אפקט תקרת החוב: שיעור התמיכה באובמה ירד לרמת שפל

שיעור התמיכה בו ירד ל-39% - מבחן ההיסטוריה מלמד כי אף נשיא לא נבחר בשנית עם תמיכה נמוכה מ-40% ■ הסיבה לירידה בתמיכה: הדיון על תקרת החוב

שיעור התמיכה הציבורית בנשיא ארה"ב, ברק אובמה, הידרדר ל-39%, רמת התמיכה הנמוכה ביותר שנרשמה לאובמה מאז יומו הראשון בבית הלבן. כך עולה מסקר גאלופ, בהיקף ארצי, שנערך בין 11 ל-13 באוגוסט. להשוואה: בתחילת כהונתו נסקה התמיכה בנשיא לרמה של 69%. הוא לא הצליח להעפיל שוב לפסגה זו בשנתיים וחצי שחלפו מאז.

ממצאי הסקר מאששים תוצאות של סקרים קודמים, שמציירים תמונה של ציבור עגמומי, מתוסכל ומודאג מהמצב הכלכלי ובמיוחד משיעור האבטלה הגבוה. התסכול גבר בעקבות הורדת דירוג האשראי של ארה"ב, בתחילת החודש והוא תרם משמעותית לקיצוץ בתמיכה באובמה. אבל מגמת השחיקה במידת הפופולאריות של הנשיא מתעצמת כבר מתחילת השנה.

כך, למשל, סקר ארצי של אוניברסיטת קוויניפיאק, בקונטיקט, במחצית השניה של מארס, העלה כי מחצית מהנשאלים במדגם, שהגדירו עצמם כבוחרים רשומים, סבורים שאובמה אינו ראוי להיבחר לתקופת כהונה נוספת ב-2012. רק 41% אמרו, שהוא ראוי להיבחר שוב. 48% הסתייגו מביצועי אובמה; 42% הביעו שביעות רצון מביצועיו. אלה הנתונים הגרועים ביותר שנרשמו לנשיא מאז שנכנס לבית הלבן.

לפי סקר דומה שערכה האוניברסיטה, בסוף פברואר, ושהתפרסם ב-3 במארס, אמרו 45% מהבוחרים הרשומים שאובמה אינו ראוי לעוד כהונה, בעוד ש-47% גרסו שהוא ראוי.

מגמת השחיקה נבלמה רק בעקבות חיסולו של אוסמה בין לאדן, באפריל. אז הסתמנה עליה משמעותית בשיעור התמיכה באובמה, אך היא הלכה והתפוגגה ככל שעלתה רמת הדציבלים בוויכוח הציבורי הנוקב על העלאתה של תקרת החוב. למרות שהרפובליקנים שילמו מחיר כבד על עמדתם העיקשת נגד העלאות מיסים, ולו גם במתכונת של סתימת פרצות בחוקי המס, אובמה לא נמלט מזעם האזרחים.

למעשה, הוא סופג חבטות משני הצדדים. מימין, הוא שימש, ומשמש, מטרה לחיצי הזעם של אזרחים שרואים בו נשיא "ליברלי", אם לא "מרקסיסטי", שנחוש בדעתו לחלק מחדש את עוגת העושר הלאומי. משמאל, מאשימים אותו תומכיו שאין לו חוט שדרה ושהוא התקפל מהר מדי ויותר מדי לדרישות הנוקשות של מחוקקי "מסיבת התה".

שום נשיא לא הצליח להיבחר מחדש עם תמיכה הנמוכה מ-40%

אובמה, לטענת המחנה הליברלי, קיבל את הטיעון המרכזי של מחנה הימין, שהבעיה הבוערת של ארה"ב אינה האבטלה המתמשכת אלא הגירעון התופח. בכך הוא התיר לימין לקבוע את האג'נדה הלאומית. הבית הלבן, גורסים תומכי אובמה, היה צריך להתעקש על תכנית תמריצים נוספת כדי לתת דחיפה למשק ולהעלות את שיעורי התעסוקה. בכך היה גדלות ממילא ההכנסות ממיסים וארה"ב היתה מוצאת עצמה על נתיב להבראת הכלכלה ולכיווץ הגירעון.

אנליסטים מציינים, שאובמה ויועציו מודעים לחומרת בעייתם. אך מעצבי האסטרטגיה האלקטוראלית של הנשיא יודעים שעומד לרשותם נשק יעיל מאוד: אובמה עדיין אהוד על העם האמריקני. רבים אינם מרוצים מתפקודו אך הם מחבבים אותו באופן אישי. זאת, בניגוד לנשיא הקודם, ג'ורג' בוש, למשל, שהצליח לעורר אנטגוניזם בקרב מגזרים נרחבים באוכלוסיה.

מבחינה היסטורית, שום נשיא לא הצליח להיבחר מחדש עם שיעור תמיכה נמוך מ-40%, אך בבית הלבן משוכנעים שאובמה יצליח לבלום את מגמת השחיקה. כצעד ראשון ל"חידוש הרומן שלו עם העם האמריקני", כדברי אנליסט, יוצא השבוע אובמה למסע בן שלושה ימים באוטובוס בשלוש מדינות במערב התיכון. על סדר היום: פגישות בלתי פורמליות עם אזרחים כדי לשווק את תכניותיו לשיקום הכלכלה ולשלוח חיצים לעבר הצד הרפובליקני, שהצליח לגבש שלישיה מובילה של מתמודדים על הכרטיס הרפובליקני לנשיאות: ריק פרי, מישל בקמן ומיט רומני.