יו"ר רשות ני"ע: אין סכנה שטייקון בודד יפיל את המשק

"בישראל יש בעיה של מינופים בהלוואות, אבל סך החוב של אג"ח קונצרניות עומד על כ-300 מיליארד שקל, מהם 25% בלבד ברשות המוסדיים, ורק 4 מיליארד שקל בעלי סיכון גבוה - ואנו עוקבים אחריהן ברשות מדי יום. אין בעיית חוב בקרב הטייקונים שתפיל את המשק. יכולות להיות חברות בודדות בשרשרת עם פוטנציאל גבוה יותר", כך אמר היום (ג') יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, בדיון מיוחד על התנהלות הרגולטורים לנוכח האירועים האחרונים בשוק ההון, שנערך בוועדת הכספים של הכנסת ביוזמת ח"כ פאינה קירשנבאום.

האוזר הציג את משנתו הסדרתית בנוגע להסדרי חוב שהופכים לנפוצים יותר במשק ואמר כי "עלינו להיות אקטיביסטים. צריכים לבחון בקפידה מה עושים המוסדיים - יש לנו פלטפורמה של קציני אשראי, יש חיזוק הנאמנים על כספי בעלי אג"ח. כאשר הסדרי החוב באים, אנו עם היד על הדופק לגבי איך נקבעות הנציגויות, ובבתי משפט אנו מציגים עמדה לטובת בעלי האג"ח. בסך הכול, במצב הנוכחי, הרמנו דגל אדום לגבי איפה שאנחנו נמצאים אבל אין מקום לפאניקה", הסביר האוזר.

מעקב קבוע

יו"ר הרשות ניסה להקטין את האירועים האחרונים בשוק ההון ואמר כי "המשבר לא פורץ כשיש כמה ירידות ומשבר לא חולף כאשר יש כמה עליות. כמובן שיש להתייחס לעצבנות בשווקים כי זה סימן למשהו: אי ודאות". האוזר ציין כי בתקופה האחרונה מתקיימות פגישות קבועות ותכופות בין שלושת הרגולטורים ויש בחינה מעמיקה של כל התרחישים האפשריים.

"אנו לא נמצאים במשבר. טוב שאנו נערכים ועוקבים באופן שוטף, גם במסגרת האוצר וגם במסגרת הרגולטורים. לאור הלקחים של המשבר האחרון, יש נהלים באגף של מה יקרה אם נהיה במשבר. יש ערנות לדברים ואנו מרגישים במצב נוח יותר מ-2008: יש לנו הסדרה טובה יותר, יש כרית ביטחון נוחה יותר מבחינת ההון שהוא גבוה ב-50% לעומת 2008. אנו בתהליך נכון שבו המוסדיים חזקים יותר מבחינת הערבויות לעומת הנכסים. ההגנות הן ראויות אבל האשראי החוץ בנקאי לא נפגע יותר מאשר האשראי הבנקאי, אלא להיפך. זה לא אומר שאנחנו בסוף הדרך", הוסיף פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון באוצר. שריג חשף כי זה עתה סיים האגף ביקורות בארבעה גופים גדולים וטען כי חלק מהביקורות הובילו ל"הוראות" .

שריג התייחס גם לקבוצות העסקיות במשק ואמר כי קיים באגף מיפוי מפורט שלהם.

ח"כ עינת וילף (עצמאות) ניסתה לנתב את הדיון לסוגיית הטייקונים ושאלה האם האג"ח הבעייתיות שייכות ל"פירמידות". שריג שלל זאת על הסף: "מדובר בחלק קטן מאוד מהשוק הפנסיוני. הקבוצה הגדולה ביותר מהווה כ-3% מהתיק הפנסיוני. רוב הכסף מושקע באג"ח ממשלתיות, כ-23% בחו"ל, חלקו מושקע בניירות ערך שאינן שייכות לקבוצות עסקיות. חשוב לזכור כי לא כל החברות שייכות לקבוצות עסקיות", הוא אמר.

לדבריו, "אם לוקחים את המניות והאג"ח של 10 קבוצות העסקיות הגדולות במשק הישראלי, אנו מגיעים לחשיפה של כ-16%".

ותודה ל"מסכים"

בעקבות התעקשות של וילף לחזור לסוגיית הטייקונים, חזר ואמר שריג כי "אני לא מזלזל בקבוצות העסקיות ויש ועדת ריכוזיות שעובדת. העובדה שאנו מייחסים להן חשיבות היא זו שגרמה לנו לתת הוראות ספציפיות להן. אני רק אומר שאני מסתכל על כלל הפורטפוליו. חשוב לשים את הדברים בפרופורציות", השיב.

לגבי שאלת ח"כ וילף האם נשקלת "הרמת מסך" (ייחוס חובות החברה לבעליה או לנושאי תפקידים בה - א'פ') לקבוצות עסקיות, השיב שריג כי "אנו חייבים תודה רבה לבריטים שהביאו לנו את המסכים האלה כי אחרת הכלכלה לא הייתה יכולה להתנהל. החוק מגביל את זה ויש לכך היגיון כלכלי טוב".

זקן: "המשבר העולמי יגיע אלינו בסופו של דבר"

המפקח על הבנקים, דודו זקן, אמר בדיון כי "מערכת הבנקאות יציבה. ברוב הפרמטרים היא מציגה תוצאות טובות, אפילו טובות יותר ממה שהיה לפני המשבר ב-2008, לרבות רמת נזילות והלימות ההון. יחד עם זאת, אסור לנו להתבלבל כי קורה משהו, באירופה ובארה"ב, וזה ישפיע עלינו. יש ציפיות להאטה במשקים הללו ומתישהו זה יגיע אלינו כי המשק שלנו הוא משק מייצא. חשוב לזכור כי ההשפעה היא ארוכת טווח. אין כאן השפעה מיידית שתיצור יציבות או זעזועים אבל היא כן תשפיע על התוצאות העסקיות של המערכת הבנקאית כי היא משקפת את המשק. אם המשק מצליח, אז גם המערכת הבנקאית.

"לשמירה על המשמעת תקציבית שהיא שומרת עלינו בחזרה בעת משברים". זקן ציין כי המגבלות שהוא הטיל לרבות על קבוצת מלווים ועל מלווה בודד, "הן המחמירות ביותר בעולם".