האם בעל אתר אינטרנט אחראי להפרת זכויות יוצרים בגין קישורים לאתרים מפרים המופיעים בפורומים במסגרת האתר? בית המשפט המחוזי מרכז קבע השבוע כי ככלל לא ניתן להטיל אחריות על בעל האתר, אלא בהתקיים אחד משני חריגים - כאשר בעל אתר מעודד הצבת קישורים מפרים - "חריג העידוד"; או כאשר בעל אתר שפורום בו משמש, רובו ככולו, להצבת קישורים לאתרים מפרים - "חריג הפורום הפסול".
השופט פרופ' עופר גרוסקופף קבע כי אתרים המפעילים נוהל של "הודעה והסרה" ("notice & take down") לא יחויבו באחריות להימצאות קישורים מפרי זכויות יוצרים.
"הכלל הוא שבעל אתר אינו נושא באחריות להפרה תורמת בגין הימצאות קישור לאתר מפר בפורומים המתנהלים באתר, אלא אם נמסרה לו הודעה על הימצאות הקישור, והוא לא פעל במהירות הראויה להסרתו", פסק.
נוהל הודעה והסרה
פסק הדין עסק בסוגייה העקרונית של הגנה על זכויות יוצרים בסרטים באינטרנט. התובעות - חברת א.ל.י.ס, אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות, העוסקת בהגנה על זכויות יוצרים בסרטים מפני "פעילות פיראטית" בישראל, ומפיקות הסרטים הבינלאומיות שהקימו אותה, בהן סרטי יונייטד קינג, חברת פוקס פילם ואחרות - ביקשו מבית המשפט להרחיב את חזית המאבק כנגד אתרים המפרים זכויות יוצרים גם למעגלי פעילות נוספים, התומכים ומסייעים בהפצת סחורתם הבלתי חוקית של האתרים המפרים.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ערן פרזנטי ועמית וולף, כנגד אתר "רוטר.נט" ובעליו, ישעיהו רוטר, נטען כי יש להטיל אחריות בגין הפרת זכויות יוצרים לא רק על אתרים המאפשרים הורדה פיראטית של סרטים וסדרות טלוויזיה, אלא גם על אתרים שבמסגרתם מתקיימים פורומים, בהם גולשים מציבים קישורים לאתרים המפרים.
התובעות טענו כי "רוטר.נט" מפר זכויות יוצרים בעצם קיומם של פורומים שונים באתר, ובמיוחד הפורומים "הורדות" ו"סרטים וטלוויזיה", בהם מוצבים קישורים, המאפשרים לגולשים להגיע לאתרים מפרי זכויות יוצרים ולהוריד בהם סרטים וסדרות. פורומים אלה, נטען, אף נועדו לעודד ולסייע בהחלפת תכנים מפרים בין המשתמשים באתר.
מנגד טענו הנתבעים, באמצעות עו"ד פיני עזריה, כי האתר אינו אתר מפר זכויות יוצרים, כיוון שאין בו סרטים, סדרות או תוכנות להורדה, וכי לכל היותר מועלים בו קישורים לאתרים חיצוניים בהם קיימים תכנים מפרים.
לטענתם, בהפעלת נוהל "הודעה והסרה" - לפיו כשמגיעה פנייה על הפרת זכויות, דואג האתר להסיר את הקישורים המפרים - יוצא האתר ידי חובה. בנוסף נטען כי "כולם עושים את זה", תוך ציון אתרים "גדולים" ומוכרים, בהם נענע10 ו-ynet.
השופט גרוסקופף סקר בהחלטתו את ההלכה האחרונה שניתנה בעליון בנושא דומה (הלכת האוניברסיטה העברית נ' שוקן), לפיה ניתן להכיר במפר לא ישיר של זכויות יוצרים (מפר תורם) בהתקיים 3 תנאים: קיומה של הפרה ישירה, מודעות ותרומה של המפר התורם להפרה.
נקבע כי במקרה הנדון לא מתקיימים התנאים המצטברים לקיום הפרה תורמת. זאת, בעיקר נוכח העובדה כי אם בעל האתר לא קיבל התראה על הימצאות קישור מפר באתר (בנוהל של "הודעה והסרה"), קשה להוכיח את מודעותו לקיום הפרה.
כן נקבע כי התובעות לא הוכיחו כי הפורמים באתר נכנסו לאחד משני החריגים לכלל אי-האחריות, בעיקר בשל קיום הנוהל של "הודעה והסרה" באתר.
השופט גרוסקופף ציין עוד כי לא השתכנע כי הטלת נטל הפיקוח על כתפי בעלי אתרים מוצדקת, לא במבחן היעילות ולא במבחן הצדק החלוקתי, ואף אינה רצויה מבחינה חברתית, כיוון שיש בה כדי לצנזר פורומים אינטרנטיים פתוחים ולצנן את חופש הביטוי.
"בעלי אתרים המקיימים פורומים מספקים שירות חברתי מועיל, ואין מקום לגלגל עליהם, במקרה הרגיל, את העלויות הנובעות מניצול לרעה של שירות חברתי זה", כתב. "במצב דברים זה, הכלל החלוקתי הראוי הוא שבעלי זכות הקניין הרוחני הם שצריכים לשאת בעלויות ההגנה על קניינם מפני מפרים, וכי אין הצדקה לגלגל עלות זו על צדדים שלישיים, שאינם מפרים בעצמם".
התובעות חויבו בהוצאות בסך 50 אלף שקל, כיוון שהנתבע ייצג עמדה עקרונית של בעלי אתרים ומשתמשי פורומים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.