מבחן דרכים: הג'ולייטה של אלפא רומיאו - קצת מאכזבת

בשלב כזה או אחר בחיים היה בבעלותי כמעט כל דגם שאלפא רומיאו ייצרה בין אמצע שנות השבעים לתחילת שנות התשעים. כך גם הגיעה לבעלותי ג'ולייטה, והנה הסיפור. אחרי הרפתקה כואבת עם אלפא ג'וניור מודל 75', ששרפה כסף ושמן ביחס של אלף לקילו, הייתי מחוסל פיננסית ברמה שלא יכולתי להרשות לעצמי אפילו אלפא סוד. ואז לגמרי במקרה פגשתי את הג'ולייטה (דור 2 כמובן, לא הקלאסית של שנות החמישים) הכי עקומה חלודה ומתקלפת שאפשר לעלות על הדעת.

חוץ מעקמומיות היו חסרים לה פנס קדמי וחותמת שמאשרת שעברה טסט. עניין הפנס השבית את האוטו שכן חלפים לדגם הזה לא היו בישראל, האינטרנט היה רק בתכנון ובלי פנס לא היה הרבה סיכוי לחותמת. מבחינת הבעלים זה היה בלתי פתיר כך שאת האוטו קיבלתי כמעט במתנה. מוסכניק יצירתי פתר את הבעיות בחצי שעה של עבודה עם פטיש 5 קילו, פנס לא תואם מאלפא 33 והכרות עם הבוחן במכון הטסטים.

מעבר למראה הגרוטסקי לג'ולייטה היו כמה סודות שהמרכזי שבהם היה מנוע נפלא. היום, כמה שנים טובות אחרי שאפילו ההתיישנות התיישנה, אני יכול לחשוף שהיו לו הרבה יותר סמ"קים ממה שהיה כתוב בניירת של משרד התחבורה. זה בא עם גיר קצר והשילוב הבטיח שלחיצה משמעותית על הדוושה תשגר את האוטו קדימה בתאוצה אימתנית או תשלח את הישבן למחול פרוע. ההתמכרות הייתה מיידית.

ככל שהייתה עקומה אהבתי את הג'ולייטה ללא סייג. הברחתי עבורה קרבורטורים מיוחדים מאיטליה, ביליתי כל שבת בכיוונונים עדינים וכשהגיע זמנה להתחלף באלפא עם מזגן, מכרתי אותה לחבר בתנאי שישמור עליה לנצח נצחים. היינו שנינו כתבי חדשות צעירים ונמרצים באותם ימים, עובדה שאני מזכיר כדי להסביר איך הלכה לעולמה: דרס אותה מוביל טנקים עמוס בחברון.

יותר מעשור חלף מאז שמכרתי את האלפא האחרונה שלי אבל משהו נשאר בדם. אולי אלה בועות קטנות של גזי ה-NOx שבמקום להיפלט מהאגזוז נפלטו לתא הנוסעים, ואולי אלה החיידקים שצמחו בעובש שמתחת לכיסאות, אבל כל אלפא חדשה מצליחה להדליק אצלי משהו. ואתם יודעים מה, זה אפילו מדעי: במו אוזני שמעתי את מנכ"ל קבוצת פיאט מסביר איך בשנים הרעות (והרחוקות יצוין) תחושת האלפיסטים הזאת בדיוק היא שהצילה פעם אחרי פעם את המפעל מסגירה.

אחרי ההקדמה הזאת קצת מיותר לציין שכשאני שם את היד על המפתח של הג*ולייטה תלתן ירוק החדשה, באדום ייחודי לאלפא (תוספת של 15 אלף שקלים למחיר), יש לי קרקוש קטן בלב.

במבט ראשון מחוץ לסוכנות קשה שלא להתרשם. מדובר במכונית יפה עם כל סממני העיצוב המשפחתיים - העדר ידיות הדלתות מאחור, הגריל הצר, תצורת הפנסים המיוחדת ובעיקר הקו הזורם, אגרסיבי-אלגנטי, שמתייחס ישירות לעיצובים הגדולים של אלפא משנות השישים. אני טורק אחרי את הדלת בקליק בריא כדי לגלות תא נוסעים מרשים לא פחות. הפלסטיקים איכותיים, העיצוב מרשים וכולל גם הוא אינספור רמיזות נוסטלגיות, והמושבים והתנוחה פשוט מעולים. כיוונתי הגה ומראות, נזכרתי בדוושות המחייבות נעליים איטלקיות צרות, והורדתי הנדברקס.

התלתן הירוק היא הגרסה החזקהשל הג'ולייטה. המנוע, 1.75 ליטרים מוגדש טורבו (מספר לחלוטין לא אקראי כמובן אלא עוד בלוטת רגש) מייצר 235 כוחות סוס שעוברים לגלגלים הקדמיים (איפה הנוסטלגיה כשצריכים אותה?) דרך גיר ידני של שישה הילוכים.

תגובות המנוע, המצערת ועוד, מנוהלים דרך בורר שמאפשר לבחור בין שלושה מצבי נהיגה - דינמי, רגיל, או מזג אוויר, או בשפתה של אלפא בורר ה-DNA, ראשי התיבות באנגלית. מטבע הדברים המכונית גם עמוסה בכל האלקטרוניקה החדשנית שאמורה להבטיח שהיא תשאר בקו הסיבוב הנבחר, תבלום כמו שצריך, תתריע במקומות הנכונים וכל היתר. זה עובד למופת ולכן תרשו לי שלא להתעכב על הפרטים. תוספות בהתקנה מקומית הן GPS ומצלמת רוורס.

