חברת בריינסגייט (Brainsgate), המפתחת טיפול לשבץ, השלימה גיוס של 20 מיליון דולר. כך עולה מדוחות חברת אלרון, המשקיעה העיקרית בסיבוב ואחת מבעלות המניות המובילות בחברה. בריינסגייט הייתה אחת מחברות הסטארט-אפ המבטיחות של "גלובס" לשנת 2009.
את הגיוס הובילה חברת אלרון, שהשקיעה 7.1 מיליון דולר, כשליש מההון שגויס. בעקבות ההשקעה תעלה אחזקת אלרון בחברה ל-30%. ל"גלובס" נודע כי המשקיעה הגדולה הנוספת בסבב הייתה קרן ההון סיכון פיטנגו, המשקיעה בחברה מאז הקמתה. רות אלון, שותפה בפיטנגו, היא יו"רית החברה.
ככל הנראה לא השתתפו בגיוס משקיעים חדשים, המשקיעים הקיימים בחברה הם JJDC - קרן ההשקעות של ג'ונסון אנד ג'ונסון, בוסטון סיינטיפיק, קרן אגת, גלנרוק, אינפיניטי, אליס ונצ'רס וישראל מקוב, מנכ"ל טבע לשעבר. עם זאת לא ידוע מי מהם השתתף בסבב הנוכחי.
הגיוס יבוצע בשלושה שלבים על-פי אבני דרך, הסכום אמור להביא את החברה עד סוף הניסוי הקליני שהיא עורכת במוצר לשבץ, שבו ישתתפו 650 חולים. עד כה השתתפו בניסוי 300 חולים.
כפי שדווח באחרונה ב"גלובס", החברה ביצעה שינוי של מבנה הניסוי שלה בעקבות פתיחת המעטפות וגילוי תוצאות הביניים של הניסוי. התוצאות הראו כי לניסוי "הסתננו" חולים שאינם באמת חולי שבץ, אלא סבלו מ"אירוע מוחי חולף", אשר כשמו כן הוא - חולף ללא טיפול. במקרה כזה, שבו יש חולים שנרפאים מעצמם הן בקבוצת הניסוי והן בקבוצת הביקורת, קשה יותר לראות את ההבדל בין שתי הקבוצות, וכך לקבל תוצאות ניסוי מדויקות.
לכן, החליטה החברה לשנות את החלק השני של הניסוי ולכלול בו בדיקה מקדימה, שתבדיל בין חולי שבץ לחולים שסבלו מאירוע חולף. השינוי ידרוש מן החברה לשלב בניסוי 50 חולים נוספים, והיא צפויה לסיים אותו באמצע 2013. מקורבים לחברה מסרו כי על-פי ניתוח סטטיסטי של הנתונים שכבר התקבלו, יש סיכוי גבוה כי בניכוי החולים המיותרים, הניסוי יצליח. לאור הגיוס הגדול ותזמון סגירתו, נראה כי גם המשקיעים היו מרוצים מן התוצאות שהתקבלו.
שוק של מיליארדי דולרים ללא תחרות
שבץ איסכמי, הנוצר מחסימה של כלי דם במוח או המוביל למוח, הוא כמעט חסר טיפול ואחד הגורמים המובילים בעולם למוות ונכויות. הפגיעה נוצרת בשני שלבים: בשלב הראשון חסימת כלי הדם יוצרת מחסור בחמצן אשר גורם למוות של תאים ובשלב השני התאים המתים פולטים לתוך המוח רעלים אשר גורמים לנזק נוסף וגדול יותר.
המוצר של בריינסגייט, המנוהלת על-ידי אבינועם דיין, הוא מכשיר המגרה עצב המוביל למוח, ומעורר זרימת דם במוח שתורמת לניקוי הרעלים המופקים בשלב השני. כיום, ניתן לטפל בחולי שבץ רק אם הם מגיעים לבית החולים כשש שעות לכל היותר אחרי האירוע. במקרים אחרים אין לרפואה מה להציע מלבד שיקום.
בריינסגייט מאמינה כי היא יכולה לעזור גם 24 שעות אחרי הטיפול. בניסוי הנוכחי המוצר שלה ייבדק בחולים שהגיעו לבית החולים מ-8 שעות לאחר התרחשות האירוע. חולים אלה נחשבים אבודים מבחינת אפשרות טיפול. כך, החברה מוותרת מראש על החולים הנוחים יותר לטיפול, אך צריכה להראות רק שיפור קטן בחולים הקשים הללו כדי להביא בשורה טיפולית.
שוק השבץ נחשב לאחד השווקים המסובכים בתחום פיתוח התרופות. בשנים האחרונות נצברו כישלונות בניסויים קליניים רבים במחלה זו. אם תצליח בריינסגייט בניסוי שלה, היא תגיע לשוק של מיליארדי דולרים שאין בו תחרות.
חברה ישראלית נוספת בתחום זה, הנמצאת במרחק דומה מן השוק, היא די-פארם שבשליטת כת"ב. שתיהן חברות-בנות בשרשור של קבוצת אי.די.בי.
בריינסגייט הוקמה בשנת 2000 על-ידי פרופ' דוד ירניצקי, ראש המחלקה הנוירולוגית בבי"ח רמב"ם, ועל-ידי היזם הסדרתי יוסי גרוס, ומסלול הפיתוח של המוצר שלה ארך כמעט כמו פיתוח של תרופה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
