בסופו של דבר חברת S&P הזהירה, העזה ועשתה. כבר תקופה ארוכה, עוד בזמן המו"מ על העלאת תקרת החוב והקיצוצים בתקציב, שסוכנות הדירוג אמרה שקיצוץ קטן מ-4 טריליון דולר בתקציב יביא להורדת הדירוג. ובסוף, S&P עמדה במילתה בעוד הצדדים הגיעו להסכם לקצץ 900 מיליארד דולר בלבד מהתקציב במשך 10 שנים. חוסר רצינותם של המחוקקים האמריקנים חייבה אותה להוריד את הדירוג העומד על כנו מאז 1917.
מדובר באירוע היסטורי ואמיץ במיוחד. אין ספק שהחברה ידעה מראש שבעקבות צעד כזה היא תגונה באופן קשה ואכן אנו רואים זאת בחוגים רבים בארה"ב: מתייחסים למהלך כ"לא פטריוטי", בנוסף להיותו "מבוסס על מספרים לא נכונים", ו"מסכן את המערכת הפיננסית העולמית כולה".
עם זאת, כל מי שעוקב אחר הכלכלה האמריקנית יודע שהצעד הגיוני, ואף מגיע באיחור של מספר טריליונים של דולרים.
המשמעות האמיתית של ההורדה
שלושה אספקטים עיקריים להורדת הדירוג של האג"ח של ממשלת ארה"ב:
1. דירוג האג"ח של ממשלת ארה"ב, הוא גם הדירוג של הדולר. לכן, בצעד זה, S&P הורידה בעצם את דירוגו של מטבע הרזרבות העיקרי בעולם. זאת כשמטבע הרזרבות הוא זה שנותן את הגיבוי לצד המונטארי לכל מדינה המחזיקה בו. הורדת הדרוג של מדינת המקור (במקרה זה ארה"ב) גורם באופן מיידי למדינות המחזיקות את אותן רזרבות, להיות בעלות "גיבוי" פחות יציב. בהקשר זה ניתן לקרוא את ההרחבה בקישור הבא: לקבוע מיד מטבע רזרבות עולמי חדש.
2. אינסוף גופים פיננסיים חייבים להחזיק רק נכסים בעלי דירוג מושלם (AAA). עובדה זו עזרה לתת כוח אדיר לשוק האג"ח האמריקני. גודלו ונזילותו, נהנו לאורך השנים מצורך זה. הורדת הדירוג מחייבת רבים מן הגופים להימנע לחלוטין או לפחות באופן חלקי, מלהיות מושקעים באותן אג"ח מדינה אמריקניות, וזאת כלל ללא שיקול דעת.
3. יוקרתה של מדינה אינה נמדדת בכוחה הצבאי בלבד, אלא ביציבותה הכלכלית, ובמיוחד ביכולתה להתמודד עם משברים. אי הצלחת ההנהגה הפוליטית, משני המפלגות, להתמודד עם החוב התופח, מהווה מכה איומה ליכולת של ארה"ב להשפיע על מה שקורה בעולם, כמו בעבר. מדובר בגורם חשוב מאוד לישראל, כבעלת ברית הדוקה כל-כך הן כלכלית והן מדינית של ארה"ב.
שתי חברות הדירוג האחרות, מודי'ס ופיץ', פשוט פחדו לעשות את הברור מאליו. המהלך של S&P תשחרר אותן מפחד זה, ולכן לדעתי נראה בעתיד הלא רחוק הורדה דומה מצידן, למרות חידוש הדירוג המושלם שנתנו לא מזמן. יש לזכור, עם זאת, כי חידוש זה לווה בהכנסת ארה"ב למדינות שברשימת המעקב להערכה מחדש בעתיד. דבר שהוא חסר תקדים, לא פחות מאשר הורדת הדירוג של S&P.
לא אתחמק, ואציין בכמה מילים את הסקירה של השבוע שעבר, ואיך היא קשורה לאותה הורדת דירוג היסטורית. תחילה, כמה עובדות:
■ לקראת אותה סקירה היה ברור שתאושר תקרת החוב.
■ השוק ירד ברציפות עד אותו הזמן ב-90 נקודות (1,350-1,260 נקודות).
■ טרם נקבעה מגמה שלילית רשמית במדד ה-S&P 500, כי רק חציית קו ה-1,250 נקודות קבעה זאת.
