אין רגע דל: אופרת הסבון של יצרנית השבבים SMIC

יצרנית השבבים הרביעית בגודלה בעולם, SMIC הסינית, נקלעה באחרונה לסחרור. הדרמה ב-SMIC מאפשרת הצצה אל מלחמת ההתשה בתחום השבבים, שלרוב מתנהלת מאחורי הקלעים. מפעלי ייצור השבבים נחשבים לרכיב ה"משעמם" בשרשרת המזון של התעשייה. העיניים נשואות בדרך כלל אל חברות התכנון ומתעלמות מהכסף הגדול, המורכבות הטכנולוגית ומהיצרים שמעורבים במאבקים שבין היצרניות.

SMIC הוקמה בשנת 2000, במסגרת הניסיונות של סין להקים תעשיית ייצור שבבים משגשגת. החברה נתקלה בקשיים רבים בעשור האחרון, אולם בחודשים האחרונים נוצרה תחושה שהחברה עלתה על דרך המלך. ההנהלה המנוסה הצליחה להעביר אותה לרווח והיעד הבא היה להיאבק בשלוש המובילות בענף.

התמונה השתנתה לחלוטין לפני כחודשיים, בעקבות מותו של יו"ר החברה, Jiang Shangzhou. המוות הוביל למאבקים בדירקטוריון, שבשיאם פרש המנכ"ל מהחברה, לאחר שהודח מהחברות במועצת המנהלים. הדרמה הזו מתרחשת בעיתוי לא מוצלח במיוחד, על רקע החששות מפני האטה בתעשיית השבבים.

החברה - שנסחרת בשווי של 1.4 מיליארד דולר אחרי צניחה של 40% מתחילת השנה - אמורה לדווח מחר (ה') על תוצאות הרבעון השני ואולי גם לפרסם הנחיות שירגיעו את המשקיעים. בינתיים מינתה SMIC את ד"ר Tzu-Yin Chiu, בעל רקע של עשרות שנים בתעשייה, למנכ"ל, מהלך שעשוי להרגיע את הרעש הארגוני.

הסיפור של SMIC חורג ממאבק שליטה שגרתי וטומן בחובו גם היבט פוליטי. המצב בחברה הוביל לעימות חזיתי בין בעלות העניין הגדולות: CIC שהיא קרן ההשקעות של הממשל הסיני (11.6%) וספקית ציוד הטלקום הסינית Datang (19%). האתר הטייוואני Want China Times, העריך כי הקרב בדירקטוריון החברה הוא למעשה מאבק פוליטי בין שתי זרועות שונות של הממשל הסיני. מאחורי הקלעים, טוען האתר, ישנו ניסיון להיפטר מהנהלים הטיוואנים של החברה ולהזרים לחברה דם סיני חדש.

הזעזוע שעובר על SMIC היה פוגע בכל חברה, אלא שהרגישות הגבוהה בשוק התחרותי כל כך הופכת את המצב למורכב בהרבה. 2010 הייתה שנה מוצלחת עבור מפעלי ייצור השבבים. ההכנסות בתחום עלו ב-41%, על פי גרטנר, לסך של 28.3 מיליארד דולר. הסכום האדיר הזה התחלק בין מספר מצומצם של משתתפים: TSMC הטיוואנית, שמחזיקה בכ-47% מהשוק ושלושת החברות שדולקות אחריה - GlobalFoundries, UMC ו-SMIC מחזיקות ביחד בכ-26% ממנו. לא בדיוק שוק פתוח ועתיר תחרות.

השקעות גדולות

החברות בתחום נאלצות להשקיע בכל שנה מיליארדי דולרים על מנת לשדרג את טכנולוגיות הייצור לרמה גבוהה יותר. דוגמא טובה היא ההשקעה שמבצעת כעת אינטל במפעל בקרית גת, בהיקף של כ-2.7 מיליארד דולר. המטרה של אינטל היא לייצר שבבים שבהם יותר ממיליארד מעגלים אלקטרוניים בעובי של 22 ננומטר (מיליארדרית המטר). אינטל משקיעה את הכסף כדי לייצר שבבים לעצמה, כך שיהיה לה קל להניב החזר על ההשקעה, אולם ביצרניות העצמאיות ההשקעות הללו הרבה יותר ספקולטיביות.

