ימים של נועם ועדנה עוברים על שר הביטחון. בשבילו ההפגנות הן כיף אחד גדול, משתי סיבות. האחת - הוא לא בסיפור הזה; השנייה - בנימין נתניהו כן בסיפור הזה.
הקושי היחיד שיש לאהוד ברק בימים אלה הוא להחליט איזו משתי הסיבות משמחת אותו יותר - כשהכף נוטה בבירור אל הסיבה השנייה. אחרי הכל, אין הרבה דברים שיכולים לענג אדם כברק יותר מלקום בבוקר אל כותרות ענקיות שאינן מופנות כלפיו או נגדו; ושהן כן מופנות נגד שותפו-יריבו, נתניהו.
מה יותר כיף מלראות את ביבי מזיע בזמן שאתה, שר הביטחון, מזיע בסאונה שבארמון מגדלי אקירוב. כמה פעמים בחיים יכול ברק להיות מאושר מכך שלא הוא ראש הממשלה?!
הימים הקסומים של ברק
אני מקווה שברק מצליח לשאוב את מלוא ההנאה מימים קסומים אלה - כי אולי, אולי הם עומדים לחלוף. אולי המחאה החברתית הגדולה עומדת לשאוב גם אותו אל תוכה. לא בתור האחראי על הממשלה ומעשיה, כמובן. אבל בתור אחד שאחראי על משרד, שתקציבו הגדול ביותר מכל המשרדים.
והרי ברק, איש צבא ברוב שנותיו הבוגרות, יודע טוב מכולנו שאפשר לגלח כמה אחוזים יפים מהתקציב - מבלי לפגוע בביטחון. למרות שהשבוע הוא אמר כי לא יסכים לקיצוץ בתקציב הביטחון שכן "אנחנו לא בשווייץ". אבל אנחנו, מר ברק, גם לא במדינת חלם, ואנחנו יודעים, וגם אתה יודע, שגילוח כזה, אם עושים אותו נכון, יכול רק להוסיף יעילות לצבא ולביטחון.
לך שאל את "העם"
במאמר מוסגר אפשר לתהות על התופעה הזאת: פוליטיקאי מתחייב להקטין - תקציב, גוף מוסד - בסוף הוא מגדיל. נתניהו האופוזיציונר דרש בכנסת ממשלה של 18 שרים, וכאשר נעשה ראש הממשלה הוא הקים את הממשלה הגדולה בישראל. ברק, כאשר מונה לרמטכ"ל, הבטיח צבא קטן וחכם, כשגמר את כהונתו זו הוא השאיר אחריו צבא ענק, מסורבל ודי מטומטם.
איך קרה שדווקא שניים אלה מנהיגים את המדינה? - לך שאל את "העם".
ברק אינו יחיד, שרי ביטחון בעבר, רובם ככולם, התנגדו לקיצוץ בתקציב משרדם. מה שהכי מפריע בעמדה זו היא האוטומטיות שלה. הרי לא ייתכן שבתוך תקציב של מיליארדים אין סעיפים שאפשר לקצץ בהם. אין דבר כזה. 49.4 מליארד שקל, זה התקציב, כאשר ברק סומך על הבנות שיש לו עם נתניהו שבמהלך השנה יוזרמו עוד כספים. אין פה לפחות 5 מיליארדים בשביל לפתור כמה בעיות חברתיות דוחקות ויותר חשובות מהבזבוזים והנהנתנות בצבא?
אבל ברק, ממש כמו קודמיו, שולף בלי לגמגם: אין אפשרות לקצץ. האם מאז פרצה המחאה החברתית הוא טרח לבדוק? תאמינו לי, אין צורך בטרכטנברג והצוות המנופח שלו. כל מה שנחוץ זה רואה חשבון טוב המתמחה בייעול, שיעבור על תקציב הביטחון ויסמן את הסעיפים שניתן להעביר לרווחת הציבור. לא צריך יותר, בטח לא הרבה יותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.