל לא נובע מאתנו".

- אז תקשיחו את התנאים לקבלת מימון?

"כבר הקשחנו, לא הפסקנו לממן אך אנחנו יותר סלקטיביים: בודקים יותר ומעלים את הדרישות. היום, הן גם הריבית כבר גבוהה יותר, ולכן גם ככה הנדל"ן להשקעה הרבה פחות אטרקטיבי".

המתווך: "עד 30% מהמתווכים יצאו מהשוק"

מספר המתווכים המורשים עלה בישראל פי שניים, בתוך שש שנים: מ-7,500 ב-2006 ועד כמעט 15 אלף השנה, מספרים אלה אינם לוקחים בחשבון מתווכים שעובדים בלי רישיון ולא מוסיפים להילולה את התעשייה שהתפתחה סביבם - בתי ספר, מכוני הכנה למבחניים וכיוצא באלה. "בין 25% ל-30% מהמתווכים יצאו מהשוק תוך שלושה חודשים", מנבא מוני הרשקו, זכיין רימקס במודיעין, ומעיד שלפחות שלושה קולגות שלו, שאותם הוא מכיר אישית, עזבו את המקצוע ביולי.

"אני פוגש משקיעים שחוששים מירידות ומוכרים שהבינו שכדי למכור צריך לרדת ב-5%-10%". הוא מתאר את ההיסוס בשוק: "הקונים סלקטיביים" כדבריו, עסקאות מתמהמהות ונסוגות, לו עצמו התבטלה עסקה "שעתיים לפני החתימה".

עליזה פרידלנד, ממשרד התיווך רימקס בירושלים, אומרת שמתווך הוא כמו עו"ד ורו"ח - תמיד, בשוק מוכרים ובשוק קונים. אבל, גם לה ברור שהפעילות המצטמצמת תשפיע על כוח האדם בענף: "רק אלה שיודעים לעבוד במקצוע, יישרדו", היא אומרת.

איתן זמיר, מאנגלו-סכסון בפתח-תקווה, מצביע על שינוי באופי הלקוחות: פחות נשואים טריים בני 30-35 ויותר משפרי דיור בני 50 ומעלה. "במקום אלף עסקאות, יש 300", הוא אומר ומאמין שמי שישרוד הם ה"מתווכים היותר דומיננטיים", ורומז לכך שלרשתות התיווך הממותגות, שבאחת מהן הוא עובד, יש סיכוי גדול יותר. "העסק שלנו הוא שירות לקוחות. גם כשהקבלנים לא בונים, תמיד תהיה גברת שצריכה למכור דירתה בקומה ב'".

יועץ המשכנתאות: "אין לנו פתרונות קסם"

"בוודאי שיש ירידה במספר ההלוואות שאישרנו", מודה מיכאל בן ישי, מי שעד לא מכבר שימש כראש אגף משכנתאות בבנק ירושלים (וכיום מנהל סיכונים ראשי בו). "יש אי-ודאות הנותן את אותותיו על קצב העסקאות והאנשים שנכנסים לסניפים".

- אז מה עושים?

"הלקוחות מבטאים קושי אבל הבנקים לא יכולים לתת פתרונות קסם. אנחנו תלויים במגבלות על שיעורי המימון ובמחירי הדירות, וכשלוקחים בחשבון שהמשכנתא, לפחות בחלקה, צמודה או נושאת ריבית משתנה כך שההחזר החודשי יכול לגדול - יש חשש שכושר ההחזר לא יספיק".

- החשש הוא שלכם או של הלקוחות?

"של הלקוחות. קודם הייתה אופוריה ועכשיו הם מבינים שיש ממה לחשוש. אנחנו את החשש שלנו מגדרים".

- איך מתמודדים בבנק שמושפע מאוד מתחום המשכנתאות עם השלכות אפשריות של המחאה - כמו ירידה במחירים או במכירות?

"המחאה לא גרמה לנו לקבוע את נהלי העבודה שלנו. כשאנחנו בוחנים בקשה למשכנתא, חישוב כושר ההחזר נעשה לפי ריבית שנתית בשיעור 6.5%. מזמן גם הורדנו את שיעור המימון, עוד לפני הוראות הנגיד".

