כללי הוועדה לנשיאת עוברים

ב-1996 מדינת ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם שהתירה פונדקאות באמצעות חוק מסודר, ולמעשה גם כיום הפונדקאות אסורה ברבות ממדינות המערב, בהן גרמניה, דנמרק ויפן.

פריון באמצעות פונדקאות היה ונותר תחום שנוי במחלוקת, שכן בנוסף לפוטנציאל ליצירת בעיות עבור הילד, בהן בעיות פסיכולוגיות, מעורב בהליך גם גורם שלישי - הפונדקאית.

לדעת רבים, הליך הפונדקאות נשען על ניצול מצוקה כספית של הפונדקאית לצורך "השכרת" רחמה, ומהווה רק צעד אחד ממכירת איברים לצרכים כלכליים. גם בהיבט המעשי חשופה הפונדקאית לסיכונים, בדמות סיבוכים רפואיים, והן היא וילדיה חשופים לסיבוכים נפשיים בגין הכורח שבמסירת הוולד.

הבעייתיות שבהליך הפונדקאות מעוררת את השאלה עד כמה צריך להרחיב או לצמצם את נגישות הפונדקאות לציבור הרחב, והאם לכל אדם יש "זכות" לפנות להליך פונדקאות.

הרווקה

מצד אחד נראה ברור למדי שאין מקום לאשר לאישה להתקשר בהסכם עם פונדקאית, רק מכיוון שהיא לא רוצה להרות ולקלקל את גזרתה, ומאידך קל להזדהות עם מצוקתו של זוג חשוך ילדים. אלא שבין קצוות אלה מצוי תחום אפור רחב, שהמחוקק נמנע מלעסוק בו, שכן חוק נשיאת עוברים הגדיר דרישות מוקדמות מהפונדקאית, אך לא פירט קריטריונים עבור ההורה המיועד.

המסנן היחיד העומד בפני הליך פונדקאות הוא ה"ועדה לאישור הסכמי נשיאת עוברים" - ועדה בת 7 אנשי מקצוע, שבוחנת כל בקשה לגופה, לפי הנחיות פנימיות שגיבשה עם השנים והניסיון, והדרך לערער על החלטותיה היא בפנייה לבית המשפט.

ב-2002 דן בג"ץ בעתירתה של רווקה, שהוועדה דחתה את בקשתה לפונדקאות, בנימוק שההליך מותר רק לזוגות של גבר ואישה. בג"ץ אישר את הנחיית הוועדה, אך הוקמה ועדה ממשלתית לבחינת הסוגייה.

בקשה נוספת להתערבות בג"ץ בהחלטת הוועדה נדחתה, כאשר זוג חד-מיני ביקש לאשר הסכם פונדקאות, וגם במקרה זה הוקמה ועדה ממשלתית לבחינת הנושא.

ב-2010 גם בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב החליט שלא להתערב בהחלטת הוועדה לדחות את בקשתו של זוג נשוי להתקשר בהסכם פונדקאות, לאור גילם של בני-הזוג - בת 53 ובן 58 - בנימוק שאין להתיר פונדקאות מעבר לגיל הפריון.

הורים לשלושה ילדים

לאור נטייתם המובהקת של בתי המשפט שלא להתערב בהחלטות הוועדה, מתעוררת תמיהה על כך שבשני מקרים שונים החליט בית המשפט לקבל עתירות כנגד החלטות הוועדה, שלא אישרה הליך פונדקאות לזוגות שיש להם ילדים ביולוגיים.

מדברי ההסבר לחוק עולה כי המחוקק ראה לנגד עיניו את הסדר הפונדקאות כפתרון למקרים יוצאי דופן של זוגות חשוכי ילדים בלבד. החל מ-2001 החלה הוועדה להתיר הליך פונדקאות גם לזוגות שהיה להם ילד ביולוגי אחד, וב-2004, עקב התערבות בית המשפט, אושרה פונדקאות גם לזוג עם שני ילדים.

בשבוע שעבר בג"ץ הרחיב יותר את היריעה, ופסל את החלטת הוועדה לדחות בקשת הורים ל-3 ילדים ביולוגיים להביא ילד רביעי באמצעות פונדקאות. בג"ץ לא קיבל את עמדת הוועדה שהורים לילדים ביולוגיים צריכים להוכיח נסיבות קיצוניות או יוצאות דופן עד מאוד כדי לקבל אישור להליך פונדקאות.

פריצת סכר זה צריכה להיות תמרור אזהרה למחוקק, שהגיעה העת לקבוע קריטריונים ברורים ולצמצם את היקף השימוש בפונדקאות למקרי קצה - לזוגות או יחידים חשוכי ילדים.

הכותבת היא מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס"