תגובת מניות הבנקים למשבר
בבנקים שוררת דאגה מהתפתחות המשבר באירופה. "אני מוטרד מאוד", אומר ל"גלובס" בנקאי בכיר. "אנחנו עוקבים ברציפות ובדאגה רבה אחרי המתרחש באירופה". עם זאת, בנקאי בכיר מאוד אומר "אנחנו לא נמצאים באירוע נוסף של קריסת ליהמן ברדרס, אבל יש היסטריה בשוק וסנטימנט שלילי שישפיע גם עלינו".
היום תיקנה הבורסה בעליות של כ-2%-3%, אבל בשבוע שעבר איבד מדד מניות הבנקים ב-10% והשלים ירידה של 25% מתחילת השנה. כעת נסחרים כל הבנקים מתחת להונם העצמי, עם מכפיל הון נמוך מ-1. מניית לאומי צנחה בשבוע אחד ב-12.4% ומניית הפועלים ירדה ב-8%. לאור זאת עבר בשבוע שעבר, לראשונה מאז נובמבר 2007, שווי השוק של הפועלים את שווי השוק של לאומי. היום חזר לאומי ועקף בחצי אחוז את שווי השוק של הפועלים, נכון לסגירת הגיליון.
"בהחלט נספוג (בגלל המשבר) הפרשות גבוהות יותר, אבל אלו לא מספרים שמדירים שינה מעיני. אין שום דיון על יציבות הבנקים", אומר ל"גלובס" אחד מראשי המערכת הבנקאית. יצוין כי הלימות ההון של הבנקים נמצאת בשיא. הלימות הון הליבה הממוצעת עומדת על 8.05% והלימות ההון הכוללת על 13.8%.
לבנקים חשיפה בסך 17.5 מיליארד שקל לאיגרות חוב של מוסדות פיננסיים ובנקים זרים (בעיקר בבנק לאומי), אשראי ממונף (האשראי שנותנים הבנקים לצורך רכישת שליטה בחברות) בהיקף 19.6 מיליארד שקל (בעיקר בפועלים), מחויבויות פנסיוניות וחשיפה גבוהה מאוד לאשראי לנדל"ן ולדיור.
תוצאה מתבקשת של המשבר תהיה עצירת דיבידנדים, שעליה רמז כבר לפני שבוע המפקח על הבנקים דודו זקן. "דבר אחד ברור - הגדלת הרזרבות ההוניות חיונית. הבנקים צריכים לחזק את הון הליבה ויפה שעה אחת קודם", אמר זקן. "לכן, יש לצפות שיכולת הבנקים לחלק דיבידנדים תפחת". עם זאת השפעות המשבר הנוכחי יבואו לידי ביטוי רק בדו"חות הרבעון השלישי. לפי הערכות אנליסטים, בדו"חות הרבעון השני יציגו הבנקים רווח בריא של יותר מ-2 מיליארד שקל.
בכיר בבנק הפועלים אמר ל"גלובס" כי "אף שנאלצנו להפריש עבור לווים גדולים, תוצאות הבנק ברבעון השני מצוינות". מהערכות בבנק עולה כי הרווח יעמוד ברבעון על כ-650 מיליון שקל והתשואה על ההון תהיה כ-12.5%.
איך ישפיע המשבר על הבנקים? "גלובס" מנתח את נקודות החוזקה והחולשה של המערכת הבנקאית.
אשראי ממונף
אשראי ממונף נחשב מסוכן במיוחד. בדרך כלל המניות של החברה הנרכשת מהוות ביטחונות להחזר החוב ומשועבדות לבנק, והרוכש אמור לשרת את החוב באמצעות הדיבידנדים מהחברה הנרכשת. לעתים קרובות מדובר בעסקת נון ריקורס (הלוואות ללא זכות חזרה ללווה), כלומר הביטחונות היחידים בידי הבנק הן מניות השליטה בחברה שאת רכישתה מימן.
בחודשים האחרונים, וביתר שאת בשבוע האחרון, צנחו מניות של חברות רבות שמניותיהם משועבדות לבנקים, כך שהביטחונות שבידי הבנקים איבדו מערכם. "הייתה ירידת בטחונות מהירה, הקובננטים (אמות מידה פיננסיות) ברחו לבנק וזה אינו דבר של מה בכך", אמר בכיר בבנק גדול. כך למשל ירדו מניות אלביט הדמיה של מוטי זיסר ב-42%, ושווי השוק של החברה הגיע לכ-300 מיליון שקל. החוב של זיסר לבנק הפועלים, שבטוחה עיקרית לו הן מניות אלביט הדמיה, נאמד ב-900 מיליון שקל, והפועלים מחק עד כה כרבע מיליארד שקל. דוברת בנק הפועלים סירבה להגיב.