- יותר לקוחות פונים ל-EMI לביטוח המשכנתא כדי לקבל מימון גבוה יותר?

"אנחנו לא עובדים עם EMI - ולא מבצעים הלוואות בגובה של מעל 60% מערך הנכס, גם לא כשהן מבוטחות דרך EMI".

- אז איך מתמודדים עם ירידה בהכנסות?

"המשכנתא בריבית קבועה לא צמודה מתחילה לחדור לשוק ומציעה ודאות מלאה על גובה ההחזר החודשי. לא כל אחד יכול לקחת את זה, בגלל שעל הוודאות אתה משלם ריבית גבוהה יותר, וזה יוצא יותר בהחזר החודשי. מצד שני, אם אתה בהלוואה צמודה למשל, אין מניעה שהפרשי ההצמדה לכשעצמם לא יביאו אותך בסוף להחזר חודשי דומה".

- אתם מוכרים משכנתאות כאלה?

"אנחנו מגיבים למסלול הזה שקיים בבנקים אחרים, ולא משווקים אותו. גם בבנקים אחרים לא מעמידים את כל המשכנתא במסלול הזה, שמתאים לשונאי סיכון שמוכנים לשלם על זה שליש מהמשכנתא בריבית משתנה לפי הפריים וריביות צמודות למדד המשתנות כל 5 שנים".

- אתם מעניקים שיקול למחיר הראוי לנכס לדעתכם ביחס למיקום שלו בתהליך אישור המשכנתא? יכול להיות שתגידו שהמחיר גבוה מידי לטעמכם?

"כן, כל נכס אנחנו בודקים עם שמאי ומחליטים על סכום המשכנתא לפי מחיר בחוזה הקניה או המחיר של השמאי ששכרנו - הנמוך מהשניים. קרה יותר מפעם אחת שהשמאי לא אישר את המחיר בחוזה. אם הפער גדול מידי, לא בטוח שבכלל נרצה בכלל לממן עסקה כזו, כי יכול להיות שיש בה משהו לא תקין".

המוכר: "יעשו משהו, ישחררו איזו אדמה"

"קניתי כבר דירה אחרת שאני צריך לקבל בעוד 13 חודשים. אני מוכן לרדת במחיר, אם בתמורה אשאר בדירה שאני מוכר עד שאקבל את הדירה החדשה. אחרת, אצטרך כסף לשכירות".

כך אומר א.ש. (השם המלא שמור במערכת), 64, שכבר רואה את הפנסיה מעבר לאופק. והוא, בניגוד לציפיות, לא מודאג. "אני לא מפחד מהסנטימנט בשוק. אם יהיו ירידות מחירים וקבלנים לא יקבלו תמורה מתאימה, הם לא יבנו. גם מי שלחוץ למכור ומוריד את המחיר, מוריד אותו ב-20-30 אלף שקל".

- ומה אם תיתקע עם פער בין מה שתקבל על הדירה הישנה לבין מה שצריך לחדשה?

"אז אקח הלוואה בבנק. 40% ממחיר הדירה החדשה כבר שילמתי במזומן ולא לקחתי משכנתא. אני עוד שנתיים וחצי יוצא לפנסיה - יש לי הרבה כסף".

ש. נשען על התמורה שקיבל כשמכר במארס האחרון עם אחיו דירת ירושה בפתח תקוה. "קיבלנו מחיר שלא חלמנו עליו בחיים עבור דירה מוזנחת, בלי כלום. זאת לא הדירה שאני מעמיד למכירה עכשיו, גם היא בפתח תקוה".

"אבל מסתבר שאופטימיות לחוד ומציאות לחוד. "אמרתי לעצמי שאתן במשך שלושה חודשים צ'אנס ופרסמתי את הדירה למכירה בלוחות מודעות. קיבלתי מחיר ולא הסתפקתי בזה. אבל אנשים מתקשרים ומנסים לראות מה המחירים. זה מדהים, גם כששיניתי את המחיר באתרי האינטרנט לשקל, קיבלתי את אותן כניסות למודעה - ואותו מספר של טלפונים". בעידודה המאסיבי של אשתו נ., הם פנו לפני שבוע למשרד של אנגלו-סכסון בעיר והציעו את הדירה בבלעדיות.

- מנסים להוריד את המחיר?

