1. גם דנקנר טועה
שבע שנים טובות עברו על נוחי דנקנר מאז רכש את מניות השליטה בקבוצת אי.די.בי מידי משפחת רקנאטי. תחת הנהגתו, הפכה אי.די.בי למכונה משומנת של רווחי עתק, תולדה של שליטה במספר "פרות מזומנים" מקומיות (סלקום, שופרסל, נשר, כלל ביטוח) ומהלכים פיננסיים מוצלחים. לעתים כמעט היה נדמה שבדנקנר דבק מגעו של המלך מידאס.
השבוע למדנו כי גם הטייקון המצליח מכולם יכול לטעות כאחרון המשקיעים. לאחר שגרף לפני כשנתיים רווח של מיליארד דולר מהשקעה פיננסית במניות קרדיט סוויס , התאהב דנקנר בהשקעה, לא השכיל לצמצם את החשיפה לבנק השוויצרי בזמן, ובעקבות נפילת המניה נאלץ למחוק (בעיקר "על הנייר", בינתיים) סכום המתקרב לרווחי העתק שאותם ייצרה לו אותה השקעה בעבר.
2. זיסר ומימן חוטפים יותר
למוטי זיסר ויוסי מימן אין "פרות מזומנים" כמו לדנקנר, אבל השניים ידעו בעבר לשלהב את ציבור המשקיעים עם סיפורים אקזוטיים על השקעות בצינור גז ממצרים (מימן), ועל פרויקטים של נדל"ן ברחבי הודו (זיסר). על יכולתם למכור סיפור טוב תעיד מצבת האג"ח של החברות שבשליטתם: לאלביט הדמיה של זיסר התחייבויות של 3 מיליארד שקל, ואילו לאמפל חוב של כמיליארד שקל.
השבוע למדנו כי סיפור טוב אינו מספיק. השוק, שהעניש את כל הטייקונים הממונפים, העניש יותר את אלה שעשויים למצוא את עצמם בקרוב ללא מקורות לתשלום החוב. על רקע קשיים במימוש הפרויקטים בהודו והפגיעה בהזרמת הגז ממצרים, נסחרו היום האג"ח שהנפיקו שתי החברות בתשואת "זבל" המגיעה ל-40%.
3. אם להתמנף, עדיף בבית
למרבה הפרדוקס, נראה שזיסר היה לחוץ השבוע הרבה פחות מדנקנר. בעוד שקבוצת אי.די.בי נדרשה לבצע מהלכים פיננסיים לא פשוטים כדי לעמוד בהסכמי מימון קשיחים שחתמה עם הבנקים הזרים שמימנו את השקעתה בקרדיט סוויס, המשיך בנק הפועלים, המממן את השקעתו של זיסר באלביט הדמיה, לצפות בחוסר אונים בהתכווצות שווי החברה.
הסיבה לכך היא שככל הידוע השעבוד היחיד שהעמיד זיסר כנגד חוב של יותר ממיליארד שקל לבנק המוכר, הוא מניות אלביט הדמיה שבידיו. אלו, אגב, שוות היום פחות מ-150 מיליון שקל - 15% בלבד מגובה החוב העומד מולן.
4. הנייר סובל הכל
בשנתיים האחרונות הצליח אילן בן דב להדוף כל ניסיון לערער על המודל הפיננסי שבאמצעותו רכש את השליטה בחברת הסלולר פרטנר . בן דב הציג בפני הגופים המוסדיים, להם הנפיק אג"ח במיליארדי שקלים, גיליונות אקסל המבהירים כיצד יחזיר את החוב, ואלה התבססו בעיקר על דיבידנדים שימשוך בעתיד מהחברה הנרכשת.
השבוע למדנו שנייר, אחרי הכל, הוא רק נייר, וכאשר מהלך העסקים משתבש, דפי אקסל מרשימים עשויים להפוך ללא רלבנטיים.
פרטנר - שכמו יתר חברות הסלולר המקומיות סובלת בשנה האחרונה מרגולציה גוברת ועומדת בפני תחרות הולכת וגדלה - דיווחה על ירידה חדה ברווחיה והחליטה לעצור את זרם הדיבידנדים לבן דב, מה שעל פי תגובת השוק מעמיד סימני שאלה מעל יכולת החזר מלוא החוב שנטל לצורך רכישתה.
5. "התספורות" הן כסף קטן
אש וגופרית ניתכו בשבועות האחרונים על ראשיהם של אילן בן דב ויצחק תשובה, על רקע הסדרי החוב המתגבשים בחברות שבשליטתם. בן דב ותשובה, נטען, זוממים "תספורת" למחזיקי האג"ח בחברות הכושלות שהנפיקו - טאו ודלק נדל"ן , בהתאמה - על חשבון כספי הפנסיה שלנו, בין היתר. זאת, למרות שבשליטת השניים עסקים רווחיים ויציבים, המרוכזים בקבוצת דלק (תשובה) ובחברת פרטנר (בן דב).
השבוע למדנו כי את התספורת האמיתית מעניקים למשקיעים דווקא השווקים, שהולמים ומרסקים את ניירות הערך. כך איבדו המשקיעים במניות קבוצת דלק סכום של לא פחות מ-1.7 מיליארד שקל, בעוד אלו של פרטנר מחקו כ-1.4 מיליארד שקל. שלא לדבר על המשקיעים במניית טבע , שראו כיצד מתאדים להם לא פחות מ-8 מיליארד שקל משווי חברת התרופות - יותר מכל התספורות בהסדרי החוב שנחתמו בשוק ההון גם יחד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
