שרועי סבג מדבר על זהב עיניו נוצצות. בעל השליטה בחברת משאבי טבע , הנסחרת בת"א לפי שווי של 38 מיליון שקל, הוא רק בן 26, אבל הוא מחזיק בחברה היחידה בבורסה המקומית שתחום עיסוקה הוא הסקטור הלוהט של כריית מתכות. ובשבועות האחרונים הסקטור הזה לוהט מתמיד: אל מול קריסת שוקי ההון ושוק הסחורות, הזהב נוצץ במיוחד, שובר כמעט מדי יום שיאים חדשים, כשהיום כבר עברה המתכת הצהובה את רף ה-1,750 דולר לאונקיה.
מאז רכש סבג לפני כשנה את השלד הבורסאי של חברת התוכנה סידב תמורת 5.5 מיליון שקל, הוא כבר הספיק לצקת לתוכה שני מכרות זהב וברזל שבבעלותו (ועוד שני מכרות בהליכי העברה לידיה), אגב דיווחים אודות פוטנציאל כלכלי של מיליארדי דולרים, לא פחות. אלא שהדרך למיליארדים עדיין רחוקה: משאבי טבע עדיין נטולת הכנסות, והיא בעלת הון עצמי מצומק של 3 מיליון שקל בלבד. אפילו המשקיעים חובבי הסיכון חוששים מהשקעה במניותיה.
ההודעות לבורסה של משאבי טבע משאירות הרבה סימני שאלה, ולמשקיעים בה קשה לעכל את המידע המורכב הכלול בהן, שלקוח ברובו מתחום הגיאולוגיה. לפחות בינתיים, משמשת מניית משאבי טבע כר נרחב לספקולנטים והיא מתאפיינת בתנודתיות רבה. לשיאה הגיעה התנודתיות הזו באוקטובר אשתקד, אז רשמה המניה זינוק חד יומי של 64%.
גם ברשות ני"ע לא נותרו אדישים לתופעה, ודרשו בזמנו מסבג להבהיר את טיב הנכסים הפרטיים שהוא מעביר לחברה הציבורית. בתגובה הוא פנה לחברות מובילות בתחום הגיאולוגיה ופרסם דוחות מפורטים אודות המחצבים הטמונים במכרות. בדיווח לבורסה הוא גם ניסה להסביר כי "...כל הפעילות הזו התחוללה בזמן שישנתי... שמנו לב למספר דיווחים בעיתונות שבהם נרמז כי מידע פנימי הודלף והוביל לפעילות המוגברת, והדיווחים הללו מאוד ציערו אותי...".
כעת, בראיון ל"גלובס", מנסה סבג לפרט מהו הפוטנציאל הגדול הטמון לדעתו בחברה, ומספק הערכה שהזהב, שכאמור נסחר בשיא של כל הזמנים על רקע קריסת השווקים, ימשיך לעלות.
"ההורים רצו להרוג אותי"
הוא נולד במושב רמות נפתלי שבצפון ובגיל שלוש עבר עם משפחתו ללוס אנג'לס, כשבשנה האחרונה הוא מתגורר בטורונטו. את אשתו מזה שנתיים הכיר לפני כחמש שנים בישראל, במהלך ביקור במסגרת פרויקט "תגלית".
"הרגשתי שישראל אינה בשבילי, עם מנטליות שונה", הוא מסביר כשנשאל מדוע לא השתקע בארץ, "אבל אני ציוני ומאוד אוהב את המדינה", הוא אומר בהתלהבות רבה. ההתלהבות הזו תצוץ שוב ושוב לאורכו של הראיון, שבמהלכו הוא גם עובר מספר פעמים מעברית לאנגלית, ובחזרה.
בגיל 13, כשחבריו שיחקו בכדור, סבג התאהב בשוק ההון, ולדבריו כבר בגיל 16 הוא התחיל לסחור במניות. "ניסיתי להבין מה גורם למחירי מניות לעלות והגעתי למסקנה שמצד אחד יש מחיר מניה וממול יש עסק, ולא תמיד יש קשר בין השניים. מאחר שמחיר מניה משקף פסיכולוגיה של משתתפי שוק, ישנם מצבים שמניה נסחרת בדיסקאונט מאוד גדול או בפרמיה מאוד גדולה ביחס לעסק. חיפשתי מניות עם פערים גדולים ביחס לעסק האמיתי שלהן".