"חס וחלילה. הורדתי 100 שקל ואני רוצה 1.71-1.72 מיליון. הדירה הזאת היא ליגה אחרת, דופלקס משופצת במיקום טוב".

- המחאה לא תגיע אליך?

"העסק של האוהלים לא יכול להימשך לעד - הממשלה תעשה משהו, ישחררו איזו אדמה. ואני לא מדבר על מצב שבו יורידו את המע"מ. אני ארוויח גם מזה, אני אשלם פחות לקבלן.

"מה שכן, מפליא אותי שבכל האוהלים האלה אף אחד לא מדבר על הפנסיונרים - יש גמלאים שמפגינים, כמו בתע"ש למשל, כי הם מפחדים שייקחו להם מהזכויות למימון הדרישות מהמחאות האחרות. בסופו של דבר מישהו צריך לשלם את זה".

האדריכל: "מחכים לדינמיקה של הווד"לים"

"אישור חוק הווד"לים יביא הרבה עבודה לאדריכלים ובהמשך לכל ענף הבנייה", אומר יו"ר עמותת האדריכלים המאוחדים, פרופ' אדריכל ברוך ברוך. "אנחנו יודעים כבר שבכמה מחוזות ייכנסו תוכניות להליך מזורז של תכנון בניין עיר במסגרת הווד"לים וסביר להניח שהמדינה תקפיד על עמידה בלוחות הזמנים.

"לכן יהיה צורך להכין את התוכניות והראשונים בשרשרת שעובדת על הכנת התוכניות יהיו הארכיטקטים. בהמשך התכנון צריך יהיה לארגן תשתיות ובזה יעסוק כל מי שעוסק בפיתוח דרכים, מים, חשמל. בשלב הבא ייכנסו אלה שיבצעו את הבנייה המהירה. הצד התכנוני הוא תמיד ראשון במערכת וסביר להניח שיקבל תנופה דרך החלטת הממשלה להאצת הבנייה למגורים.

"משרדי האדריכלים הם הראשונים שמתכננים תוכניות ארוכות טווח ולכן גם בהיבט הזה, יהיו משרדי אדריכלים שיעסקו בתחום וייהנו מהדינמיקה של הווד"לים, אבל ארכיטקטים שעוסקים בתכנון בנייני מגורים ספציפיים הם כנראה מי שייפגעו יותר מהמצב הנוכחי של חוסר הוודאות שקיים לגבי התפתחות המשק.

"במשרדי האדריכלים לא עובדים לפי השעון הכלכלי של מחירי הנדל"ן אלא יותר על בסיס של חשיבה ארוכת טווח. במסגרת הווד"לים חלק ממשרדי האדריכלים ייהנו מהיקפי תכנון טובים, וזו החשיבה ארוכת הטווח.

"לגבי החשיבה קצרת הטווח, קשה מאוד להעריך את התנהלות השוק. לכן קשה מאוד להעריך מה תהיה ההשפעה על משרדי האדריכלים. ברור לגמרי שאם תהיה תנופה בבנייה אז בוודאי תורגש תנופה גם במשרדי האדריכלים ואם תהיה דעיכה אז בוודאי שזה יגרום מיד לנזק חמור גם בסקטור הזה".

"יש אולי פה ושם שינויים קטנים כתוצאה מהמחאה", אומר האדריכל אילן פיבקו, "למשל, שמעתי איזה יזם או שניים שמחפשים ספציפית בנייה למעונות סטודנטים, אבל אני לא יודע עד כמה זה רציני. המחאה פותחת הזדמנויות. יזם פנה אליי בנוגע לפרויקט שבו הוא רוצה להחליף את הדירות הגדולות בדירות קטנות, אז המחאה מעוררת עניין במובן שיש יזמים שרוצים בתוכניות שלהם להיות חלק מהנושא, אבל לא באופן גורף".

האדריכל מיקי מנספלד, שותף במשרד מנספלד-קהת אדריכלים, מזכיר ש"בגל העלייה של שנות ה-90 עבדנו גם על פניות של משרד השיכון וגם של קבלנים, בהיערכות מוגברת גם של כוח אדם וגם של שעות עבודה.

