אקזיט ישראלי: פלימוס נמכרת ב-115 מיליון דולר לקרן אמריקנית

פלימוס, יצרנית פלטפורמת המסחר והסליקה באינטרנט, נמכרת לקרן Great Hill Partners שנכנסת לראשונה לישראל ■ פלימוס צפויה לסיים את השנה עם מכירות של כ-280 מ' ד'

האינטרנט הישראלי ממשיך במגמת האקזיטים של החודשים האחרונים: פחות משבוע לאחר שחברת הפרסום הדיגיטלי דוטומי הישראלית נמכרה ב-295 מיליון דולר לחברת ValueClick האמריקנית, גם חברת פלימוס רושמת אקזיט, אם כי בסדר גודל קטן יותר.

יצרנית פלטפורמת המסחר והסליקה באינטרנט נמכרת ב-115 מיליון דולר לקרן ההשקעות האמריקנית Great Hill Partners, שנכנסת לראשונה לישראל. עבור המשקיעים זהו החזר של פי שלושה על הכסף.

פלימוס אינה סטארט-אפ צעיר. החברה הוקמה ב-2001 על-ידי תומר הרצוג ודני קליינברג, שכבר אינם פעילים בה, והיא מציעה פלטפורמת מסחר וסליקה המיועדת לעסקים שמעוניינים למכור מוצרים דיגיטליים באינטרנט, כמו תוכנות, משחקים ותכנים דיגיטליים.

את החברה מנהל חגי טל, ובראש הפעילות בישראל עומד אלדד בן-תורה. השניים, יחד עם שאר אנשי ההנהלה והעובדים, יישארו בתפקידם גם לאחר עסקת הרכישה.

מתרחבת לתחומים נוספים

בראיון ל"גלובס" לפני חודשיים אמר בן-תורה כי, "אנחנו שואפים שיקרו אירועים פיננסיים משמעותיים בחברה", אך הדגיש כי הפוקוס הוא לא על אקזיט. עם זאת, מאחורי הקלעים התנהלו במקביל המגעים מול Great Hill, שמנהלת נכסים בשווי כולל של 2.5 מיליארד דולר.

פלימוס סיימה את 2010 עם מכירות של 200 מיליון דולר, ועל-פי הערכות רשמה רווח של 20 מיליון דולר, שמקורו בעמלות שנגזרות מהעסקאות שעושות החברות על-גבי הפלטפורמה של פלימוס. את 2011 צפויה החברה לסיים עם מכירות של 250-260 מיליון דולר. במסגרת עסקת הרכישה, פלימוס התחייבה לשמור על נתוני צמיחה זהים בשנים הקרובות.

עד 2008 פלימוס פעלה על-בסיס הון עצמי, אך לפני 3 שנים גייסה 18 מיליון דולר מקרן ההשקעות האמריקנית (Susquehanna SGE (Growth Equity, שהחזיקה מאז 50% מהחברה.

על-פי היקף הרכישה, SGE צפויה להכניס 57 מיליון דולר. סכום דומה ישלשלו לכיסם המייסדים הרצוג וקליינברג ועובדי החברה.

כפי שאמר בן-תורה בראיון לפני חודשיים, פלימוס מתכוונת להתרחב לתחומים חדשים ובהתאם לכך לבצע רכישות של חברות. בין התחומים שנמצאים על הכוונת: מסחר אלקטרוני, חברות בילינג ופרסום מקוון.

בן-תורה מכחיש כי קרן ההשקעות של Great Hill החליטה ללכת על פלימוס כדי לעשות סיבוב. "הם רוצים לבנות חברה ופחות מעניין אותם סיבוב קצר.

"הם ישבו איתנו על תוכניות לטווח ארוך ורוצים לראות איך אנחנו מתרחבים ובונים תשתית לחברה שבעוד שלוש-ארבע שנים תגלגל מיליארד דולר", הוא אומר.

על-פי נתוני החברה, מדי יום נמכרים במערכת שלה 20 אלף מוצרים ושירותים דיגיטליים של יותר מ-6,000 לקוחות, ובהם החברות ישראליות Wibiya ומדיה מיינד, שנעזרות בשירותי פלימוס על-מנת לנהל את מנגנון הרישום של משתמשים משלמים.

אנשי Great Hill ביקרו בישראל במסגרת המו"מ עם פלימוס, ונפגשו עם כמה מלקוחותיה כמו Wix ו-MyHeritage. "הם התרשמו מהחברות, ולהערכתי יש פתח משמעותי להשקעות נוספות שלהם בארץ", אומר בן-תורה.

עדיין לא יאהו או גוגל הישראליות/ פרשנות - שמוליק שלח

החוקיות של קרנות ההון סיכון היא די ברורה - אם יש אקזיטים מרשימים, יהיו גם גיוסים לקרנות חדשות. את מה שרואים המשקיעים המוגבלים בקרנות כפוטנציאל להחזרים מבטיחים, מרגישות חברות הפורטפוליו בתור הערכות שווי עולות ומספר מתעניינים גדל, שמביאים לדבר האמיתי - רכישה.

בדרך לשם, ביחד עם יחסי הציבור המתגברים, הכסף הגדול שבאוויר והמוטיבציה של המשקיעים והיזמים, גדלים גם הכספים שמוזרמים לחברות שעדיין נמצאות באמצע הדרך. המספרים שמספקים ארגוני ההון סיכון הבינלאומיים על היקפי ההשקעות בסטארט-אפים מצביעים בבירור כי תחום האינטרנט הוא הכוכב הנוצץ בכל פורטפוליו השקעות בזמן הנוכחי.

היקף ההשקעות בתחום האינטרנט טיפס ב-72% ברבעון השני לעומת הרבעון הראשון של 2011 בארה"ב. בישראל זינקו ההשקעות בתחום זה ב-45% ברבעון השני לעומת הראשון, כך על-פי דוח ה-MoneyTree של PWC, וב-300% לעומת הרבעון המקביל.

בהתאם, האקזיטים הזוהרים של התקופה האחרונה מגיעים מאותו התחום. אפילו בישראל, שבה באופן מסורתי חברות השבבים ותשתיות המחשוב המוצלחות מביאות לסכומים גדולים בהרבה.

לפני כמה ימים נמכרה דוטומי של יאיר גולדפינגר תמורת 295 מיליון דולר; מדיה מיינד הציבורית נרכשה ביוני תמורת 517 מיליון דולר; וכמעט במקביל קנתה אי-ביי את מג'נטו תמורת 95 מיליון דולר, ואלו רק הרכישות הבולטות.

בסופו של דבר, בישראל עדיין לא צמחה גוגל או יאהו - סוג האקזיטים שקרנות ההון סיכון קיימות בשבילם, והמגנט האמיתי שיחבר משקיעים מוסדיים להון סיכון המקומי - אבל לפחות בתקופה הקרובה יש סיכוי שנמשיך לראות את הביצועים המרשימים מגיעים מהמרחב הווירטואלי. לגבי הטווח הארוך, יצטרכו המשקיעים והיזמים לברר עם עצמם בכנות, ובקרוב, אם התופעה הזו תחזיק מעמד לאורך זמן.