קיציס: "אני מסתובב במאהל ואומרים לי: 'לך, לא רוצים אותך'"

יומיים אחרי הראיון עם רון לשם, אייל קיציס ומוטי ליפמן, יזמי iCast, אתר הפודקאסטים הישראלי שמנסה לעשות את הבלתי אפשרי כמעט ולשכנע את הקהל הישראלי לרכוש ספרי שמע, התאספה הפגנה מהגדולות שידענו. כמה שעות לפניה, בסיבוב ברוטשילד, העיתוי של השקת המיזם, שנראה בתחילה לקוי, מקבל גוון אחר. לצד דרבוקה ונרגילה היושבים מחזיקים גם טאבלטים וסמארטפונים. אנשי מהפכות הפייסבוק נמצאים ברשת, חווים דרכה הכל, קוראים חדשות וספרים על מסך של חמישה אינץ'. הטכנולוגיה שהצדיקה את המיזם מלווה את המחאה. הצורך של היזמים להצטייר כחלק מהתנועה נראה לא רק כניצול הזדמנות, אלא כעניין אידיאולוגי.

קיציס, שהיה הפנים של מחאת האופנוענים וליווה את רשימת "רוב העיר" בבחירות לעיריית ת"א, שצמחה מאותם שורשים של המחאה הנוכחית, לא נמצא בפרונט. "הייתי שמח להיות חלק מזה, אבל יש בעיה. אחרי ש'רוב העיר' חברה לחולדאי, המוני אנשים, במיוחד אוהדי הפועל, הקבוצה שלי, מקללים אותי, קוראים לי 'כלב של חולדאי'. אני מסתובב במאהל ואומרים לי: 'מה אתה משחק אותה, יאללה, לך מפה, לא רוצים אותך'. אין משחק של הפועל שלא אומרים לי 'יא בן זונה, שכל הכסף שלך ילך על תרופות'. הייתי במשחק, נעמדו מולי שני אוהדים עם הגב למגרש וקיללו אותי כל המשחק. שני שוטרים היו צריכים להוציא אותי".

- אולי זה לא רק בגלל חולדאי. אתה מצטייר כשבע.

"לגמרי, לגמרי. אז קודם כל, סליחה שהצלחתי. ובלי קשר לזה אפשר להתחבר למחאה. בתוך עמי אני חי".

- הסולידריות מזויפת: יושבים ביחד במאהל אבל ידקרו אחד את השני על מקום חניה בשדרות רוטשילד.

"אני מקווה שלא. זו הזדמנות של פעם בחיים. יש המון בורות אפשריים, אבל המחאה מספיק צודקת, מספיק נכונה. עזוב פרטים, זה דבר מדהים".

סטימצקי, כתר וידיעות לא בעניין

אם לשם מגיע למיזם ספרי השמע תחת הכותרת "סופר", קיציס מוכר כבדרן מ"ארץ נהדרת" ששולח ידו במגוון עסקים (ניהול ברים, שותפות בייבוא נעליים ואתר iCast, שבו גם הקריא שני ספרי ילדים של מאיר שלו. "נהניתי מאוד, עשיתי את כל הקולות - טרקטור, אריה"). מדוע בכלל הכניס ראש בריא למיטה חולה כמו שוק הספרים הישראלי? "קודם כל אני שם כבר חמש שנים, פשוט פעלנו בשקט. מדליק אותי ללמוד עולמות חדשים. גם בעסק הנעליים. תחשוב שאני נוסע לכנסים בחו"ל על נעליים, וזה מרתק אותי. ללמוד צדדים אחרים של העולם שבו אני חי, להיחשף למערכות שאנחנו לא יודעים שקיימות ומופעלות עלינו כל הזמן. מסקרן אותי המכנה משותף, מה אנשים רוצים, איך אתה מגיע אליהם".

ליפמן, הצלע האנונימית במשולש, הוא איש טכנולוגיית מובייל, ששותף באתר מיומו הראשון. השלושה האלה סומכים על העם שיתרגל להורדת קובצי MP3 של ספרים, טכנולוגיה שעד היום לא ממש הצליחה בישראל (אם כי טרם נעשה ניסיון שאפתני כזה), ונתלים באילן הגבוה של ההצלחה בארה"ב. יחד עם חבורת משקיעים שמונה כ-15 איש הם השקיעו עד היום מיליון דולר ובונים בשלב ראשון על הקהל היהודי והישראלי בחו"ל, שמעוניין לשמור על קשר לשפה העברית, ועל אוכלוסייה שאינה יכולה לקרוא, כמו דיסלקטים, עולים חדשים וכבדי ראייה, שלהם יוצעו כל כותרי המיזם - כמה מאות היום ו-20 חדשים בכל חודש - בחינם. שאר הציבור הישראלי, הם מקווים, יתרגל לרכוש ספרי שמע ב-50 שקל לאחד (ספרי ילדים מוצעים ב-25 שקל, ספרי נוער - ב-35 שקל, והאתר גם יפיץ באמצעות אייטונס אפליקציות מקסימות של ספרים אינטראקטיביים).

