מדוע עולה הביקוש לאג"ח ארה"ב?

חברת הדירוג סטנדרד אנד פורס עלולה לגלות בימים, או בשבועות הקרובים, שהיא הפכה לקורבן הסערה הפיננסית שהיא חוללה.

לאחר שהודיעה על הורדת דירוג האשראי של ממשלת ארה"ב בסוף השבוע, נאלצה S&P להדוף התקפות מצד ממשלת ארה"ב, אשר גילתה לכל העולם שהגרסה המוקדמת של הודעת חברת הדירוג כללה טעות של 2 טריליון דולר. אתמול החמיר מצבה לאחר שמודי'ס, המתחרה הגדולה שלה, הודיעה ברבים כי מבחינתה הדירוג של כלכלת ארה"ב הוא עדיין טריפל A.

במילים פשוטות,S&P נותרה לבד במערכה, נאבקת על שמה הטוב, ועל הרלבנטיות של שיטת הדירוג בכלל. החברה עדיין טוענת כי התהליכים הפוליטיים בארה"ב הם הרסניים - ההסבר עליו נאלצה להתבסס כאשר התגלתה טעותה האריתמטית בגרסה הראשונה להחלטתה. השאלה היא עד כמה מנהלי השקעות יחליטו להקטין את המשקל שהם מעניקים להודעות חברות הדירוג בהחלטות על הקצאת כספים. מזווית ראייה זו הפרשה הנוכחית לא ממש תרמה לשגשוגן של סוכנויות הדירוג.

הפרדוקס הגדול

הפרדוקס הגדול של המפולת בשווקים הפיננסיים הוא שהביקוש לאג"ח של ממשלת ארה"ב דווקא עלה, ואיתו עלו מחיריהן. חברות הדירוג יכולות להגיד מה שהן רוצות, אך השוק ככל הנראה חושב אחרת. התפתחות זו מובילה למסקנה לא ממש אופטימית שלפיה המפולת בניירות ערך לא התחילה עם הודעת S&P.

מה שקרה בשווקים ביום ב' היה מתרחש במועד אחר קרוב גם בלי הודעת החברה. יש יותר מדי פחד, ויותר מדי סימנים רעים בכלכלה העולמית, כך שפרשת דירוג האשראי הייתה רק האות שהשוק המתין לו ממילא. אם הדבר נכון, צריך לשאול מהיכן אמורה להגיע הנזילות אשר תאושש את השווקים בתקופה הקרובה? הורדות ריבית לא נראות אפשריות, ועוד הרחבה כמותית בארה"ב מוטלת בספק.

הבעיה של ישראל

מסקנה נוספת של המפולת בשווקים היא שהמשק העולמי צועד, בבטחה, לקראת ירידה נוספת בשיעורי הצמיחה, ואפילו לקראת מיתון מחודש. סימני המיתון כבר פה, רואים אותם בירידה במחירי הסחורות והנפט. המערכת הפיננסית לא תהיה מסוגלת לשמור על היקפי האשראי הנוכחיים, מה עוד שיהיו לא מעט מוסדות אשר ייקלעו לקשיים גדולים מאוד בשבועות ובחודשים הקרובים.

אם שיעור הצמיחה בעולם המתועש הישן - אירופה וארה"ב - הגיע לכ-1.5% בשנה, אפשר להניח שהוא יגיע לרמות של 0.5% עד 1% בשנה הקרובה.

אם תרחיש המיתון המחודש בעולם יתממש, ישראל תיקלע לסביבה בעייתית מאוד. שיעור הצמיחה של 4.5% ויותר בשנה ושיעור אבטלה של פחות מ-6% לא יחזרו על עצמם בשנה-שנתיים הקרובות, לפחות. סביר יהיה להניח כי מיתון עולמי יביא לשיעור צמיחה בישראל שיהיה מתחת לרף של 3% לשנה. הבעיה היא שבישראל, כמו בעולם, הממשלות יחששו מכל יוזמה להשתמש בכלים פיסקליים כדי להמריץ את הפעילות הכלכלית. מכיוון שגם הכלים המוניטריים לא נראים זמינים, עשויה ההאטה הנוכחית להימשך זמן רב, רב מדי.

הרזברות של העולם

כאן מגיעים לשאלה הגדולה ביותר, שעומדת להכריע את כיוונו של העולם בשנים הקרובות: עד כמה יש למערכת הפיננסית העולמית רזרבות הוניות אמיתיות? במילים אחרות, עד כמה המצב היום שונה מזה של שנת 2008 בכל מה שקשור למינוף.

אם אין יותר ממשלות שיכולות לעזור, בגלל בעיות פיסקליות אדירות, ואם הכלים המוניטריים לא זמינים, נותרה רק רזרבת ההון כגורם היחידי שיכול לסייע לבנקים ולמוסדות פיננסיים אחרים לצלוח את הסערה. הרגולציה בעולם דרשה מהם מאז 2008 להגדיל את ההון. הדיווח הרשמי אומר שהם אכן עשו זאת, בדרך כלל. אך איש לא יודע, בינתיים, עד כמה זה אכן מה שקרה, או אם מדובר בתרגיל חשבונאי, שיתגלה כאשר כבר יהיה מאוחר מדי עבור העולם.