"מת"א כיום אפשר להשפיע על כל העולם, ורואים את זה בסגנון החיים"

"הילדים שלי לא למדו לנהוג כיוון שבעיר כמו ניו-יורק אין בכך צורך", כך אומר האדריכל פול כץ, שותף ומנהל בכיר בחברת KPF, ניו-יורק, ממשרדי האדריכלים הגדולים בעולם. "אורח החיים משתנה כיום במהירות והכיוון הוא עירוני במובהק. בערים הגדולות עם תחבורה משוכללת אין בכך באמת צורך. כמו בארה"ב ובאירופה כך גם ביפן. השאיפות של אנשים משתנות: הם רוצים חופש תנועה, חופש בחירה, מרחב שמספק את הסקרנות ועניין אינטלקטואלי. אני חושב שדרך השינויים בעולם אנחנו חווים שינויים בסגנון החיים".

כץ ביקר בישראל לאחרונה, כשהוא משלב עסקים וענייני משפחה, והרצה בסימפוזיון אדריכלות שהתקיים בטכניון וקיים פגישות לבדיקת פרויקטים עתידיים בישראל.

כמי שהפרויקטים בניהולו נמתחים בין שלוש יבשות, כץ נוהג לקפוץ מדי פעם - מאירופה או מסין - לסופשבוע משפחתי אצל הוריו בהרצליה. "גדלתי בקייפטאון, דרום אפריקה והגעתי לישראל כנער עם הוריי, שהיום הם מבוגרים. למדתי ארכיטקטורה בטכניון לפני שעברתי לפרינסטון, ניו ג'רזי. אפילו עבדתי כאן זמן קצר עם רם כרמי, שהדריך אותי בעבודה על התזה שלי".

בניינים המשלבים מגורים, פנאי ועבודה

לימודיו בארה"ב הובילו את כץ למשרד KPF, אליו הצטרף ב-1984. זוהי פירמת אדריכלות מובילה המעסיקה כ-350 עובדים בניו-יורק, יותר מ-100 אנשי מקצוע בלונדון, ועוד במשרדים מקומיים בערים כמו סיאול, אבו-דאבי ושנחאי, שבהן מתנהלים פרויקטים גדולי היקף של החברה.

"אנחנו עובדים ב-20 מדינות אבל כארגון מרכזי אחד. בישראל עדיין אין לנו פרויקטים אבל אנחנו מסתכלים בעניין על הצמיחה והמגמות כאן", אומר כץ. את הקשר הישראלי של החברה ממשיך אדריכל מעוז פרייס, שלמד בניו-יורק ועבד ב-KPF מספר שנים וכעת הוא בעל משרד עצמאי בתל-אביב. פרייס מנסה לאתר פרויקטים שיתאימו לתיק העבודות של החברה האמריקנית, ולקדם כניסה שלה לפעילות בשוק הישראלי.

כץ: "אני חושב שמה שקורה בישראל דומה להתפתחויות בעולם. תל-אביב היא חלק משוק גלובלי. היום אפשר לשבת בתל-אביב ולהיות בעל השפעה על שוק העסקים בכל העולם. זה מתחיל לשנות את התרבות ויותר מכך את סגנון החיים שלנו".

- מה השינוי המשמעותי ביותר בתכנון בנייה עירונית?

"כיום אנחנו חיים בערים שמצטופפות יותר ויותר - ניתן לראות זאת יותר בערים הגלובליות. ערים כמו ניו-יורק ולונדון הובילו את המגמה וכעת גם בתל-אביב ובוונקובר ניתן לראות את האנשים המשתתפים בשוק עסקים גלובלי. מבחינה אדריכלית אנחנו יכולים כיום לראות יותר עירוב שימושים במרכזי הערים, בבניינים שמשלבים מגורים ועבודה".

- אתה לא מדבר על עבודה מהבית. יותר כמו לנסוע לעבודה במעלית?

"בהחלט. הערים באסיה צפופות בממוצע פי 3 מאירופה ובאירופה צפוף פי 3 מארה"ב בממוצע", מצביע כץ על הנתונים ומכוון לבחינת איכות החיים של תושבי הערים. למרות נתוני זיהום האוויר והפערים ברמת החיים בין חברות בעולם המתפתח לעולם המערבי, מסתבר שלעיור המואץ יש סיבות רבות וטובות.

זו לא רק הפרנסה והקהילתיות החדשה, המתרכזת בערים. החיים בעיר מתגלים לאורך זמן כסביבת החיים האקולוגית ביותר - היעילה ביותר לניצול משאבים, לחיסכון ולניצול אנרגיה מיטבי.

התפיסה שכץ הוא מנציגיה תואמת למגמת הנגד לתרבות הפרברים, שהתעצמה בעשורים האחרונים. בניגוד לתפיסת השפע ששלטה בתרבות האמריקנית באמצע המאה הקודמת, ובעקבותיה גם בארץ, כיום מקובל לראות בפרבור תופעה שחוללה חלק מהרעות החולות של תרבות המערב. ריחוק מהמשפחה, תלות בנסיעות, עומסי תנועה, פערים בשוק העבודה, שיעמום מנוון בקרב בני נוער.