היקף המימון הממונף במערכת הבנקאית הוא 19.6 מיליארד שקל, והבנק החשוף ביותר הוא הפועלים עם אשראי בסך 8.8 מיליארד שקל, אשר 2.9 מיליארד שקל מתוכם ניתנו בענף הנדל"ן. להפועלים, למשל, חשיפה לזיסר כאמור, לאורמת (הלוואה למשפחת ברוניצקי) לכור (נוחי דנקנר), לדלק (יצחק תשובה) ולאפריקה ישראל (לב לבייב). בלאומי מסתכם המימון הממונף ב-6.2 מיליארד שקל, ובדיסקונט ב-2.95 מיליארד שקל.
האשראי העסקי
תיק האשראי של המערכת הבנקאית למגזר העסקי בישראל עומד על 330 מיליארד שקל. מרביתו בפועלים (110 מיליארד שקל) ובלאומי (103 מיליארד שקל), כ-15 מיליארד שקל ניתנו על ידי הבנקים הזרים הפועלים בארץ. תיק האשראי כיום איכותי יותר מהתיק בסוף 2008.
אך מאחר שההפרשות לחובות מסופקים היו נמוכות ברבעון הראשון ועמדו על 61 מיליון שקל בלבד, צפויים הבנקים להגדיל כעת את ההפרשות. נוסף לכך, אם תהיה הרעה במצב המשק יתקשו הבנקים להציג רקוברי (הקטנת הפרשות שבוצעו בעבר). לפי הערכת ג'וזף וולף, אנליסט מברקליס קפיטל, עתידות ההפרשות לעמוד ברבעון השני על יותר ממיליארד שקל.
החששות במערכת הבנקאית נובעים מהאטה צפויה במשק, שתפגע בחברות הפועלות בשוק המקומי. בעיה נוספת היא היצואנים, שייפגעו ממיתון בארצות היעד כמו ארצות הברית ומדינות באירופה, לאחר שכבר ספגו בשנתיים האחרונות ייסוף בשקל שהרע את מצבם. ההערכות הן שהאטה תגרום, כדרכה של האטה, לעלייה בחדלות פירעון. מעבר לכך צפויה בעיה בענפים ממונפים במיוחד, כמו נדל"ן, בייחוד לאחר שנתיים וחצי של עלית מחירים ומאחר שכבר היום נמצאת החשיפה לנדל"ן בשיא.
דווקא התרחיש של נפילת קבוצת לווים גדולה אינו נחשב לאיום קריטי. ממבחני הלחץ שערך בנק ישראל ותוצאותיהם פורסמו לאחרונה, יכולים הבנקים לעמוד בנפילה של שתי קבוצות לווים גדולות (טייקונים) בייחוד כי החברות התזרימיות בקבוצת הלווים ימשיכו לשרת חובות גם אם תהיה קריסה בחברות העליונות בפירמידה העסקית.
תיק הנוסטרו
להבדיל מתיק האשראי, שמושפע מהכלכלה הריאלית, תיק הנוסטרו של הבנקים מושפע באופן מיידי מהמצב בשווקים. למערכת הבנקאית חשיפה - באמצעות אג"ח - בסך 17.5 מיליארד שקל לבנקים ומוסדות פיננסיים זרים, בעיקר באירופה ובארצות הברית. יותר ממחצית החשיפה של המערכת נמצאת בבנק לאומי, שמוטה שוק משמעותית יותר מבנקים אחרים.
"יש לחץ על הנוסטרו ושם עיקר הדרמה", אומר בנקאי באחד מהבנקים הגדולים. חשיפה נוספת של הבנקים היא באמצעות קשרי גומלין שוטפים עם בנקים זרים.
עם זאת, בניגוד למשבר 2008 החשיפה הפעם מוגבלת כיוון שקיימים הסכמים המאפשרים קיזוז יתרות בין בנקים.
החשיפה של הבנקים לשווקים תבוא לידי ביטוי בדו"חות הכספיים, עם התאמת שווי האג"ח בספרים לשווי השוק שלהן (mark to market). נקודת החיתוך היא ב-30 ספטמבר, מועד סגירת הדו"חות לרבעון השלישי. במועד זה יצטרכו הבנקים להחליט כיצד ידווחו. אג"ח בתיק למסחר ישוערכו לפי שווי השוק, ובמידה וערכן ירד תתבטא הירידה מיד בדו"ח רווח והפסד.
מרבית האג"ח נמצאות בתיק הזמין למכירה והבנקים יצטרכו לקבל החלטה. אם יקבע הבנק ש"יותר סביר מאשר לא" שניתן יהיה להחזיק את הנכס עד לקבלת רקוברי, יסווג האג"ח בקטגוריה של "ירידת ערך לא זמנית". במקרה זה ההפסד יבוא לידי ביטוי רק בקרן הון במאזן. הלימות ההון תיפגע אך הבנק לא ירשום הפסד בדו"ח רווח והפסד. אם לאו, יוכר ההפסד באופן מיידי.
