אסון הכרמל: המבקר העביר טיוטת דוח חריגה בחומרתה

8 חודשים לאחר האסון הכבד בכרמל - במהלכו נספו 44 סוהרים, שוטרים וכבאים - מבקר המדינה משלים את בדיקתו בנוגע לאירועי השריפה. הבוקר (א') העביר השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס טיוטת דוח חריגה בחומרתה ובממצאיה לשורה של גורמים מבוקרים במערכת הפוליטית, בהם ראש הממשלה, שר הפנים, שר האוצר והשר לביטחון פנים.

טיוטת הדוח, שכותרתה "השריפה בכרמל - דצמבר 2010. מחדלים, כשלים ומסקנות", מגלה סדרה ארוכה של מחדלים וכישלונות שהובילו לתוצאה הטרגית, ובין היתר לכך שלא נמנעה מלכתחילה השרפה הקטלנית בכרמל, אשר גבתה מחיר כבד וחסר תקדים בהיקפו.

באחרונה אמר המבקר לינדנשטראוס, כי הדוח חשף "רשלנות גבוהה מאוד" וכן ממצאים קשים ביותר על תפקוד הגופים השונים.

גורמים המכירים את הממצאים מבהירים, כי מדובר בדוח חריף במיוחד, אשר מטיל אחריות מיניסטריאלית על שר הפנים, אלי ישי, וכן על שר האוצר, יובל שטייניץ. ככל הידוע, גם ראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא כמי שמחזיק באחריות מיניסטריאלית כוללת למחדלים החמורים שהתגלו בעקבות השריפה.

באסון קיפחו את חייהם שלושים ושבעה אנשי שב"ס שהיו בדרכם לסייע בחילוץ והצלה של אסירים מכלא דמון, שלושה קציני משטרה, שני כבאים, נער צופה אש ואזרח - ובסך הכול הגיע מניין הנספים בשריפה לארבעים וארבעה.

על-פי חוק תוכן הטיוטה חסוי עד לקבלת תגובותיהם של המבוקרים. בהתאם לכך, כל הגורמים המבוקרים נדרשים להשיב על הטיוטה בתוך כחודש ימים, ולאחר מכן יגובש הדוח הסופי בעניין, אשר ממצאיו יותרו לפרסום.

כזכור, בינואר השנה הודיע מבקר המדינה, כי בכוונתו לחרוג מן המנדט שניתן לו על-ידי הממשלה ולא להסתפק בחוות-דעת בלבד בנוגע לאסון, כפי שביקש ממנו נתניהו, אלא לכתוב דוח ביקורת מעמיק על מחדלי אסון הכרמל. בכך נענה המבקר גם לפניית הוועדה לענייני ביקורת המדינה, אשר ביקשה בחינה מקיפה ומעמיקה של הנושא.

הביקורת התמקדה ב-6 נושאים מרכזיים, אשר נתגלו בהם כישלונות ומחדלים חמורים הדורשים תיקון מידי: אירועי היום הראשון לשרפה משעות הבוקר ועד לאחר אסון האוטובוס; היערכות מערכת הביטחון לאירועי חירום; מניעת שרפות יער וחורש; מערך הכבאות; השלטון המקומי - היערכות הרשויות המקומיות ומשרד הפנים לשרפות ותפקודם בעת השרפה; ואחריות שרי הממשלה למחדלים ולכישלונות (כולל ממשלות קודמות).

במסגרת הבדיקה בחן המבקר, בין השאר, מדוע הגיע אוטובוס צוערי השב"ס לאזור השריפה בכרמל; כיצד הצליח להיכנס לציר; מי היה אחראי לתיחום האזור ולסגירת הצירים; ומה היו סדרי החילוץ באותה עת. כן, הבדיקה עסקה גם באחריות משרד הפנים, במעורבותו של משרד האוצר אופן תקצוב שירותי הכבאות והמענה לצרכים.

עוד נבדקו נציבות כבאות ארצית שבאחריות משרד הפנים ומבנה שירותי הכבאות ויכולת התפקוד שלהם. בנושא זה בחן המבקר האם מבנה שירותי הכבאות מושפע משיקולים זרים, ובהם אינטרסים פוליטיים בשלטון המקומי ושיקולי שכר.

מבקר המדינה הקצה לבדיקת אסון הכרמל כ-30 עובדי ביקורת שבדקו את הנושא והפיקו טיוטת ביקורת הנפרסת על פני לא פחות מ-450 עמודים - מהטיוטות הגדולות ביותר בהיקפן שיצאו תחת ידי המבקר בשנים האחרונות.

בין השאר מתייחסת טיוטת הדוח לעובדה, כי דוחות מבקר המדינה, בהם הדוח על מלחמת לבנון השנייה, התריעו שוב ושוב על הסכנות למדינה ואזרחיה ממחדלים וכשלים בכיבוי האש.

בדצמבר אשתקד, ימים ספורים לאחר שהוכרע מוקד האש האחרון בכרמל, פרסם המבקר דוח מעקב על מצב שירותי הכבאות בארץ, תפקוד משרדי הממשלה בנושא והטיפול בליקויים הקיימים לאור דוחות עבר של המבקר בעניין. במסגרת המעקב, נמצא כי שירותי הכבאות וההצלה היו ועודם החוליה החלשה במערך החילוץ וההצלה הלאומי - מצב הכיבוי החמיר בשנים האחרונות עד כדי סכנת קריסה בעת חירום, שעלולה לגרור אובדן חיי אדם ורכוש.

מלשכת ראש הממשלה נמסר כי "נלמד את הדוח ונתייחס אליו. ממשלת ישראל הנוכחית היא זו שהקצתה פי 10 משאבים לשדרוג מערך כיבוי האש, לאחר הזנחה של עשרות שנים, וזאת עוד לפני השריפה בכרמל. ראש הממשלה בנימין נתניהו הוביל את הבאת המטוסים אשר סייעו רבות לכיבוי השריפה בכרמל, ודוח המבקר מציין זאת. לאחר השריפה הוביל ראש הממשלה בסיוע שריו את בניית מערך הכיבוי המוטס אשר הוכיח את עצמו כשכיבה כבר למעלה מ-70 שריפות, לרבות השריפה הגדולה ביער ירושלים שאיימה לשרוף את יד ושם ולהצית את מאגר הדלק פי גלילות".