מס החברות צפוי להעלות ב-1% לפחות כבר בתחילת השנה הבאה (ינואר 2012) - זו המלצת המס המיידית שצפוי להביא צוות רוטשילד בראשות הפרופ' מנואל טרכטנברג. למעשה, החלטה זו כבר התקבלה וזכתה להסכמה המפורשת של ראש הממשלה בנימין נתניהו. המהלך מוסכם על סכל חברי הצוות כמעט, לרבות היו"ר טרכטנברג, מנהל רשות המסים יהודה נסרדישי, מנהל רשות המסים לשעבר יורם גבאי, וחברים נוספים כמו דרור שטרום.
לפי המתווה הנוכחי, מס החברות, העומד עתה על 24%, צפוי היה לרדת בתחילת השנה הבאה ל-23%, והיה יוצר אובדן של הכנסות בסך של 600-700 מיליון שקל בשנה. ההחלטה להעלות את מס חברות ב-1%, ל-25%, תיצור ב-2012, הכנסות חדשות בסך כ-1.3 מיליארד שקל. אם נתניהו, טרכטנברג וגבאי יחליטו "להגביר את האימפקט" של החבילה, היא צפויה לכלול העלאה מידית של 2%. עם זאת, נוכח אי הוודאות במצב הכלכלי העולמי והחשש מפגיעה בתעשייה הישראלית, אפשר שההעלאה ל-25% תהיה רק פעימה ראשונה במתווה להעלאת מס החברות.
עוד נודע כי המס השולי המרבי על יחידים אינו צפוי לעלות, שכן העלאתו תיפגע בשכבת השכירים במעמד הביניים. עם זאת, צוות טרכטנברג צפוי ליצור מדרגות מס חדשות, אחת לפחות, החל משכר הגבוה מ-70 אלף שקל לחודש. המדרגה המקסימלית של המס השולי כיום מוטלת על אלו המשתכרים כ-40 אלף שקל ומעלה. כמה מחברי הוועדה תומכים ביצירת מדרגה נוספת, החל משכר חודשי של 120 אלף שקל. יצירת מדרגות אלו אינה צפויה להגדיל משמעותית את ההכנסות ממסים, אך חשיבותה במישור של יצירת צדק חלוקתי.
מס עיזבון מעל 10 מיליון שקל
הוועדה תדון לעומק גם במס עיזבון, שיוטל על עיזבונות של יותר מ-10 מיליון שקל. מס כזה קיים ברוב מדינות העולם המערבי, בארה''ב למשל, החל מירושה בגובה 5 מיליון דולר. מנהל רשות המסים יהודה נסרדישי, שהוא חבר בוועדה, הביע בעבר התנגדות למס עיזבון - אולם לא מטעמים אידיאולוגיים אלא מטעמים טכניים - מדובר במס המוטל על אנשים עשירים מאוד, שמצוידים בתכנון מס צמוד, ולפיכך יהיה קשה לגבות אותו והוא ידרוש פעילות מורחבת של שלטונות המס. עם זאת, חברי הצוות מבינים כעת כי ויתור על הטלת מס עיזבון תיחשב ככישלון אידיאולוגי של פעילות הוועדה.
נשקלת גם ההצעה להפוך לפרוגרסיבי את המס על רווחי הון, העומד היום על 25% לבעלי שליטה ועל 20% לאחרים. היום מדובר במס קבוע שאינו קשור להיקף הרווחים ולמקורותיהם, והמטרה היא להפוך למס שיעלה ככל שהרווחים גדלים. לצורך כך, מתחייב שינוי מבני ומהותי יותר במדיניות המס של ישראל: הטלת חובת דיווח כללי במשק. זהו מהלך שכבר נידון בעבר וזכה להתנגדות מצד שלטונות המס, בטענה שיכביד מאוד על הרשות וידרוש גיוס עובדים.
באותו הקשר נבחנת גם האפשרות להכיר בהוצאות משכנתה כהוצאה מוכרת לצרכי מס. גם לכך יהיה צורך להטיל חובת דיווח כללי, ולחלופין לדרוש מכל מי שירצה את ההכרה בהוצאות המשכנתה - שיאמץ חובת דיווח על כלל הכנסותיו. מהלך נוסף שדוחף בעיקר ד''ר אבי שמחון, היועץ הכלכלי של שר האוצר יובל שטייניץ, הוא הרחבת התחולה של מס הכנסה שלילי, שממנו ייהנו עשירונים נוספים, המשתכרים שכר נמוך יחסית.
שיעור המס
מחלוקות במיסוי העקיף
אגב, פרופ' אבי בן בסט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר שסירב להצטרף לצוות המומחים, התראיין הבוקר בגל"צ והציע הצעות דומות: להעלות את מס החברות ב-3%-4%, להעלות את המס על נכסים פיננסיים מ-20% ל-25%, להטיל מס עיזבון ולהקטין את היקף הפטורים ממסים.
גורלו של המיסוי העקיף ברור הרבה פחות. נזכיר כי כתוצאה ממדיניות נתניהו זינק משקל המיסוי העקיף מ-40% ל-50% בתוך עשר שנים, ומשקלו של המיסוי הישיר מסך המסים צנח מ-60% ל-49%, החל מ-2003. אלא שהפחתות במס העקיף גורמות לאובדן עצום בהכנסות ממסים והאפקטיביות של ההטבה לשכבות החלשות הרבה פחות ברורה. לדוגמה, הפחתת מע''מ ב-1%, מ-16% ל-15%, תעלה למשק 3.6-4 מיליארד שקל. לעומת זאת, משפחה עם הוצאה ממוצעת של 8,000 שקל, המייצגת את מעמד הביניים, תחסוך כתוצאה מהמהלך הזה רק 80 שקל, אם בכלל. יוזמה נוספת שהועלתה לא פעם היא הנהגת מע"מ דיפרנציאלי, קרי, מע"מ מופחת למוצרי יסוד. אלא שראשי רשות המסים והאוצר מתנגדים נחרצות ליוזמה.
לפתוח השוק ליבוא
בתחום התחרות בשוקי המוצרים והשירותים נשקל מהלך של פתיחת השוק ליבוא מקביל, לרבות מוצרים שהיום מוגבלים בגלל זיכיונות בלעדיים שבהם מחזיקים יבואנים. כמו כן, הצוות מתכוון להעמיק את ההפחתה, ואולי הביטול, של מכסי היבוא. בראש וראשונה על מזון, בהמשך להחלטת "ועדת קדמי" אשר כבר החלה במהלך זה בכל הקשור לשוק החלב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