בסוף הרבעון הראשון עמדה החשיפה של בנק לאומי על 10.7 מיליארד שקל, אך יש הערכות שמאז הקטין לאומי את חשיפתו בכ-2 מיליארד שקל. לאומי חשוף מאוד לאירופה. כך למשל לבנק חשיפה של 762 מיליון שקל לאג"ח של בנקים בצרפת, 435 מיליון שקל לבנקים באיטליה, 392 מיליון שקל לבנקים בספרד ו-376 מיליון שקל לבנקים בבלגיה. עד עתה לא נאלץ לאומי לספוג הפסד משמעותי וההערכות הן כי הפגיעה עד עתה נאמדת בעשרות מיליוני שקלים בלבד. עם זאת, כחלק מצעדי המגננה הגדיל הבנק את נזילותו ובשל כך מאבד הכנסות.
בבנק הפועלים המצב טוב יותר. חשיפת הבנק נמוכה ועומדת על 2.5 מיליארד שקל בלבד, מרביתה לארצות הברית. בעיקר לאור צמצום החשיפה לחו"ל שהובילה בשנה האחרונה המשנה למנכ"ל ענת לוין.
חשיפת דיסקונט עומדת (ללא החשיפה לפאני מיי ופרדי מאק) על 2.2 מיליארד שקל, מרביתה לארצות הברית, והחשיפה למערב אירופה (ללא אנגליה) עומדת על כ-200 מיליון שקל.
קופות הגמל
שלושה בנקים - לאומי, דיסקונט והבינלאומי - מפרישים לטובת העובדים כספי פיצויים ופנסיה המגיעים להם לתוך קופות גמל ייעודיות בניהול הבנק. אחת לרבעון עורך הבנק מאזן בין ההתחייבויות הפנסיוניות לעובדים של היעודה לפיצויים לנכסי הקופה. במידה שהקופה מציגה תשואה עודפת על החבות הפנסיונית, רשאי הבנק להשתמש בעודפים ולהכיר בהם כהכנסה. אך אם היקף הנכסים הנצבר בקופה נמוך מהחבות הפנסיונית, על הבנק להשלים את הסכום מתוך הכנסותיו ולרשום הוצאה בדו"ח רווח והפסד. בקופות אלו מנוהלים כיום כ-6 מיליארד שקל.
מאחר ששוק הגמל מציג מתחילת השנה תשואה שלילית של כ-6%, מרביתה לאור ירידת השווקים באוגוסט, צפויים הבנקים להפריש כ-400 מיליון שקל לזכויות העובדים. הוצאה זו תירשם בדו"ח רווח והפסד ותבוא לידי ביטוי בעיקר ברבעון השלישי.
שתי שאלות מטרידות - האם צפוי מחנק אשראי ומי יממן את שוק הנדל"ן
1. במקרה ששוק ההון ייכנס לקיפאון ולא יאפשר הנפקות אג"ח, כפי שאירע בשלהי 2008, האם יש לבנקים יכולת להיכנס בנעלי הגופים המוסדיים ולספק לחברות את האשראי החסר?
מבדיקת "גלובס" עולה כי יכולת הבנקים להגדיל את האשראי באופן משמעותי, אינה גדולה. כיום יש לבנקים יכולת להגדיל במעט את האשראי לקבוצות הלווים הגדולות, אם ירצו בכך. אולם האטה במשק, שתגדיל את ההפרשות לחובות מסופקים ותפגע בהון הבנק, תקטין את יכולתם להלוות. חמור מכך, ההאטה תקטין את נכונותם של הבנקים להלוות, שכן הם ישאפו לצמצם את הסיכון ולשמור בידם הון רב ככל הניתן.
במקרה שהבנקים לא יגדילו את האשראי, חברות רבות עשויות להיקלע לקשיים כיון שיתקשו למחזר את חובותיהן, ועלול להיווצר במשק מחנק אשראי. הבעיה צפויה להחמיר מכיוון שבשנה הבאה יכנסו לתוקף מגבלות חדשות על אשראי לקבוצות לווים.
2. האם הבנקים יוכלו לממן את תוכניות הבניה החדשות ואת הפרויקטים החדשים שהממשלה הבטיחה כדי לפתור את מצוקת הדיור? התשובה הסבירה היא - לא. לאור ההאטה הצפויה במשק ובעולם, הגדלת הפרשות לחובות מסופקים וקיפאון באשראי, קשה לראות את הבנקים מגדילים את האשראי לענף הנדל"ן בזמן האטה.
כבר היום עומדת החשיפה של הבנקים לענפי הדיור והנדל"ן על כ-400 מיליארד שקל, עלייה של 34% בהשוואה לשנת 2008. נוסף לכך, החשיפה מהווה כשליש מסך תיק האשראי והאשראי לדיור עצמו עלה בשנת 2010 ב-16%. זוהי רמה מסוכנת מבחינת בנק ישראל. "כשמחירי הדירות גבוהים צריך להיזהר באשראי לנדל"ן", אמר זקן. ואכן, כפי שחשף "גלובס" לפני שבועות אחדים, כבר הורה בנק ישראל לבנקים להקשיח את הפרמטרים למימון חברות נדל"ן ולליווי פרויקטי בנייה. משום כך, הבנקים ידרשו מהיזמים הון עצמי רב יותר וביטחונות גדולים יותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