כריס צ'י, מנהל העסקים הראשי של SMIC, ביקר לאחרונה בישראל. בראיון שהעניק לגלובס התייחס צ'י להצהרות של היו"ר Shangzhou, שדיבר בחודש מרץ על כוונת החברה להשקיע כ-12 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות על מנת לבצע קפיצה טכנולוגית. "מבחינה פיננסית זו באמת השקעה אדירה", אמר צ'י, "אבל השוק הזה דורש כסף ובגלל התחרות אנחנו לא יכולים לגדול על ידי העלאת תעריפים, וכך חייבים לבצע השקעות גדולות".

סיפור חייו של צ'י מספר דרמה לא קטנה, שמתחדדת על רקע המאבקים ב-SMIC ומצטיירת לעיתים כאופרת סבון. הוא גדל בטאיוואן, התחנך בארה"ב ועבר לאחר מכן סדרה של תפקידים בתעשיית השבבים, בין השאר בחברות UMC ו- Chartered Semiconductor הסינגפורית שהתמזגה עם Globalfoundries. לפני כשלוש שנים הצטרף ל-SMIC וכעת, באופן אירוני, הוא מוצא את עצמו ממש מעבר למתרס, במלחמה מול TSMC הטייוואנית (שמחזיקה בכ-9% ממניות SMIC).

על פי הדיווח של ה-Want China Times, צ'י ומספר מנהלים בכירים אחרים התפטרו במקביל לפרישת המנכ"ל David Wang לפני כמה שבועות, אולם ככל הידוע צ'י לא פרש מהתפקיד.

"כמו VC, רק בייצור"

ההתמודדות מול TSMC, לדברי צ'י, מתבטאת בין השאר באמצעות יחסים קרובים עם הלקוחות. "אנחנו חברה צנועה", הוא מציין, "לעקוף את TSMC זו מטרה רחוקה מאוד". הצניעות והמוכנות לספק שירות טוב יותר, הובילו את החברה לשים דגש על השוק הישראלי. בישראל, שבה שפע של חברות קטנות יחסית שפועלות בתחום תכנון השבבים, מרחף תמיד סימן שאלה בנוגע לגישה ליצרניות השבבים הגדולות.

במשך שנים שלטה TSMC בשוק הישראלי ללא עוררין, והחזיקה במספר לקוחות בולטים שהולכים איתה לאורך השנים. עם זאת, לחברות בתחילת הדרך, שצריכות ייצור בהיקף נמוך, זה לא תמיד מתאים, בוודאי שלא במחיר ריאלי. בשנים האחרונות, מנסה SMIC, באמצעות הנציגה הישראלית שלה, חברת מיקון שמנוהלת על ידי טל אורן, לכבוש נתחי שוק נוספים.

"TSMC הרבה יותר יהירים בנוגע לרצון שלהם לעבוד עם חברות גדולות. אנחנו יותר מתאימים לחברות קטנות", מדגיש צ'י, "תחשבו עלינו כמעין VC אבל מצד הייצור, אנחנו בוחרים לקוחות שגם מתאימים לנו. כאשר אנחנו רואים את הפוטנציאל אנחנו משקיעים משאבים - לא כסף - עבורם. אנחנו מספקים להם משאבים כדי שייצרו יותר בקלות, יגדלו ואז גם אנחנו נראה גידול בהכנסות".

צ'י טוען שאחת מעשר הלקוחות המובילים של SMIC היא חברה ישראלית, שבשמה הוא איננו מוכן לנקוב, אך מציין שמדובר בחברה פרטית. ככל הנראה מדובר בפריים-סנס, שמוכרת את מערכות זיהוי המחוות שלה בהיקפים גדולים לצורך השימוש בקינקט שמצורף לקונסולת ה-Xbox של מיקרוסופט.

בינתיים מספקת SMIC בעיקר יכולות ייצור שאינן נמצאות בחזית הטכנולוגיה, של 90 ו-65 ננומטר. באחרונה החלה החברה לייצר גם שבבים בטכנולוגיית 40 ננומטר, ללקוחות גדולים, אולם עדיין מדובר ביכולת שרחוקה ממה שמציעה המתחרה הגדולה. לדברי צ'י: "המתחרים טוענים שהם זוכים בלקוחות בגלל הטכנולוגיה, ואנחנו אומרים: נהיה קרובים אל המתחרים מבחינת הטכנולוגיה, אבל נזכה בלקוחות כי אנחנו מספקים שירות טוב יותר".

 האבולוציה של טכנולוגיות ייצור השבבים

 שוק ייצור השבבים העולמי