במפעל חברת ישראמרין באשדוד ישנה ערימה של מכולות ירוקות, שמחכות למנוף שיגיע וייקח אותן למסלול הטיפוח. בשטח חלקן עומדות כבר חצויות, באחרות חתכו פתחים לחלונות ולדלתות, ויש את אלה שכבר נצבעו בלבן או צופו באבנים בסטייל ירושלמי. אלה לא הקונטיינרים הכי מגונדרים בסביבה, אבל על פי כמות המכולות שעוברות בימים אלה מייק-אובר בישראמרין, שעוסק בייצור מבנים ממכולות זה שלושים שנים, ניכר שיש מי שמאמין בפוטנציאל הנדל"ני שלהן.
בימים אלה של מחאה חברתית, שוקדים מיטב המומחים באוהלים ומחוצה להם על נוסחאות שיביאו להורדת מחירי הדיור. אם מכולות היו יכולות לדבר, אולי הן היו קופצות 'אנחנו אופציה' ומסבירות שהן זולות משמעותית, ידידותיות לסביבה, זמן הבנייה שלהן הוא כמעט מצחיק - תוך שלושה חודשים מקבלים את הבית - ואפשר לשחק איתן כמו בקוביות לגו ולהרכיב תוצאות מרתקות. "מבחינת הסבת מכולות למשרדים, המכירות מעולות", מדווח אלברט סרויה, איש המכירות שהגיע למפעל לפני 15 שנים, "אבל למגורים יש הרבה פחות ביקוש והוא עומד על 5% מהמכירות. רוב הביקוש למגורים הוא במושבים לאנשים שרוצים יחידות דיור לילדים או כאלה ששמים בשטח במושב ומשכירים. זה בית לכל דבר וכל השינויים והתוספות שרוצים לעשות אפשריים בעבור תוספת מחיר".
סרויה מספר כי המפעל מייצר מבני מכולות בגודל 15 מטרים רבועים שאותן ניתן לחבר אחד לשני ולהרכיב מבנה גדול מרתק וססגוני. המכולות יוצאות מהמפעל בחלקים שונים, שאותם מחברים בשטח. רוב המכולות שעושים בהן שימוש הן מחברת Evergreen. בפנים המכולה מתקינים במפעל לוחות גבס, מרצפים ועושים פנלים. מתקינים דלתות וחלונות, מטבח, מקלחת ושירותים, יציאות לתשתיות, דוד וחשמל. זה הבסיס. הגימור הזול ביותר הוא שפריץ לבן, שנעשה אחרי שהשלד טופל נגד חלודה. מחיר של יחידה בת 60 מ"ר, לא כולל הובלה ומע"מ, עומד על 72 אלף שקלים. "אם מצד אחד יתנו שטחים מהר ומצד שני יאשרו בנייה ממכולות", אומר סרויה, "אז זה יכול לרוץ, אבל מדובר בהחלטות של הממשלה והעיריות, והמצוקה של הדיור נובעת גם מתהליך קבלת האישורים ומהבירוקרטיה. אנחנו רק בונים".
אחד הלקוחות שהזמין בית למגורים הוא דוד סוסן, שבנה לפני שנה וחצי בית מכולה בן 120 מ"ר לו, לאשתו ולארבעת ילדיו במושב עזריקם. "לא ממש רציתי בית מקונטיינרים", הוא מודה, "אם יכולתי לבנות בית ענק רגיל הייתי עושה את זה, אבל קונטיינר הייתה האפשרות היחידה בשבילנו כמו גם בשביל מי שאין לו כסף ורוצה לבנות מהר".
סוסן מספר שחובות גרמו למשפחה למכור בית רחב ידיים בקריית מלאכי. "אחרי שמכרנו, חשבנו להשכיר בית באזור, אבל כשראיתי את המחירים הבנתי שזה ממש לא מתאים. אם אשתי מקבלת משכורת של 4,000 שקלים בחודש וזו גם השכירות שמבקשים, אז מה נעשה? לכן אני מאוד מזדהה עם המחאה. קשה ויקר כאן".
איך עלה הרעיון להשתמש במכולות?
"השטח הוא של אימא שלי ועברנו לגור לידה. בהתחלה חשבתי ללכת על בית מודולארי שבונים לו רצפה ואז מכינים אותו במפעל ומרכיבים בשטח. אבל רק הבית המודולארי עולה חצי מיליון לפני כל שאר ההוצאות. לא היה לנו כסף".
והקונטיינרים?
"המכולות הגיעו אלינו מהמפעל עם קירות גבס, בידוד, שירותים, מקלחת וחשמל, וזה עלה 155 אלף שקלים כולל ההובלה. לזה מצרפים עלויות של ציפוי הבית בעץ, בניית פרגולה, דשא וגינה וסך הכול כולל הכול, הבית עלה לנו 350 אלף שקלים".
ואתה מרוצה?
"אני מבסוט שהצלחתי להרים בית בזול במה שהיה לי. אנשים לא מאמינים כשהם שומעים שזה מקונטיינרים. גם שכן שלי בנה בית ממכולות בגודל 150 מ"ר והוא ציפה באבן, שזה ממש יפה ולא רואים בכלל שזה עשוי ממכולות. תאמיני לי, צריכים לקחת שטח ליד תל אביב ולשים בו קונטיינרים וכל אחד ישקיע 300-200 אלף שקלים ויש לו בית שלא חסר בו כלום".
"צריך להסתגל לרעיון"
בצומת נמל אשדוד המשאיות שולטות בתנועה. בכל כיוון שאליו מסתכלים חוצה משאית את הצומת כשעל גבה קונטיינר צבעוני ועמוס סחורה, שזה עתה הגיח מבטן האונייה. העין כל-כך רגילה לקונטיינרים עד שאינה רואה אותם עוד למרות התפקיד המשמעותי שהם ממלאים בחיינו.
