"גם אריק שמידט לא היה יזם, אבל הוא מנהל מעולה. אפשר ללמד יזמות"

ישראלים שמבקשים הכשרה עסקית בחו"ל מגיעים לרוב לאוניברסיטת ל-INSEAD שבצרפת או לתוכניות MBA בארה"ב. אך ישנה אופציה נוספת - בית הספר לעסקים של האוניברסיטה הספרדית IE מפעיל תוכנית MBA שמתמקדת בתחומי יזמות והקמת חברות, ומחפשת יזמים ישראליים המעוניינים להגיע.

במסגרת המאמצים להגיע אל הישראלים המתאימים ביקרו בחודשים האחרונים כמה בכירים מהאוניברסיטה ונפגשו עם אנשי הון סיכון, יזמים סדרתיים, אנג'לים ומנהלי חברות. באחרונה הם אף ערכו כנס ובו התארחו דמויות מתעשיית ההיי-טק הישראלית.

בתחילת ספטמבר תגיע קבוצה נוספת, הפעם יהיו אלה 20-30 סטודנטים ב-IE שהם גם יזמים צעירים מרחבי העולם, לביקור של שבוע בארץ, במטרה להכיר את סצנת היזמות הישראלית, ולהיפגש עם יזמים, משקיעים ובנקאי השקעות בישראל.

"יש חשיבות לכישלונות"

בראיון ל"גלובס", מספר גארי סטיוארט, מנהל מעבדת סטארט-אפים באוניברסיטה, על הביקורים בישראל: "ברור שאנחנו מתעניינים בסטודנטים מישראל, אומת הסטארט-אפ. שלא כמו בתי ספר אחרים למינהל עסקים בעולם אנחנו ממוקדים בתחום היזמות באופן מלא. אנחנו מגיעים לביקורים בישראל במטרה להכיר אותה ואת יזמיה, ומקווים לעורר את המודעות אלינו כדי שנראה יותר ישראלים שבוחרים לעשות את ההכשרה שלהם אצלנו".

בביקור האחרון בישראל סטיוארט פגש את ירון סמיד, אנג'ל ומנכ"ל חברת ביל-גארד; את דן גלאי, פרופסור למינהל עסקים ואנג'ל; ואת ג'וני סאקס מקרן ההון סיכון ג'נסיס: "חשוב לנו לפתח קשרים בישראל עם הקהילה המקומית", אומר סטיוארט.

* מה הייחוד בתוכנית שלכם?

סטיוארט: "אני מאמין שהיזמות מתפתחת בגלל כורח, בגלל צורך למצוא פתרונות לבעיות. לאנשים בעלי נטייה יזמית יהיה קל יותר, אבל אפשר גם ללמד ולהכשיר יזמים. יזמות היא לא רק עניין גנטי. בתוכנית שלנו משתתפים 90 סטודנטים מרחבי העולם, הלימודים מתנהלים באנגלית והמוקד הוא על תחומי היזמות והסיוע לסטודנטים להוציא לפועל את התוכניות שלהם".

סטיוארט הוא בעצמו יזם. הוא התחיל בלימודי משפטים כיוון שההורים שלו רצו שיהיה עורך דין. את לימודיו הוא השלים באוניברסיטת ייל ולאחר-מכן עבר לספרד. לדבריו, רק אז גילה את היזם שבו.

"אריק שמידט למשל לא היה יזם, אבל הוא מנהל מעולה שהוקף באנשים עם רוח יזמית חזקה. אני חושב שאפשר ללמד איך להתמודד עם בעיות, איך לחשוב באופן יצירתי ולא מקובע, איך לפתור בעיות בזמן אמת. יותר מהכול אני מאמין שיש חשיבות גם לניסיונות כושלים. דווקא בישראל, בשונה ממקומות אחרים בעולם, מקבלים יותר כישלונות ומברכים על ניסיונות חדשים".

* למי מיועדת התכנית?

"ליזמים ולמי שרוצים להיות כאלה. היא פרקטית מעיקרה. הסטודנטים מאוגדים בקבוצות וצריכים למצוא רעיונות לחברות, שעוברים בדיקות ושיפוצים. בהתחלה קשה לקבל ביקורות, אבל זה חלק מתהליך הלימוד. אין דרך אחרת".

* כמה מהבוגרים הפכו ליזמים שהקימו חברות?

"בערך 25% מהם. יש סטודנטים שבאים אלינו כי הם יודעים שהם רוצים להיות יזמים. אני רואה את התפקיד שלנו כמאיצי רעיונות. אנחנו עוזרים לנסח את הרעיון, יוצרים מפגישים עם משקיעים או לקוחות פוטנציאלים. למשל אנחנו בקשר עם קבוצה של 20 משקיעים, שמימנו שבע חברות שהוקמו על-ידי תלמידים שלנו. אנחנו בקשר הדוק עם אנג'לים מאירופה, וגם ממשלת ספרד מפעילה תוכניות לתמיכה בחברות צעירות שיוצאות מהמוסד שלנו".

"להגיע למצב של אבטיפוס"

אוניברסיטת IE היא אוניברסיטה פרטית שהוקמה ב-1997 וממוקמת בסגוביה בבניין מהמאה ה-13. באוניברסיטה, שמכריזה על עצמה כבינלאומית, יש כמה פקולטות ובהן מדעי הרוח, אדריכלות, תקשורת, משפטים ויזמות.

* איך נראית תוכנית הלימודים?

"זו תוכנית של חמישה סמסטרים, והתלמידים לומדים בה ניהול יזמות פרקטי ותיאורטי. הם מתאחדים בקבוצות של חמישה-שמונה תלמידים בעלי עניין משותף, ויש להם חמישה חודשים לגבש ולזקק את הרעיון.

"הם צריכים למצוא פתרון לבעיה, להכיר את שוק היעד שאליו הרעיון מיועד, לגבש תוכנית עסקית, להכין מצגת ולהגיע למצב שיש להן אבטיפוס. זו חוויה לימודית פרקטית. אנחנו גם שמים דגש על בניית צוות מהסיבה שלא כל מי שיש לו רעיונות מעולים יכול לנהל, גם בגוגל היה צריך מבוגר אחראי. הרעיון הכי טוב לא יגיע לשום מקום אם לא יהיה צוות שמסוגל לבצע".

לאחר סינון קפדני של הרעיונות עוברים לשלב המעשי, למעבדה. הקבוצות שמתקבלות מקבלות מנטור צמוד, שמדריך ומלווה אותן בהתקדמות. "רוב הקבוצות נתקלות בקיר", אומר סטיוארט, "גם בעולם האמיתי רוב הסטארט-אפים נכשלים. אנחנו לא מנותקים מהעולם האמיתי ורק מיזמים שבאמת יש להם פוטנציאל הצלחה יתקדמו".

עד היום הוכשרו ב-IE תשעה ישראלים, שישה מהם במחזור האחרון. אחת מהן, מיכל יודוביץ', עובדת על רעיון של יצירת עוגות לאוכלוסיות בעלות מגבלות תזונתיות, כמו חולי סוכרת או צליאק.

"הרעיון של מיכל הוא דוגמה למשהו שאינו טכנולוגי בעיקרו, אבל מציע פתרון לקבוצה שיש לה צרכים מיוחדים ויכול להיות רווחי. הוא גם יכול להישען על טכנולוגיה שתייעל אותו".