"אנשים כבר לא קונים את ההצטדקות והתפיסה השקרית שהשוק יסדיר הכול. בינתיים, השוק מענה את כולם, חוץ מקבוצה קטנה שרק אותה הוא מהנה", טוען בלהט ד"ר אלכסנדר קידר, ראש האגודה לצדק חלוקתי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.
אלכסנדר, "סנדי" ביום-יום (52), הוזכר כאחד המומחים שמייעצים לאנשי מחאת האוהלים, אלטרנטיבה ל"צוות רוטשילד" הממשלתי בראשותו של איש אקדמיה אחר, פרופ' מנואל טכטנברג. הוא מזוהה בעיקר עם פסיקת בג"ץ בעתירת תנועת הקשת הדמוקרטית המזרחית, נגד החלטת מינהל מקרקעי ישראל, לאפשר הפשרת קרקעות בקיבוצים ובמושבים.
אפשר לטעון שתרמת (בבג"ץ הקשת) תרומה נכבדה לצמצום היצע הקרקעות, והובלת למצוקה הנוכחית.
"לפי דו"חות מינהל התכנון, יותר מ-160 אלף יח"ד מתוכננות לא נבנו. הפשרת הקרקעות גם נמשכה עקב החלטות מינהל מקרקעי ישראל, שהיו מניפולציה - פתרו כך בסקטור החקלאי את הבעיות גם לילדיהם וגם לנכדיהם, תוך שהמדינה מוותרת על סכומי עתק לסייע לקבוצות נרחבות באוכלוסייה".
אז מה הפתרון?
"קודם כל - דיור ציבורי בכמויות משמעותיות לאוכלוסיות מוגבלים, חד-הוריים, קשישים שאין להם יכולת לשלם מחירים סבירים על דיור, וזו צריכה להיות השקעה מאסיבית בעשרות אלפי יח"ד בבעלות המדינה או חברות דיור ציבורי. זה יוציא מהביקוש קבוצות מסוימות".
הנתח של הקבוצות האלו כל כך גדול?
"אני חושב שכן, אם לוקחים בחשבון אנשים שגרים יחד בתוך דירה, או דירות שחולקו לדירות מיניאטוריות. הזכאים לפי הקריטריונים המאוד מחמירים לא באמת זכאים - הם רק עומדים בתור. חשוב להבין שיש קשר רציונלי בין דיור ובין תעסוקה - אולי לא צריך לגור באזורי היוקרה של ת"א וירושלים, אבל אם חד-הורית שמועסקת במרכז, צריכה היום לבחור בין בית לבין פרנסה".
מה לגבי דיור בר השגה?
"ברמת הדירות למכירה, צריך לקבוע ש-20%-30% מהמבנים או מהקרקע בכל מקום שבו בונים יועדו לקבוצות שצריכות את זה. לגבי שכירות, נדרשות יוזמות כמו מחיר למשתכן, שילוב של חברות ניהול ללא כוונת רווח או הסטת כספי קרנות פנסיה".
המוסדיים לא בתמונה בגלל שהתשואה לא מספקת אותם. עובדה שהם כן מושקעים בסלילת כבישים.
"בשביל זה צריך לתת להם את הקרקע. עלות סטנדרט בנייה נורמלי הוא 1,000 דולר למ"ר. אם מעוניינים ב-5% החזר בשנה על דירה ממוצעת (100 מ"ר), צריך שכירות שנתית בגובה 5,000 דולר. זה יכול להיות בכל מקום בארץ - אם הקרקע בחינם, אז זה לא משנה אם הדירה בת"א או במטולה. הקרקע היא לא רק אמצעי להעשיר את קופת המדינה אלא עליה גם לדאוג לאזרחים".
והסופרטנקר של נתניהו יפתור משהו?
"הוא אחיזת עיניים. חוק הווד"לים יהיה פתח לשחיתות - עוד הולילנד, עוד חירייה, עוד עתלית. צריך חזק את מנגנוני התכנון הקיימים, לדאוג לטפל בחסמים ולא באמצעות הריסת מערכת התכנון. אני לא רוצה שיבנו בלי לחשוב על תפיסה סביבתית ולהרוס את העתיד שלנו. לוועדות תכנון יש מטרה. צריך להוסיף להן תקציב, שיעבדו יותר מהר וישחררו פקקים.
"אין שום דבר בווד"לים שמחייב בניית דיור בהישג-יד. משתמשים במחאה הציבורית על מנת להשיג עוד מאותו דבר. השלטון לא מבין שהעם לא קונה את זה כי השוק לא עובד. אם לא רוצים שיקרה פה מה שקורה בבריטניה, אז כדאי שיהיה שינוי קיצוני, ואני לא רואה את זה כרגע - אלא רק סופר-טנקר של ספין".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.