- באילו חברות השקעת?
"התמחיתי בחברות ששוות פחות מ-200 מיליון דולר, ללא סקירות אנליסטים וכמעט ללא השקעות של מוסדיים. יש חברות טובות שנופלות לקטגוריה הזו מסיבות שונות - למשל חקירה או תביעה - אלה הן הסיטואציות הטובות ביותר למציאת פער בין מחיר המניה לעסק".
סבג הצליח בין השאר כי נכנס לשוק בנקודת זמן מצוינת, שנת 2003, יחד עם התחלת הגל של השוק השורי. אבל כבר בגיל 18 הוא גייס 4 מיליון דולר לקרן גידור.
- מהיכן באו המשקיעים שנתנו כזה סכום לבחור צעיר?
"בתיכון השקעתי ובניתי טראק רקורד (היסטוריית ביצועים, א' ש') של מישהו שעשה הרבה כסף, ואנשים שמעו עלי. בהמשך חבר משפחה הכיר לי משקיעים, עשיתי להם פרזנטציה והחלטתי שאני נכנס לשוק ההון. הוריי רצו להרוג אותי כי הם רצו שאלמד בקולג', אבל הייתי אובססיבי לשוק ההון".
- איך הגעת לזהב?
"בשנת 2007 החזקתי הרבה כסף במזומן, שזה כסף שלא עובד. במקביל, הגדלתי עניין בזהב כהגנה לפורטפוליו המניות שלי והתחלתי לקרוא על התחום".
- ולאילו תובנות הגעת?
"הבנתי שזהב מספק הגנה למשקיעים בשוק 'דובי', ועדיין לא ממש הבנתי מדוע. היסודות של השקעה בזהב הן ביקוש והיצע, הייצור במכרות, והמגמות של הצריכה".
- מה האסטרטגיה שלך במשאבי טבע?
"בקצרה: חברת השקעות המספקת לבעלי המניות חשיפה למשאבי טבע עם נתוני בסיס חיוביים. החשיפה מתקיימת באמצעות איתור, רכישה והשבחה של נכסים מינראליים אשר קיימים בהם הערכות משאבים היסטוריות או באמצעות תיק השקעות נזיל המושקע במניות של חברות ציבוריות בתחום משאבי הטבע. התוכנית הינה שהנכסים באדמה יספקו מינוף על המשאב ומשם אני צופה פוטנציאל תשואות גבוה בטווח הארוך, לעומת התיק הנזיל עם פוטנציאל לתשואה נמוכה יותר, עם זאת ישמור על נזילות במבנה ההון של החברה בתקופות בהן נפתח את הנכסים הלא נזילים".
- ואיך מייצרים ערך בתקופות שבהן ערך הסחורות נמוך?
האסטרטגיה נולדה מאמונה בסיסית שקיימת בעיה פונודומנטאלית בגלל שמשאבי הטבע שאנו צורכים וחיוניים לקיומנו מתומחרים בכסף שאינו מגובה אשר מאבד את ערכו באופן עקבי כבר ארבעים שנה כאשר הינו נמדד ע"פ מחיר משאבים אלו. בתקופות כאלו אשר לא חווינו קרוב לעשור, בהן אנו נחווה סביבת מחירים של ירידות , אנו נמשיך בתהליך של איתור רכישה והשבחה בכל נכס ונכס כל עוד שאנו מאמינים שבנכס קיימת פוטנציאל, לרווח כלכלי בסביבת מחירי המשאב בטווח הארוך. יתרה מכך, אנו צופים כי בתקופות אלו תהיינה הזדמנויות לאיתור נכסים ורכישות חדשות ובהתאם ננקוט בגישה אגרסיבית להרחבת החשיפה למשאבי טבע.
- איזה מכרות אתה מחפש?
"מכרות במחיר הזדמנותי הכוללים הערכות משאבים היסטוריות , הערכות אלו כוללות מידע אשר מספק ביטחון כי באותם מכרות יתאפשר בידינו להעריך שקיימים משאבים במכרה שאותם אנו קונים בדיסקאונט אדיר ומינוף אדיר ביחס למשאב. אני משקיע רק כשאני מוצא משהו ממש זול. חשוב לציין כי אחזקת הנכסים היא כמעט אפסית ביחס לעושר המינראלי. שלב האיתור הינו שלב קריטי ליישום האסטרטגיה ולראייה לכך במהלך שלוש השנים האחרונות רכשתי רק ארבעה נכסים". כל המכרות שסבג קנה נמצאים בצפון אמריקה וזה נותן לו להערכתו שליטה בנכסים לטווח ארוך, לעומת מדינות כמו אפריקה ורוסיה, שם הוא חושש להשקיע.