בנסיעה עירונית רגילה הכיול היותר ספורטיבי-נוקשה של המתלים, גובה מחיר מסוים; המכונית קופצנית ומטלטלת מעט, במיוחד במקומות בהם האספלט משובש. אבל לא קנינו אלפא בשביל להשתרך בין רמזורי העיר וחיש קל נמלטנו מהעיר. כמה עשרות הקילומטרים הראשונים של הכביש המהיר חלפו בנעימות רבה; המנוע שמח להראות את יכולתו המרשימה ואת חיבתו לסל"ד גבוה, השילוב בין הגיר הידני לקלאץ' רך, מדויק ומהיר (אם כי אני מוכרח לציין שלא הבנתי למה צריכים שישה הילוכים) והג'ולייטה שמחה לגמוע מרחקים בקלות ובקצב.

קשה לזייף

כביש המושבים הסמוך לירושלים הוא מהמקומות הנדירים שבהם מכוניות לא יכולות לזייף, ולא משנה כמה אלקטרוניקה, בקרות ויתר תחליפי נהג העמיסו עליהן. מדובר בכביש איטי יחסית שעשרות העקומות לאורכו מכסות את כל האופציות שיש בספר להוצאת מכונית משווי משקל; סיבובים משופעים ('הפוכים' או 'מקבילים'), סיבובים גליים, סיבובים מהירים ואיטיים, ארוכים קצרים, חלקים ומחוספסים והרשימה עוד אינסופית. ושם אני יושב באלפא ג'ולייטה אדומה-לוהטת עם 235 כוחות סוס, ערימה של זיכרונות וציפיות שמגיעות עד למילאנו.

אני משחרר את הקלאץ' המטאפורי וצולל אל תוך הסיבוב הראשון ליד בית שמש, כדי להגיח עשרים דקות אחר כך, מאוכזב בירושלים. אני מנסה שוב רק כדי להגיע לבית שמש עם אותה תוצאה.

לאכזבה הזאת יש שתי סיבות. הראשונה היא מוטורית גרידא: בכל מה שקשור להתנהגות ספורטיבית הג'ולייטה לא מבושלת עד הסוף. המנוע עתיר כוח ותאב סל"ד מעיף אותך בקלילות למהירויות גבוהות בכל תנאי אבל כשמגיעה עקומה, הג'ולייטה מהססת. ההגה לא מספיק מדויק, החרטום מחייב תיקון אחרי תיקון ובכלל העסק כולו מרגיש קצת מסורבל, קצת מאולץ. אם תרצו אין לה את ה"אדג'" המצופה. במכונית שאמורה להיות עם אופי של מכונית לנהג, זה חסר.

הסיבה השנייה כנראה פסיכולוגית- אישית. לא מצאתי בג'ולייטה תלתן ירוק את אותה תחושת האלפא החמקמקה והממכרת. אלפיסטים מתחילים יצביעו על צליל המנוע שחסר אבל זה לא רק זה; הזרימה של האוטו, התגובות, הקצב, הם מעולם קצת שונה. לא בהכרח רע, אני מדגיש, רק שונה.

השורה התחתונה

229 אלף שקל עולה ג'ולייטה תלתן ירוק, סכום סביר יחסית לקטגוריה שתמורתו תקבלו מכונית מעוצבת להפליא, עם מנוע חזק, תא נוסעים מצוין והרבה נוכחות. מהצד השני יכולות ספורטיביות או רוח אלפיסטית לא יהיו החלק החזק בחבילה. דיל טוב או רע? תלוי כנראה כמה אלפות היו לכם בעבר.

מתחרות

ליאון קופרה R

ב-240 אלף שקל מציעה סיאט את הגרסה הספורטיבית ביותר של המשפחתית שלה, "ליאון קופרה R", עם מנוע 2 ליטר טורבו, שמייצר לא פחות מ-265 כ"ס ו-35 קג"מ ומטיס את המכונית בת ה-5 דלתות מאפס ל-100 קמ"ש ב-6.2 שניות. לחסכנים מוצעת ב-200 אלף שקל בלבד הליאון קופרה "הרגילה" עם הספק של 240 כ"ס ותאוצה מאפס ל-100 קמ"ש ב-6.4 שניות

רנו מגאן RS קופה

החודש הצטרפה למבחר של רנו בארץ גרסת ה-RS ספורט הקרבית של הרנו מגאן קופה החדשה. ב-225 אלף שקל מקבלים עיצוב קרבי, תא נוסעים ספורטיבי מפואר ומנוע 2 ליטר עם 250 כ"ס, שמטיס את המכונית הידנית מעמידה ל-100 קמ"ש ב-6.1 שניות בדרך ל-245 קמ"ש. לא מספיק קרבי? ב-239 אלף שקל מוצעת גרסת ה-CUP, עם שלדה מוקשחת אף יותר שמכוילת למסלול

הונדה סיביק טייפ R

ב-237 אלף שקל אפשר לצרף לחנייה את הסיביק טייפ R - הגרסה הספורטיבית ביותר של משפחת הסיביק. מנוע ה-2 ליטר שלה מייצר רק 201 כ"ס אולם הוא מגיב כמו מנוע של אופנוע ספורט מטפס לסל"ד גבוה ומסוגל להאיץ את מרכב ה-3 דלתות המושחז מאפס ל-100 קמ"ש ב-6.6 שניות. המכונית מצוידת גם בכל מערך הקוסמטיקה הספורטיבית שחיוני בפלח הזה