"תהליך ההטמעה וההיכרות עם המוצר יהיה ארוך", מודה ליפמן, "צריכים לראות את הערך של המוצר". לכן מוצע באתר מסלול סטרימינג, שבו הספר לא מורד למחשב המאזין, ב-39.90 שקל לחודש ללא הגבלה, כדי שהרוכשים יוכלו לטעום את הטכנולוגיה, בתקווה שיתמכרו. לטענה שהצלחת המוצר תלויה בנסיעות ארוכות, קיציס ממהר להשיב ש"אין אצלנו מרחקים, אבל שעה על הכביש לכל כיוון זה נפוץ. שעתיים הקשבה ביום, גומרים ספר בשבוע. תאר לך שבחודש רק בדרך לעבודה שמעת ארבעה ספרים".

לקיציס חשוב להדגיש שהמוצר ייחודי. "כבר שנתיים שאנחנו פועלים מתחת לרדאר, חותמים הסכמים עם הוצאות וסופרים, כדי להבטיח שתהיה לנו ספרייה מדהימה". ההקפדה אינה עניין זול. הפקת ספר פרוזה למבוגרים, כ-15 שעות שמע שערוכות מ-40-50 שעות הקלטה, עולה 15-20 אלף שקל. השאיפה להשביע את רצון השותפים שלהם - הסופרים בראש ובראשונה - מקנה להם זכות לבצע שינויים בכל עת טרם העלאת המוצר לאתר, מה שיכול להתבטא בייקור נוסף.

יש כבר מי שמסתייג. נשמעות טענות על פופולריזציה מיותרת של תחום מקודש, ולא כל הוצאות הספרים קפצו מיד על העגלה המדובבת: בהשקת המיזם בלטו בנוכחותם אנשי הוצאת כנרת-זמורה-ביתן ורשת צומת ספרים, לעומת אנשי רשת סטימצקי והוצאות כתר וידיעות ספרים, שספריהן כרגע נעדרים מן האתר. "בקשר לכתר זה מקרי לגמרי", מבהיר ליפמן, "עוד יעלו ספרים שלהם. אין שום בעיה עם שום הוצאה, מטבע הדברים יש מי שמאמין במיזם מיומו הראשון ויש מי שסדר העדיפויות שלו שונה. אנחנו הולכים להיות אייטונס ואמזון הישראלי, אנחנו לא ממהרים".

- אתם לא מרגישים שאתם פוגעים בפרח מוגן?

ליפמן: "לא כולם מרוצים מכל התקדמות, אנחנו שומרים על קשר הדוק עם הסופרים כדי לוודא שאנחנו בכיוון הנכון. היה לנו חשוב להביא את נקודת המבט של המדובב ושל הסופר ולחבר אותן כדי ליצור משהו חדש". קיציס מצטרף: "אתה צודק במאה אחוז - זו חוויה שונה לחלוטין מקריאת ספר, והיא לא באה במקום. אתה לא תופס לעצמך פינה בבית מתחת מנורה עם האוזניות ושומע אודיו בוק. אתה שומע במקום שבו אתה לא יכול לקרוא, וזה מה שיפה - זה מוצר שמשלים את חוויית הספר. המחקרים מראים שמי ששומע הולך אחר כך לקרוא".

- המחקרים האלה נוגעים לדור שלנו. הדור הבא יתרגל רק לשמיעה.

"לא יודע. ימים יגידו. כל עוד אתה מאפשר לעוד אנשים ליהנות מהיצירות - זה חיובי. אילו זה היה תוכן שמעגל פינות, משהו יותר עממי, עם מילים פחות קשות, מילא. אבל זו בדיוק אותה יצירה". ליפמן מזכיר ש"הנוער, שקורא פחות, מקבל אפשרות חדשה דרך הסמארטפון, שבו הוא נמצא ממילא כל הזמן. לכן גם לא עשינו את המהלך לפני שהתנאים הטכנולוגיים הבשילו".

"ארץ נהדרת" עוזרת למכירות

חוסר ההתפשרות על איכות התוכן במיזם מעלה מיד את ההשוואה ל"ארץ נהדרת", שלא נתפסת כסוגה עלית בקרב קוראי טולסטוי.

- יש פער ענק בין עולם הספרים לערוץ 2. אתם רוצים להביא תוכן איכותי לעם, אבל בכל פרק של "ארץ נהדרת" צופה פי כמה קהל מציבור רוכשי הספרים השנתי ביחד.

קיציס: "'ארץ נהדרת' אמנם מגיעה לאחוזי רייטינג יפים, אבל שומרת על אינטליגנציה גבוהה, מוצר איכותי עם תכנים איכותיים, שגם משאיר מקום לצופה להשלים לבד, ויש לו המון רבדים. אני אשמח שזה יהיה דומה - להביא מוצר מתוחכם לכמה שיותר אנשים". ליפמן: "הניסיון של אייל מאוד עוזר: לקבל את האינטואיציה שלו לגבי איך למכור מוצר להמון".

- איך אתם מתרגמים את התכנים של "ארץ נהדרת", שלא תואמת לדעת העם, לעשרות אחוזי רייטינג?