הכסף גויס ממשפחה וחברים
בתקופה שבה סבג התחיל ללמוד את התחום, מחיר הזהב עלה שנה שישית ברציפות, כשבמקביל ייצור הזהב ירד. המחסור ביסוד הכימי בעולם היה כל כך גדול, שחלק מהייצור מגיע ממיחזור זהב, כלומר מאנשים שמוכרים בחזרה תכשיטים. מלבד שימוש זה, הזהב נמכר גם לתעשיות טכנולוגיות שונות בזכות המוליכות החשמלית הגבוהה שלו ועמידותו לקורוזיה.
בתחילת הדרך סבג השקיע בזהב באמצעות רכישת חוזים עתידיים ותעודות סל. מניתוח דוחות של חברות ציבוריות המפיקות זהב הוא גילה שבאותן שש שנים (2001 עד 2007) שבהן מחיר אונקיה של זהב עלה מ-250 דולר ל-600 דולר, שווי החברות עלה פחות מהעלייה שרשם הזהב.
"החברות היצרניות בתחום הזהב מפיקות זהב בקצב גבוה יותר מהאפשרות שלהן לחדש את מלאי המשאבים באדמה, ובכך הן מקטינות את הרזרבות שלהן", הוא מסביר. "מאחר שאותן החברות הקטינו באופן עקבי מלאיים, הן הפסידו את כל האפסייד שהתרחש כתוצאה מהעלייה במחיר הזהב".
סבג השקיע תחילה במניות קנדיות שעוסקות בתחום, ואז חל אצלו המפנה. "שאלתי את עצמי למה שלא אקנה לבד את המכרות ואשיג זהב במחיר זול יותר. שכרתי גיאולוג ואנשים מהתחום שאיתרו לי מכרות". באותה תקופה הוא רכש מספר מכרות בצפון אמריקה, כשהראשון שבהם היה במדינת קליפורניה.
- אם הפעילות הפרטית כל כך מצליחה מדוע בעצם רכשת שלד בורסאי בישראל?
"החלטתי לקנות חברה ציבורית שתאפשר לי לגייס הון קבוע שנשאר בתוך החברה - בניגוד לקרן גידור בה קיימים פדיונות מעת לעת - ובנוסף תספק למשקיעים נזילות יומית".
משאבי טבע החליטה, כאמור, לרכוש מסבג מספר נכסים: שלושה מכרות זהב בארה"ב, ומכרה אחד של ברזל בקנדה. מדובר במכרות "גולד דפוזיט" בקליפורניה, "היידן לייק" במונטנה, "מלהוור" באורגון ו"סוני" בקנדה (שני האחרונים עדיין לא הוכנסו לחברה). במכרות הללו אין כיום פעילות כרייה, אך סבג מעריך שבנכסים קיים פוטנציאל של כריית מתכות במיליארדי דולרים. בימים אלו הוא מתכנן רישום דואלי של חברת משאבי טבע בבורסת ה-AMEX בניו-יורק, שם נסחרות כ-80 חברות בתחום הזהב.
- איך אתה מאתר מכרות זהב?
"לפי ההיסטוריה של המכרות. חיפשתי פרויקט טוב שלא הגיע לשלב הכרייה בגלל שסביבת מחירי המשאבים הייתה שלילית באותה תקופה".
כל המכרות שסבג קנה נמצאים בצפון אמריקה. את הכסף הוא גייס ממשפחה וחברים: "נתתי להם אופציות למימוש במחיר של 5, 10, 15 ו-20 שקל למניה כי אני מאמין שהחברה תגיע לרמות השווי הללו וכך יש לי מכניזם של גיוס הון בלי לחזור לשוק". כיום - צריך להזכיר על רקע האופטימיות הזו - נסחרת מניית משאבי טבע בפחות מ-5 שקלים.
"בסוף כולם חוזרים לזהב"
משנת 2001, אז נרשמה נקודת שפל במחיר הזהב, מחירו הולך ועולה. בד בבד, קשה יותר להשיג אותו, ובמכרות יורדים יותר ויותר לעומק. מנגד, אוכלוסיית העולם גדלה וצריכת הזהב נמצאת בעליה מתמדת. סבג, כאמור, משוכנע שעוד לא הגענו לקצה, ושמחיר הזהב רק ילך ויעלה.