"עבדנו במשמרות כמעט מסביב לשעון, וזו לא פרפראזה. אם מחר בבוקר נקבל פניות ממשרד השיכון או מחברות קבלניות נדע להפנות את הצוות אפילו עד כדי 80%-90% מהיקף העבודה לטובת מגורים. אני יודע היום שלמשרד שלנו, שכולל צוות של 25 איש, יש אפשרות לגייס במהירות עוד 10 איש בן לילה".

הקונה: "ב-70% מימון אני חושש מהמשכנתא"

"מחיר הדירה שקנינו לא היה גבוה בגלל שקנינו דירה מוזנחת, אז אנחנו עומדים בהחזר המשכנתא - אבל לא בדברים אחרים", אומר ניסים, אב צעיר וטרי (בן 27 ובן לקורן בן שמונה החודשים), שרכש עם אשתו דירת 2.5 חדרים (85 מ"ר) בחולון בינואר השנה.

"נקלענו למינוס מאוד גדול שאני מקווה מאוד לצאת ממנו, למרות שקנינו רק את מה שצריך. שאנחנו לא יוצאים לבלות, לא צורכים תרבות - כלום. אין לנו הכסף הזה, בטח לא כשאנחנו סוחבים את השיפוץ של הבית עד היום".

- מה עושים?

"בינתיים אני ואשתי עושים משמרות על הילד - אני אתו בבוקר ועובד בערבים, ואחה"צ היא אתו. מטרידה אותי המחשבה שהוא צריך להיכנס לגן בספטמבר וזו עוד הוצאה של 2,500 שקל - הכול על הגבול גם ככה ואנחנו מחושבים. אני לא יודע איך לחיות כל הזמן על הקצה".

- אתה חושש מכך שההחזר החודשי של המשכנתא יגדל?

"כן. אני חושש. מחיר הדירה, לפני השיפוץ, לא היה כזה גבוה, הגם שלקחנו 70% מימון. הגענו אליו אחרי 3 שנים שבהן גרנו אצל הורי אשתי וממש חסכנו בכול דבר. בשבוע שעבר נסענו לקנות לילד שמפו ושמן לאמבטיה וזה עלה לנו 120 שקל! זה מטורף מה שהולך בחוץ".

השמאי: מחכים לראות מי ימצמץ ראשון

"יש האטה שנובעת ומורגשת בשומות למשכנתא ובשומות היטל השבחה, בעקבות מימושים, אבל לא בטוח שניתן לייחס אותה לעצירה בשוק מאחר שזו האטה שנרשמת בדרך כלל בתקופת הקיץ", אומר אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין. עם זאת, הוא מציין, "שמאים עוסקים בתכנון, תביעות בנדל"ן ובליווי פרויקטים שכבר רקמו עור וגידים, ובדברים האלה אין עצירה. להאטה שנובעת ממחאת הדיור יהיה עיכוב מסוים עד שתשפיע על משרדי השמאים".

לדברי דנוס, "אנחנו לא יודעים אם אנחנו נמצאים במצב שבו המגמה מתהפכת או שהביקושים כבושים - כשאנשים מתאפקים לא לקנות, וקשה לתפקד באי ודאות. כשנכנסים לאתרי מכירות של דירות, לא רואים ירידות מחירים, ומצד שני הקונים לא קונים. אז הערכת השווי, שגם כך היא מסובכת, הופכת למסובכת עוד יותר.

"עכשיו השאלה היא מי ימצמץ ראשון - קבלנים שקנו את הקרקע לפני מספר שנים יכולים להרשות לעצמם לרדת במחיר, ואלה שקנו קרקע עכשיו, בבעיה כי שילמו את המחירים הגבוהים ואין להם האפשרות להוזיל. לקבלן באזור שיש בו מחסור שווה להתעקש, כי בסוף הקונים יחזרו למשרדי המכירות. באזור שאין בו מחסור, הוזלת המחירים היא שתחזיר את הקונים למשרדי המכירות".

ויש גם מי שאופטימי: שמאית המקרקעין נחמה בוגין צופה "שהמחאה תניב תהליכים שימלאו עוד יותר את ידינו בעבודה - נידרש לתת מענה סביב הצעות חדשות, שינויי חקיקה, מנגנון פיצויים הולם ועוד".

 מחירי הדירות עלו הנכונות לרכוש דירה ירדה