קיציס: "זו לא תוכנית כל כך שמאלנית. נכנסנו בשמאלנים כמו גדולים, אנחנו פשוט בתקופה שהביקורת מופנית כלפי מי שמנהיג את המדינה".

- הקהל נעשה פחות סובלני כלפי העברת ביקורת כזו.

"זו המטרה של התוכנית, לא נגיד 'כלב השמירה של הדמוקרטיה' (הוא משתמש בקולו הטלוויזיוני העמוק והציני), אבל כנראה שאנחנו מצליחים לשמור על באלאנס בריא. להגיד משהו שגם ימני רוצה לשחרר, או לאפשר ליהנות ממערכון לא רק בגלל מה שנאמר, אלא גם בגלל איך שנאמר, האיפור, ההלבשה. אם צופים בנו כל כך הרבה אנשים, אז הניסיון להגיד שאנחנו כאלה או כאלה, פשוט לא נכון".

- אתה מתבאס שאתה לא משדר בימי המחאה?

"תמיד, אבל אני רגיל. בכל פגרה אני מרגיש שקורים הדברים הכי גדולים, שאגב, לא תמיד יש מה לעשות איתם ב'ארץ נהדרת'. התכנים כל כך עשירים וחזקים, כל דבר שנעשה יהיה קטן מול המציאות. עשינו משהו קטן, מנסים לפחות לשחרר לאינטרנט. יש גם משהו טריקי כי המחאה משתנה מיום ליום. רצית לעשות משהו על הסטודנטים, ויומיים אחרי זה שואלים אותך 'למה אתה מדבר עליהם?'".

את החיקוי של דפני ליף בתוכנית המתחרה (שלא לומר המחקה), קיציס לא ראה, אבל כמה ימים אחרי הראיון מתברר ש"ארץ נהדרת" לא השאירה את הבמה רק למתחרים, ושבה במוצ"ש האחרון לתוכנית מיוחדת, בהרכב חסר, לרגל המחאה. הרייטינג, כצפוי, היה מעל ומעבר - 33.5%.

"כועסים על הטייקונים בצדק"

אחד הדברים העקרוניים לאנשי המיזם, שתואם לטרנד של תמיכה בשכר הממוצע במשק לעומת יוקר המחיה, הוא התגמול לסופרים, שרגילים לקבל מהוצאות הספרים פירורים. ב-iCast מתהדרים בהעברה לסופרים - כל סופר, ללא הבדל מעמד - של 20% מההכנסות על 5,000 העותקים הראשונים, 30% מה-5,000 הבאים ו-40% מכל עותק נוסף. דווקא הנדיבות הזו ממחישה עד כמה היזמים האלו לא ממש זקוקים לחסדי הממשלה בעניין יוקר המחיה.

- לא בטוח שאתם הפרצוף של המחאה.

קיציס: "מבחינת הבעיות הכלכליות הבסיסיות, אני לא במצב הזה. אין לי תלונות, כלומר יש לי, אבל אני לא שם. אבל אני חי בתוך העם שלי, אני לא אגיד: 'טוב לי אז לא מעניין אותי שום דבר'. המוחים הם הלחם והחמאה שלנו. האמצע, עמוד השדרה, לא הייתי איפה שאני לולא הם. אז כן, המחאה שלהם היא גם שלי, אפילו אם לי יש דירה".

- האנשים שאליהם מופנית אצבע מאשימה הם האנשים שמיזמים כמו שלכם מחזרים על פתחיהם.

ליפמן וקיציס עונים שכרגע, חרף מחשבות להכניס משקיע חיצוני, כל הכסף בא מחבורת מקורבים וחברים, ואין גוף מאחורי המיזם. גם כך הם לא ממהרים ללכלך על הטייקונים.

ליפמן: "יש כאלה שהצליחו, יש כאלה שלא. היה מי שהפסיד הרבה כסף, ולכן אני לא מסתכל על זה מהזווית של אנשי ההון. השיטה פה לא בריאה, ואם יתקנו את הבסיס זה ישתפר. היו שטחים אפורים, פרצות בחוק שאנשים ניצלו, ואילו הוא היה סגור ונעול זה לא היה קורה".

קיציס מסכים: "אנשים שעשו הכל בעשר אצבעותיהם ובאופן חוקי, בלי לדרוך על אף אחד, כל הכבוד להם. זה לא רק אנשים שקיבלו מתנות כל הזמן, זה אנשים אמיצים שהימרו על הכסף שלהם. אבל השיטה חייבת להשתנות. כמו iCast, כשהתנאים הבשילו, גם כאן. וזה שכועסים על הטייקונים זה בצדק, נכון לנקודת הזמן הזו.

"בדיוק אתמול הייתי בצפון ומישהו הראה לי חלקה ואמר לי 'אתה יודע שזה עלה 30 אלף דולר ועכשיו זה עולה 130? יא אללה, איזה מניאקים אלו שקנו'. אתה מבין? אבל זה שקנה ב-30 אלף סיכן את הכיס שלו. אנחנו מקללים, אבל לכולנו יש סיפור על הסבא שקנה שטח בגודל של דיזנגוף סנטר, רק מה, במדבר יהודה".