צדק חברתי בשוק המט"ח!

מי שלא התרגש עד דמעות לנוכח מראות ההפגנות במוצאי שבת סובל כנראה מריחוק, שלא לומר ניתוק מהמציאות. לצערי הרב לא מעט שרים בממשלה וגם כמה מידידי למקצוע שהתבטאו בשבוע האחרון שייכים למיעוט הזה. המחאה הזאת היא הסיכוי האחרון אולי של כולנו לשנות את פני החברה למען עתיד טוב יותר לילדינו ונכדינו.

הסיבה היחידה שהמחאה החברתית לא נגעה עדיין בשוק ההון הינה העובדה הפשוטה שהציבור עדיין לא ממש מודע לרמת הסיכון אליה נחשף בקופות הגמל וקרנות הפנסיה שלו בשנים האחרונות. 2 הסכנות הגדולות לפנסיה ולגמל של כולנו הינן אחוז ההשקעה הגבוה של הקופות והקרנות במניות והיקף ההשקעה באגרות חוב קונצרניות.

המרדף האובססיבי אחר תשואות הביא את הגופים המוסדיים למצב של החזקות שיא במניות. הרפורמה דאגה לכך שמשנה לשנה אפשרו לגופים המוסדיים להגדיל את החזקותיהם בנכסים מסוכנים על חשבון הנכסים הסולידיים. הריבית הנמוכה דרבנה את הגופים לתור אחר נכסים מסוכנים יותר על מנת להעלות את התשואה תוך ניצול העובדה שמרבית הציבור איננו מודע כלל לרמת הסיכון ופיקוח הרשויות רופף. המצב שנוצר מדאיג למדי; התוצאות הרות אסון.

אם בעבר הלא-רחוק ירידה של 20% בשוק המניות הייתה גורמת לירידה של 3% בערך קופות הגמל שלנו, הרי שהיום ירידה דומה תגרום לשחיקה של 10% ואולי אף יותר.

אם חלילה יקרסו השווקים יתוודע בקרוב הציבור לגודל ההימור אליו נגרר כמעט בעל כורחו. זה כבר לא מאבק על מחיר הקוטג' או על יוקר המחיה. זו הפגיעה בעתיד. וכששירותי הבריאות והרווחה נראים כמו שהם נראים, כל מה שנשאר לנו זה המעט שחסכנו לעתיד. האם מנהלי הגמל שלנו חושבים על זה במרדף הבלתי פוסק אחר תשואות? האם הרשויות נתנו על כך את הדעת? כמדומני שהתשובה לכך ברורה.

מיסוי על תנועות הון - מתבקש

גם היקף ההשקעה באגרות חוב קונצרניות חרג מכל פרופורציה והגופים המוסדיים המשיכו להשקיע בהן סכומי עתק גם כשהתשואות ממש לא הצדיקו השקעה שכזו. יתרה מכך, הקלות הבלתי נסבלת של מתן כספי ציבור לגופים המנפיקים כשמסתבר עתה שרובם אינם מרגישים כל מחויבות להחזירם פשוט מקוממת. לבייב, תשובה, בן דב ועוד רבים אחרים נהנו מהאופציה: אם נצליח, נזרוק כמה פירורים; אם ניכשל, אחריי המבול. גם איש השיווק של 2009 - נוחי דנקנר - נכנס לרשימת המעקב. מי אתם חושבים ישלם את מחיר הכישלון המידה ומניות קרדיט סוויס ימשיכו לצנוח? הציבור, כמובן.

בשורה התחתונה, המצב מדאיג ביותר: שילוב מפחיד של ירידות חדות בשוק המניות ושוק אגרות החוב עלול לשחוק עשרות אחוזים מנכסי הפנסיה והגמל של הציבור.

וגם בשוק המט"ח דרוש צדק חברתי. השקל אומנם נחלש בשבוע האחרון ובוודאי גרם לאנחת רווחה במסדרונות בנק ישראל והאוצר. אבל תהא זו טעות חמורה לחשוב שאפשר להסתפק בצעדים שננקטו. הורדת הדירוג של ארה"ב יוצרת מצב נפיץ בשוק המט"ח. הסיכוי לתוכנית הרחבה כמותית שלישית גבוה מאוד וזה אומר ש"הליקופטר בן" שוב ידפיס ויפזר דולרים לכל עבר. העולם נכנס לכוננות ספיגה וראינו שוב את הבנק המרכזי של יפן מתערב באגרסיביות ואת הבנק המרכזי של שווייץ מוריד ריבית על מנת להחליש את המטבע המקומי.

גם אצלנו חייבים לנקוט בצעדי מנע משכנעים ואפשר לקשור אותם גם למחאה החברתית. בממשלה, ובעיקר באוצר, שואלים כל העת מהיכן יגיע הכסף אם נענה לתביעות ההמון? הטלת מס מוצדקת על תנועות הון יכולה לתרום לכך. אם ברזיל הגיעה למסקנה כזו לאחרונה, קל וחומר לגבי ישראל. התחזקותו המוגזמת של השקל עקב תנועות הון ספקולטיביות מעמידה בסכנה את מקור הצמיחה היחיד שיכול להציל אותנו מהמיתון הבא - היצוא. נתוני היצוא לרבעון השני מגלים תמונה מדאיגה. על בנק ישראל והאוצר לדאוג מיד להיחלשות השקל. גם זה צדק חברתי!

הכותב הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

Rika40@012.net.il

* אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי.

* החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.