האוצר ידרוש לפטר אלפי אנשי קבע למימון רפורמה

גובר המתח בין משרד האוצר למשרד הביטחון על רקע הקריאות לקיצוץ בתקציב הביטחון למימון הרפורמה החברתית: בעוד מערכת הביטחון מתפארת בנתונים על עומק ההתייעלות במנגנוניה בשנים האחרונות, טוען משרד האוצר כי אין די במהלכים אלה ודורש לחתוך בבשר החי. שם מדברים כעת על צורך בקיצוץ, שהוגדר בידי גורמים המקורבים לנושא קיצוץ "יעיל, יסודי ורציני בכוח אדם, שיפנה מתקציב הביטחון כמיליארד שקל בתוך זמן סביר".

לדעת הגורמים, יעד זה ניתן להשגה באמצעות פיטורים של "כמה אלפים בודדים של אנשי קבע". אותם גורמים מעריכים שהחיסכון המיוחל יורגש בשנה השנייה לפיטורים, שכן בשנה הראשונה מערכת הביטחון עדיין תצטרך לשלם פיצויים ואת כל התשלומים המתבקשים.

גורמים המקורבים לנושא באוצר אומרים היום (ג') בשיחות עם "גלובס" כי חרף כל מהלכי ההתייעלות שעליהם מדברת מערכת הביטחון, משנת 2007 חלה עלייה קבועה במספר משרתי הקבע בצה"ל. אותם גורמים הזכירו את הקיצוצים הנרחבים שנעשו בשנים 2002 ו-2003, שבמסגרתם פוטרו כ-3,300 אנשי קבע מצה"ל.

לטענת הגורמים, חרף פיטורים אלה, המגמה לא נשמרה לטווח הארוך ומצבת אנשי הקבע בצבא שבה ותפחה. עוד הם טוענים כי מערכת הביטחון אינה פועלת על פי מתווה ועדת ברודט, שדנה באופן הניהול של תקציב הביטחון אחרי מלחמת לבנון השנייה. על פי מתווה ברודט, על מערכת הביטחון להקטין מדי שנה ב-2% את היקף כוח האדם שלה. "אם לא בפיטורים של אנשי קבע, אפשר יהיה למצוא את הכסף הזה במקומות אחרים במערכת, בקיצוצים שיכולים להיות שווי ערך לאותו מהלך", אמר גורם המקורב לנושא.

באוצר אומרים כי אמנם ניכרת נכונות במערכת הביטחון לייעל את ניהול התקציב ולחסוך בתשומות, אך ניסיונות אלה אינם אלה טיפה בים ומאפשרים התייעלות בשוליים: במערכי ההסעות; בהוצאות על הדלק; בייעול המכרזים ובמיצוי טוב יותר של מצאי כוח האדם. שם טוענים כי ב"שומנים הגדולים", כמו באגף השיקום, באופן הניצול של מערך חיילי החובה והמילואים ובצמצום העלויות של כוח האדם - הביצועים דלים וכמעט שלא נעשים מהלכים של התייעלות ממשית.

לקצץ 1-3 מיליארד שקל

על פי הערכות, משרד האוצר ידרוש קיצוץ תקציבי של 1-3 מיליארד שקל מתקציב הביטחון, בהנחה שלא ניתן יהיה לקצץ בסדרי גודל משמעותיים מתקציבים של משרדי ממשלה אחרים. שר הביטחון, אהוד ברק, שהצהיר כבר בשבוע שעבר כי לא יאפשר כל נגיעה בתקציב הביטחון ובינתיים זוכה לתמיכה מצד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הציע אתמול למצוא את מקורות המימון לרפורמה החברתית בהעלאת יעד הגירעון באחוז נוסף.

גורם ביטחוני בכיר אמר היום (ג') בשיחה עם "גלובס" כי "המחאה החברתית צודקת, נוצרה ביושר ומחייבת התעוררות. את ההתעוררות הזאת, שממשלת ישראל תממן באמצעות הרזרבות שלה ובאמצעות העלאה של יעד הגירעון ב-1% עד 1.5%. כל העולם עושה את זה, ואין סיבה שאנחנו לא נעשה זאת גם כן. מה שטוב לאובמה, יכול להיות טוב גם לנו".