- מה הכוח של הזהב?
"בעבר היה מסחר באמצעות החלפת סחורות, אבל רק עם כסף וזהב זה הצליח כי הם בין הנדירים ביותר במעטפת של כדור הארץ. אם תיקח את כל הזהב בעולם תוכל לבנות בסך הכול קובייה שכל צלע שלה היא באורך 18 מטר. מטיל של זהב שאתה רואה בסרטים עולה היום בערך 600 אלף דולר. גם לא ניתן לייצר זהב, אבל כן אפשר לחבר זהב".
- למה המחיר של הזהב עלה דרמטית מאז פרוץ המשבר האחרון?
"אנשים שאלו האם יש ערך לכסף שבידיהם נוכח קריסת הכלכלה והם הלכו להיסטוריה וראו שמה שהחזיק מעמד אלפי שנים זה הזהב. בסוף כולם חוזרים לזהב ורוצים חשיפה אליו".
- אז למה זאת סחורה שמושכת ספקולנטים?
"זה לא כלי ספקולטיבי, זה מראה מה הערך של הכסף. זהב זה נכס פיננסי וכשמפשטים אותו הוא מטבע לכל דבר. כשמרגישים שהכסף מאבד מערכו, פונים לדבר היחיד שאי אפשר לייצר מהאוויר וזה זהב. מייצרים רק 2,500 טון בשנה ממנו ואי אפשר להכפיל את הכמות".
- באילו עוד סחורות מלבד הזהב אתה מזהה פוטנציאל?
"כל מה שאנחנו צורכים ונמצא בכמות קטנה על כדור הארץ, כמו נחושת, נפט, פחם וברזל. סחורות שנצרכות יום-יום והן מתומחרות בכסף כשהערך של הכסף יורד כל שנה. לדוגמה: מחיר הברזל עומד על 170 דולר לטון וסין רוכשת כל שנה מיליארד טון של ברזל. לדעתי, ברזל הוא המשאב החיוני ביותר אחרי נפט, בכל דירה של מאה מטר יש בערך 6 טון ברזל. אתה מבין את הפוטנציאל?".
- מה לגבי השקעה בנפט?
"אני עדיין קטן בשביל זה ומעדיף להשקיע כעת בזהב. בשנת 2008 כשמחיר הנפט ירד מ-140 דולר לחבית ל-40 דולר לחבית מחיר אונקיית זהב עלה, וזה מוכיח שזהב הוא לא סחורה אלא מטבע. נפט לעומת זאת הוא סחורה שמחירה תלוי בצמיחה כלכלית. לדעתי, היום נתוני הבסיס של הנפט טובים ומחיר חבית משקף זאת".
- מה יקרה אם מחיר הזהב ירד?
"אני לא קונה זהב במחיר הנוכחי שלו, אלא בדיסקאונט דרך רכישת מכרה או דרך חברות שמחזיקות במכרות. אבל אין לי ספק שבעולם שמתפתח הזהב יחזור להיות נכס פיננסי בתיק השקעות של כל אחד, בגלל ההיצע שנשאר אותו דבר והביקוש שגדל. אין ספק שמחירי הזהב חייבים להמשיך לעלות".
מחברת משאבי טבע נמסר כי "המודל הכלכלי של החברה הינו מודל של חברה שאינה יצרנית ועל כן סביר שהחברה תהא ללא הכנסות שוטפות, אין זה חריג כלל, וכך חברות ציבוריות דומות נסחרות בבורסות בארה"ב וקנדה בשווי של מאות מיליוני דולרים ויותר. לגבי הונה של החברה נציין שמדובר כעת בשלד בורסאי, אך ההון צפוי להיות גבוה מהותית מאחר ובמהלך הרבעון השני הושלמו רכישת מרבץ הברזל בקנדה סוני שהוערך ע"י מעריך שווי חיצוני בלתי תלוי בכ-15 מיליון דולר, גויס הון בסך של כ-4.7 מיליון שקל ונרכש מכרה זהב הידן לייק (חלק מסכום הרכישה בוצע כנגד מניות). ההון עדיין לא משקף שני מכרות זהב נוספים שטרם הועברו לחברה".
כתבות
ני"ע