■ מבנה הגלים נראה מושלם, גם שבועית, וגם ויומית.
כל אלו יצרו סבירות גדולה מאוד לכך שנראה עלייה, ולא ירידה, מאותה רמת תמיכה קריטית וחשובה, ולכן הבעתי את דעתי המקצועית על-פי אותם נתונים. מנתחים שונים מסתכלים ומתמקדים בנקודות שונות בניתוחם, ובכך מגיעים למסקנות שונות, זה למעשה מה שעושה שוק של היצע וביקוש. בסקירותיי אני מביע את דעתי בלבד, ואם השוק יבטל את ההנחה המוצגת, אקבל זאת כעוד מקרה שבו הסבירות לא התקיימה. ניתוח טכני איננו נבואה אלא רק הצגת הסיכוי הטוב ביותר בעיני המנתח. כללי ניהול הכסף (הסיכון) מיועדים לטפל במקרים אלו.
חשוב לזכור גורם חשוב נוסף: מנגנון הפצת האינפורמציה בשוק ההון לעומת קצב הפעילות של "יודעי הדבר". לפניכם סקיצה של אותו מנגנון, כאשר במרכז נמצא מקור המידע, וכל מלבן צבעוני מייצג את מעגלי המידע המתרחבים ממנו:
משה שלום מידע
ביום שלישי בשבוע שעבר ואילך, חלק נכבד מן המוכרים האגרסיביים ידעו על ההורדה הצפויה, ונקטו בצעדים המתאימים לכך. כאשר המידע הגיע לציבור, ביום ו', כל אלו שנמצאו במעגלים הפנימיים יותר, כבר פעלו. התמדתן ועוצמתן של הירידות, ובמיוחד זו של יום ה', היו חריגות בצורה קיצונית מן הנדרש לכאורה על פי החדשות שהיו באותם ימים. זהו מצב טיפוסי שבו סבירות גבוהה יכולה להיכשל.
למבקשים ממני עדכון של "מפת המשבר" (המוצגת כאן לסירוגין מאז תחילתו ב-2007), אומר שאני מחכה לביצועו של התיקון הטכני המשמעותי מעלה על מנת להציגה. עומקו, עוצמתו, ומבנהו, יאמרו הרבה על העתיד של השלב העומד לפנינו: השלב השלישי והקשה מבין כולם של משבר האשראי והחוב העולמי.
תיקון אלים כלפי מעלה?
גרף שבועי של מדד ה-S&P, ובו רמות התמיכה וההתנגדות עיקריות:
משה שלום סנופי
המדד כבר תיקן כמעט 50% מכל העלייה שבוצעה מאז תחתית יולי 2010, כמו כן, הוא מתקרב מאוד לרמת תמיכה חשובה הנמצאת ב-1,180 נקודות. שתי עובדות אלו, וקצב הירידות עד כה, גורמים לי לחשוב שנראה בקרוב את התיקון הטכני שהזכרתי לעיל. אם אותו תיקון יבוא כתוצאה מפעולה של התערבות מילולית, או מעשית, מצד קובעי המדיניות, יש להניח שהוא יהיה אלים למדי כלפי מעלה.
הבעיה בשלב זה היא שהן הצד הפיסקאלי (הממשל) והן הצד המונטרי (הפדרל רזרב), נתפסים כבעלי יכולת השפעה מינימאלית. רוב הכלכלנים חושבים שאין ביכולתם של שני אלו, תחמושת מספיקה למלחמה בשלב הזה של משבר. אפילו פול קרוגמן, בעל פרס נובל לכלכלה ומן התומכים הגדולים במדיניות ההרחבה המאסיביות, הצהיר כי לא יהיה מנוס ממסלול "יפני" עבור הכלכלה האמריקנית, כלומר לפחות 20 שנות עמידה במקום ושווקים נשחקים.
פשיטות רגל של מדינות באירופה, והספק ביכולתה של ארה"ב ומדינות אחרות לתחזק את חובן כראוי, מהווים נושאים הרבה יותר מסובכים לניהול, מאשר להציל בנקים, חברות השקעה, וחברות ביטוח גלובליות, כמו שנעשה ב-2008.
משה שלום הינו אנליסט בכיר ב FXCM (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות), ומרצה במכללת מגמות.
ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.
מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.