רשות השידור הציגה חזון; ארגוני היוצרים מתנגדים

רשות השידור גיבשה לראשונה בתולדותיה חזון לפעילותה העתידית. בתוך כך, בארגוני היוצרים טוענים כי החזון אינו רלוונטי בשל הפוליטיזציה של הרשות. "הדיבורים היפים על חזון לא יכסו על כך שהרשות הופכת מרשות ציבורית לשופר ממשלתי", אומר יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, אורי רוזנוקס.

במכתב שנשלח הבוקר (ד') לעובדי רשות השידור כתב יו"ר הרשות, אמיר גילת, כי "החזון ישמש כוכב הצפון של רשות השידור, לפחות לעשור הקרוב. באמצעותו נדע כולנו מהו בעינינו שידור ציבורי, איכותי, רלוונטי, ישראלי וחדשני, ומהם היעדים באמצעותם נביא ליישומו".

על-פי מסמך החזון, רשות השידור תפעל ל"יצירת שידור ציבורי מוביל, נבדל ומשפיע - שידור ישראלי רב-גוני, מאוזן, עצמאי, אמין ובלתי תלוי, המקדם שיח עם הציבור ושיתוף-פעולה מבית ומחוץ באמצעי השידור המתקדמים".

החזון החדש מפרט 5 עקרונות ערכיים למימושו: ציבוריות, ייחודיות וגיוון, היבדלות, חופש יצירה ועצמאות ושילוב ידיים עם שותפים לדרך. ואולם, למרות העבודה הרבה שנעשתה על כתיבת החזון והתאמת תפקידי הרשות כפי שהם משתקפים בחוק רשות השידור תשכ"ה - 1965 לחזון, נראה כי קיים לפחות הבדל אחד מהותי בינם: בחוק רשות השידור מצוין מפורשות כי תפקידה של הרשות הוא גם קיום "שידורים בשפה הערבית לקידום ההבנה והשלום עם המדינות השכנות", אך תפקיד זה נפקד לחלוטין מהחזון.

"החזון הוא פשוט בדיחה"

גם בארגוני היוצרים מסתייגים מתכני החזון ותהליך גיבושו. זאת, למרות שבחזון נכתב כי מפורשות הרשות צריכה לפעול "ללא מורא וללא משוא-פנים מפני המתחרים, המערכת הפוליטית והאינטרסים הכלכליים".

את הכינוס הראשון לגיבוש החזון לרשות שנערך בירושלים בתחילת יוני נטשו כל נציגי היוצרים שהוזמנו לאירוע. הנציגים - יו"ר איגוד הבמאים, רני בלייר; מנכ"ל איגוד הבמאים, אסף כרמל; יו"ר איגוד המפיקים, מוש דנון; ויו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים, אורי רוזנווקס - קמו ממקומם זמן קצר לאחר תחילת האירוע, באומרם כי אין טעם בקיום דיון תלוש מהמציאות, "בזמן שהכנסת מעבירה חוק שיהפוך את רשות השידור לשופר של הממשלה".

גם היום, לאחר גיבוש החזון, מוש דנון מחזיק באותן העמדות. "אנחנו לא מבינים על איזה חזון מדובר ושל מי הוא בדיוק. האם זהו החזון של הממשלה?", שואל דנון.

לטענתו, "מזה שנים אנחנו לא רואים אפילו פריים אחד מעניין ומרתק על המסך. אף אחד בתעשייה לא עובד עם הערוץ, מכיוון שהם לא מפיקים שום דבר כבר הרבה זמן. אז לפני שמבלבלים את המוח עם חזון, כדאי שיטפלו בפוליטיזציה הפנימית ברשות. בכלל, אני מציע שהם יתחילו להראות נכונות להפקת תכנים טלוויזיוניים איכותיים ולא רק שידורים חוזרים".

אורי רוזנווקס היה אפילו יותר בוטה בהתייחסות שלו לחזון שגובש: "החזון שגובש הוא פשוט בדיחה לא היה צריך להוציא כסף על בניית חזון לרשות. כל המלים היפות לא יכסו על הגסיסה של המקום הזה, וכל הדיבורים היפים על חזון לא יכסו על כך שהרשות הופכת מרשות ציבורית לשופר ממשלתי. שלא נדבר על העובדה שאחרי שהשקיעו שנים של דיונים ומיליוני שקלים ביצירת רפורמה ברשות, עושה רושם שהיא נזרקת לפח.

"יש היום, אולי יותר מתמיד, צורך עמוק בשידור ציבורי אמיתי ואיכותי, כזה שיוכל לדווח בלא מורא על פעילות הטייקונים במשק, על הריכוזיות בשוק. רק שידור ציבורי שלא יהיה מחויב לאג'נדות מסחריות או פוליטיות יוכל לבצע זאת. במקום זה קיבלנו רשות פוליטית".

עיקרי החזון

* ייחודיות וגיוון: מתן ביטוי לקולה ולפניה של ישראל במזרח נתיכון ובעולם

* ציבוריות: השידור הציבורי אינו מעל הציבור אלא בתוכו

* היבדלות: להוות חלופה לערוצים הקיימים ולספק צרכים שאין להם מענה בשוק

* חופש יצירה ועצמאות: ללא מורא מפני המערכת הפוליטית והאינטרסים הכלכליים

* שותפים לדרך: העצמת היכולת באמצעות שיתוף-פעולה בין יחידות הרשות