צה"ל: דווקא התייעלנו

גורמים צבאיים הבהירו היום כי בניגוד לטענות האוצר, אמנם לא חלה ירידה במספר אנשי הקבע בשנים האחרונות, אך הכניסה של משרתים לשירות בקבע מובהק, אחרי 7 שנות שירות, כמעט שנעצרה. רוב משרתי הקבע החדשים נפלטים מהמערכת עוד בטרם צברו את התנאים שבהם מזכה שירות בקבע מובהק. לפי הנתונים שמציגים בצה"ל, בין השנים 2003 ל-2009 דווקא חלה בלימה בהיקף ההוצאה על שכר בצבא ביחס לסקטורים אחרים במשק, ובהם משרדי הממשלה, מלכ"רים ורשויות מקומיות.

השכר הממוצע בצה"ל עלה בשיעור של 0.47%, ביחס לעליית שכר כללית בשיעורים שבין 12.3% (ברשויות המקומיות) ל-27.8% (במשרדי הממשלה). עוד טוענים גורמים צבאיים כי הירידה בהוצאות השכר מעידה על תהליכי התייעלות עמוקים בהרבה מאלה שעליהם מדברים במשרד האוצר. לדבריהם, אם משרדי הממשלה היו מבצעים תהליכי התייעלות דומים בהיקפם, ניתן היה לחסוך לתקציב המדינה כ-53 מיליארד שקל.

"כדאי לעצור את ההתלהמות הזאת", מתריע גורם ביטחוני בכיר. "אנשי הקבע לא מקבלים תוספות שכר על כוננויות ועל שבתות ועל לילות בבסיסים כמו שמקבלים בסקטור הציבורי. שיפסיקו לדבר על אותם קיצוצים שהיו כאן בשנים 2002 ו-2003 כי את התשובה לקיצוצים האלה קיבלנו ב-2006, במלחמת לבנון השנייה. ההיקף של תקציב המדינה כולו הוא כ-360 מיליארד שקל, ההיקף של תקציב הביטחון לפני התוספות והסיוע האמריקני הוא כ-40 מיליארד. זהו? רק מאיתנו יש מה תמיד מה לקחת? אז אני אגיד לך מה יקרה: שוב יתחילו לקצץ פה באוכל, יהיה יום אחד בלי בשר, יום אחד כלי הרכב יצטרכו לעמוד, האימונים ייעצרו. גם ב-2003 רצו לחסוך עלינו, סגרנו מסגרות לחימה, צמצמנו כוחות. יש לי בשורה למשרד האוצר: גם היום חסרים לנו כוחות. מה שיש, לא מספיק. כל סוללה של כיפת ברזל צריכה אנשים שיאיישו אותה. מערכים שלמים של מיירטים, חלפים והכשרה. זה עולה כסף".

"יש סיכונים ביטחוניים"

הגורם הביטחוני מוסיף ומדגיש את התהפוכות האזוריות: אי הבהירות בסוריה; ההתעצמות של חיזבאללה בחסות איראן; המצב הנזיל והבלתי יציב במצרים; גזרת עזה והתחמשות חמאס, אי הוודאות לגבי הפלסטינים. ברקע כל אלה גם המשך התקדמותה של איראן להשגת יכולת גרעינית צבאית והצורך להמשיך ולפתח במהירות את מערכות היירוט הרב-שכבתיות של טילים ורקטות. "מישהו במשרד האוצר יכול לבוא ולומר לי מה לעשות עם מצרים ומה יקרה שם מחר?" שואל אותו גורם. "היום סיני מלאה בטרור ובטילים. אני לא רוצה לאיים על אף אחד ולהלך כאן אימים, אבל חשוב שתהיה הסתכלות נכונה על המצב. אם מישהו בסופו של דבר יחליט על הצורך לקצץ משמעותית ויגיד שכולם צריכים לשאת בנטל, אז נישא גם כן. רק שכל אחד יבין את הסיכונים הביטחוניים שעלולים לעלות מזה".