"הדואר היא חברה ממשלתית, ורוכש האג"ח יכול להרגיש איתנו יותר בנוח מאשר עם חברות אחרות. מדינת ישראל לא תיתן ערבות, אבל המדינה לא תיתן לחברה ממשלתית ליפול. בטח כשמדובר בשירות חיוני כמו דואר" - סמנכ"לית הכספים של חברת הדואר, טלי הובר, בראיון ל"גלובס" במאי 2010, לאחר ההנפקה.
1. חברת הדואר בצרות צרורות. דוחות 2010 לא פורסמו, ויש לכך סיבה מצוינת - הדוחות מציגים הפסדי ענק. 2011 לא תסתיים טוב יותר, להיפך, אם בשנת 2010 חלק מההפסד הוא חשבונאי, בשנה זו כבר מדובר בהפסד "אמיתי". הדואר סובל מכל תחלואי חברה ממשלתית - חוסר יעילות, קשיחות שכר, ועד עובדים חזק שאינו מאפשר התייעלות, יד קפוצה של האוצר ופיקוח על המחירים.
למה הבעיות של חברת הדואר צריכות לעניין אותנו? הרי זו חברה ממשלתית, שמשרד האוצר ישבור את הראש. טעות, יש הרבה סיבות - 400 מיליון סיבות ליתר דיוק. 400 מיליון שקל באיגרות חוב שחברת הדואר הנפיקה במארס אשתקד, ונרכשו על ידי הגופים המוסדיים בשוק ההון. אג"ח אלו אינן מגובות בביטחונות, אין להן קובננטס, ובאופן כללי הן מסתמכות על עסקי הדואר המשגשגים (מתי בפעם האחרונה מישהו מהקוראים שלח מכתב במעטפה עם בול??) ורצונה הטוב של ממשלת ישראל.
ועוד עניין קטן - מרבית תמורת ההנפקה נועדה להחזיר חוב של הדואר לחשב הכללי. במילים אחרות: הדואר לווה כסף מהאזרחים כדי להחזיר חוב לאוצר. בכך אין פסול כמובן, בהנחה שהדואר מסוגל לשרת את החוב. אבל תוצאות חברת הדואר צריכות להדליק נורה אדומה, כי אולי אין זה כך.
2. האם מדינת ישראל תגבה את חברת הדואר? עד לפני חודשים השאלה הזו לא הייתה עולה כלל. התשובה לה הייתה מובנת מאליה, בוודאי שהמדינה תגבה, הרי זוהי חברה ממשלתית. כך גם הסביר לנו בכיר בגוף פיננסי גדול. גם סמנכ"לית הכספים של הדואר סבורה כך, ראו הציטוט בפתיחה. אבל האם זה עדיין תקף?
אחרי הפיאסקו של אגרקסקו - יצואנית התוצרת החקלאית שקרסה לאחרונה מבלי שהמדינה מעניקה לה או למחזיקי האג"ח שהנפיקה רשת ביטחון - מי יתקע לידינו שזה לא יקרה שוב? מי יערוב למחזיקי האג"ח שברגע האמת משרד אוצר, שכבר התנער מחברה ממשלתית ושלח אותה להקפאת הליכים, לא יודיע שוב שאין זה עסקו וישלח את מחזיקי האג"ח למספרה הקרובה?
סביר שעם התשלום הקרוב באפריל הבא אין בעיה. אבל מה יקרה בשנת 2013? והאם על המוסדיים לחכות עד אז או לדרוש כבר עכשיו הסברים מראשי חברת הדואר. אפשר להתחיל בדרישה לפרסום נתונים ודוחות כספיים; להמשיך בפרסום דוח מקורות ושימושים סטנדרטי הנדרש מכל מנפיק אג"ח, ולסיים בדרישה ממשרד האוצר שיבהיר את עמדתו.
אפשרות שנייה היא לטמון את הראש בחול, להמשיך לשחק בנדמה לי ולהתעורר, כמו במקרה של אגרקסקו, חמש דקות אחרי שזה מאוחר מדי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
