אתר האינטרנט הראשון בעולם

הרבה ימי הולדת יש לה, לרשת האינטרנט. שלשום היה אחד העיקריים שבהם. לפני 20 שנה, ב-6 באוגוסט 1991, נפתחה הרשת הכלל עולמית - ה-WWW, כשטים ברנרס-לי העלה לרשת את האתר הראשון (זה האתר, והוא לא התפתח הרבה מאז: info.cern.ch).

רשת האינטרנט הייתה קיימת גם לפני. היו דואר אלקטרוני, צ'טים, פורומים ושלל שירותים אחרים, אבל הם היו בשימוש אקדמאים ואנשי צבא בעיקר. רק עם הופעת ה-WWW, שהביאה לחיינו את הלינק ואת הדפדפן, כלומר את היכולת להציג עמודים ולעבור מאחד לשני בלי בעיה, הפך האינטרנט לנחלת הכלל - ומאז שום דבר הוא לא אותו הדבר.

אחד הגורמים העיקריים שהפכו אותה לנחלת הכלל הייתה העובדה שברנרס-לי ושותפו רוברט קאילאיו, שמשום מה לא זכה לתהילת עולם כמו חברו (אפילו ערך בוויקיפדיה העברית אין עליו), החליטו שלא לרשום פטנט על המצאתם הדגולה אלא לפתוח אותה לשימוש הציבור ללא תשלום. איפה ישנם עוד אנשים כמו האנשים ההם, תגידו לי?

רוח הפתיחות והשיתוף של ברנרס-לי וקאילאיו נשבה בעוצמה במפרשי רשת האינטרנט. אם תרצו, זוהי המורשת העיקרית של הרשת: השוויון בין המשתמשים, היכולת של כל אחד מהם לעלות על הפלטפורמה ולומר את דברו, הפשטות הזו, הזמינות. רק תבוא והכול יהיה בסדר.

החופש והשוויון האלה נמצאים היום בסכנה מסוימת, זה נכון. המקום ליד הגה הספינה המקוונת עבר מידי הפילוסופים ואנשי האקדמיה לידי אנשי העסקים הממולחים - מג'ובס ועד צוקרברג - שפתיחות היא הדבר האחרון שמעניין אותם. ועדיין, יש דברים שחזקים אפילו מהם ומהתוכניות העסקיות שלהם. והדבר הזה הוא הרוח.

לא הכול דבש ושושנים

20 שנה אחרי, והרשת פוסעת הלאה והרחק מה-WWW הישן והטוב, משאירה אותו מאחור. העולם הוא של סמארטפונים ושל פלטפורמות סגורות. השוויון מפנה את מקומו, או יותר נכון מפונה בכוח, לטובת מודלים אחרים, נעלים הרבה פחות.

20 שנה אחר-כך, והעולם השתנה ללא הכר. ואם תשאלו אותי, רק (או בעיקר) לטובה. אז נכון, לא הכול דבש ושושנים ברשת. רחוק מזה - כמו בסוגיית הפרטיות, למשל.

ובכל זאת, כשמעמידים את הרע מול הטוב, ניגפים כל החסרונות ומתאדים כלא היו. הרשת - ואני יכול לומר זאת במידה מספקת של נחרצות - היא הדבר הכי טוב שקרה לעולם ב-20 השנה האלה.

אז איך נחגוג לה יומולדת? אשר לי, אני בוחר להקדיש כמה דקות של מחשבה לדרך בה הרשת שינתה את חיי. היא הייתה לי תחביב ומקום עבודה, זה נכון, אבל מעבר לזה - הרשת פשוט הפכה את הכול לזמין.

זה נראה כל-כך מובן מאליו היום, ובכל זאת: יש דברים שאסור לקחת כמובנים מאליהם. חישבו על הדבר האדיר הזה: כל הידע האנושי, כל היופי והכיעור, כל החוכמה והיצירה, הכול נמצא בקצות האצבעות.

הרשת פתחה בפנינו את כל הדלתות. רק נסו לדמיין אתכם חוזרים אחורה, לעולם שבו הידע חסום ונעול או לכל הפחות ממודר. לעולם שבו הידע נשלט על-ידי מתווכים. לעולם שבו האפשרות היחידה של אדם להתבטא הייתה לכתוב מכתב למערכת.

חישבו על הדבר המופלא הזה: לינק. על הדרך שבה הוא הפך את המחשבה שלנו ללינארית פחות, לפתוחה יותר. 20 שנה אחרי, והרשת היא הביטוי הנעלה ביותר לרוח האדם - ולו בשל העובדה שזה הדבר היחיד שמרכיב אותה. הרי מה היא רשת אם לא סך כל המחוברים אליה בכל רגע נתון. היא אנחנו. אז יום הולדת שמח גם לנו.