"אנחנו מגלים שהצפיפות מאוד יעילה וטובה לתפקוד האנושי. באסיה בנינו בניינים שיש בהם שילוב של מסחר, מלונאות, משרדים ומגורים. אנשים שחיים בסביבה הזו נהנים מפנאי ומאיכות חיים מכיוון שהם חוסכים זמן בנסיעות ומעברים".

לדבריו, בניגוד למקובל בישראל, "הבעלות על בתים כבר פחות משמעותית. כיום הבתים להשכרה וההשקעה במגורים זמניים משתלמים יותר. אפשר לקנות דירה להשקעה, לפי יכולתך הכלכלית, אבל לגור באחרת, המתאימה יותר לצרכיך", אומר כץ.

על-פי הצפי שלו, גם תל-אביב, כפי שניתן לראות כבר כיום, תצטופף יותר ויותר כדי למשוך עוד אנשים, וכדי לאפשר להם לחיות ולעבוד כאן. "העיר משתכללת ולצד הצעירים נמשכים אל העיר אנשים יותר מבוגרים, מעל לגיל הפרישה. אנשים היום יכולים להמשיך לעבוד, הכנסתם יציבה".

מגדלים מרובי שימושים

כחברה חובקת עולם מסתכלת KPF על ישראל כיעד מוצלח לפעילות עתידית. את הקשר הישראלי עם החברה מייצג אדריכל מעוז פרייס, שעבד במטה KPF בניו-יורק מספר שנים לפני שחזר לארץ ופתח כאן משרד עצמאי. "יש בינינו קשר של שנים ואני מקווה שנשתף פעולה בפרויקטים בארץ", אומר כץ על פרייס. החברה מעוניינת בפרויקטים בסדר גודל ההולם את התמחותה, בתחום השימושים המעורבים והתכנון למגזר הפיננסים.

בניו-יורק הייתה החברה אחראית בין היתר לשיפוץ וההתאמה של משרדי נאסד"ק, שותפה בחידוש ה-MOMA ובנייה חדשנית למגורים באזורים צפופים כמו ג'קסון סקוור בגריניץ' וילג'. בהונג קונג תכננה מגדלים משולבי שימושים, המערבים פעילות מסחרית, חנויות יוקרה ומשרדים.

בטוקיו כץ מציג בגאווה את "רופונגי הילס", אחד הפרויקטים המדגימים באופן מוצלח במיוחד את התפיסה של "עיר בתוך בניין". קומפלקס בנוי המכיל משרדים, קניות, מגורים, מבני חינוך ואיזורי פנאי כמו גינות פתוחות ומקורות, אמפיתיאטרון במרחב הציבורי הפתוח ואולמות תיאטרון וקולנוע. "אחרי רעידת האדמה אנשים מצאו שם מפלט מכיוון שזוהי בועה, עיר בתוך עצמה עם תחנת כוח קטנה המספקת לעצמה את תצרוכת החשמל וחוסכת גם בהובלת המשאבים", הוא מספר.

להסתכל על היער כולו

"ייצור אנרגיה לחשמל מבוסס על חום. אם ננצל את החום לחימום ולקירור מים, נחסוך ונמחזר את האנרגיה באופן יעיל יותר. זה פרויקט שהקמנו במהלך 10 שנים והוא עובד כבר 5 שנים והוא בעל השפעה על האופן שבו אנשים חיים ביפן". לדבריו, טרנספורמציה דומה אפשרית ואף צפויה בערים גדולות בעולם כולו.

"נהוג לחשוב על בניינים 'ירוקים' בפני עצמם, אבל לא צריך להסתכל רק על הבניין הבודד, כעל עץ, אלא על היער כולו - העץ היחיד אינו המודל למערכת הטובה ביותר. המשאב היקר של קרקע - בישראל כמו בסין - הוא הדבר העיקרי שאנחנו צריכים לנצל יותר טוב. לכן, הרבה יותר קל וזול לפתח חידושים ושכלולים בבנייה בערים מצופפות".

כץ נותן כדוגמה את מערכת התחבורה המהירה משדה התעופה למרכז העסקים בהונג קונג; את חנויות היוקרה והנוחות במרחבים שמשמשים מעברים עיליים בין בנייני ענק, המכילים תנועת הולכי רגל של מאות אלפי אנשים ביום.

"כדי לחיות באופן ידידותי לסביבה יש צורך בשינוי תרבותי ולא הנדסי-אדריכלי. אצל היפנים זה מוטמע ובתרבויות אחרות זה נמצא בתהליך", אומר כץ. "אחד הדברים שאהבתי כשבאתי לישראל בצעירותי הוא הצניעות וההסתפקות במועט. עם הזמן זה השתנה, ואנשים החלו לחפש את סמלי המעמד, אבל כעת נראה שחל היפוך מגמה. אחד השיקולים יהיה התחשבות במחסור במשאבי קרקע. תל-אביב תוכננה עם חזון והדוגמה הבולטת לכך הן שד' רוטשילד - מימי העיר הראשונים ועד טייקוני הנדל"ן של היום. צריך שוב לחשוב באופן הוליסטי על חיי העיר, עם המבט קדימה לעתיד".