המכולה הראשונה נבנתה ב-1955 והמצאתה מיוחסת לקנדים. משם היא התפשטה במהירות לכל העולם, וכיום סין היא המעצמה הגדולה לייצור מכולות; כל תיבת ברזל ענקית כזאת מפליגה בים במשך שני עשורים ואז יוצאת משימוש, אם כי ישנן גם מכולות שמסתפקות בהפלגה אחת בלבד, שכן לבעלים לא תמיד משתלם להחזיר אותן הביתה. כך מדי שנה, מאות אלפי מכולות משומשות נערמות במגרשי גרוטאות בכל העולם; חלקן ממוחזרות, מיליוני אחרות מחלידות בהמתנה לגאולה. בנות המזל שבין המכולות נהנות מגורל שונה. הן מגיעות למפעל ישראמרין ומשם יוצאות לדרך חדשה, שבסופה יהפכו למשרד או לבית.
אחת ההתפתחויות המסקרנות בתחום, שמנסה להתמודד עם הדימוי הבעייתי של מגורים במכולה, הוא המודל של חברת Infiniski הספרדית, שבה שותפים שני אדריכלים שמממשים את החופש האמנותי הגלום בבנייה ממכולות. השניים מעצבים ממכולות בתי יוקרה מרווחים וחללים למסחר שכוללים בין היתר שתי קומות עם מרפסות, חלונות עגולים שובבים או חלונות יוקרתיים שנמתחים מהגג לרצפה, חללים נרחבים ועוד. הפנים מודרני ובגימור איכותי. באתר החברה ניתן להתרשם מקטלוג הבתים ואף להזמין מהם בית מכולות לכל מקום בעולם.
האם גם מישראל מתקשרים? "התקשרו אלינו כדי לברר מחירים, אבל עדיין לא קנו אצלנו בית", אומר ג'יימה גוזטלו, אחד האדריכלים השותפים בחברה, ומספר שכמו בישראל, גם בספרד מתקשה מעמד הביניים לרכוש דירות. האם בנייה מקונטיינרים עולה בהקשר זה בשיח הציבורי? "מדברים על זה יותר וזה יכול להיות חלק מהפתרון, אבל אי אפשר לדון בפתרון של בנייה במכולות מבלי לדון גם במחירי הקרקע", אומר גוזטלו בתשובה שכאילו נתפרה לישראל.
מחירי הבתים של צמד האדריכלים נע באזור 900 אירו למטר-רבוע. גוזטלו מדגיש כי המחיר יכול היה להיות נמוך יותר, אבל הם מתעקשים להשתמש בחומרים איכותיים וידידותיים לסביבה, שמטבעם יקרים יותר. "במחיר צריך להביא בחשבון גם את הזמן שנחסך על בניית בית רגיל. בתי קונטיינרים ניתן להעלות על הקרקע תוך שלושה חודשים, שלא כמו בבנייה רגילה, וללופטים ממכולות אפשר להיכנס תוך חודש. זמן זה כסף וככל שעולים יותר מהר על הקרקע, גם משלמים פחות".
לאיזה סקטור משתייכים הלקוחות שלכם?
"בעיקר למעמד הביניים. יש לנו גם בתי יוקרה, אבל 90% מהלקוחות שלנו הם משפחות ממעמד הביניים שרוצות להשיג כמה שיותר בכסף שיש להם, ומהר. אנחנו בונים בצ'ילה ובמדריד ושולחים לכל העולם".
הרומן בין צמד האדריכלים ובין המכולות צמח מאידיאולוגיה אקולוגית. "תמיד התעניינו במיחזור ובשימוש מחדש, ולפני ארבע שנים התוודענו לבנייה מקונטיינרים, שזה למעשה סוג של מיחזור. תוך כדי ניסיון למדנו המון ושיפרנו את השיטה. אנחנו לא רק מעצבים את הקונטיינרים אלא גם נדרשים להתמודד עם מגבלות תקציביות. עכשיו, למשל, אנחנו בונים דגם שחצי ממנו הוא מכולה והחצי השני מתבסס על בנייה תעשייתית; אנחנו משתכללים כל הזמן".
מה התגובות על המכולות המעוצבות?
"אנשים מאוד מתרשמים ולא מאמינים שניתן ליצור בתים מקונטיינרים. כמובן שיש ארצות שבהן יותר מקובל ופחות מקובל, אבל באופן כללי אנשים מאוד סקפטיים לגבי מגורים בקונטיינרים וחושבים שזה ירגיש כמו כלא, או שהאיכות לא טובה. אבל אחרי שרואים ונכנסים לבתים ומרגישים את הפוטנציאל, הגישה משתנה. אנשים צריכים זמן להסתגל לרעיון ולהתחנך שאפשר לבנות ככה ואני מאמין שבסופו של דבר האוכלוסייה הכללית גם תחשוב שבנייה ממכולות זה הדבר הכי הגיוני".
"אין בעיית בידוד בפלדה"
הפוטנציאל התכנוני הגלום בשיטה לא פסח על קהילת האדריכלים בישראל. ביניהם נמצאים זוג האדריכלים גלית וירון גולני, שפיתחו תשוקה לתכנון ממכולות באוסטרליה, שם התגוררו ארבע שנים ולימדו תכנון בפקולטה לארכיטקטורה של אוניברסיטת מלבורן. הזוג הציע לאחד הלקוחות שלהם לבנות בית במושב הצופה אל הכנרת ממכולות בלבד. "אבל אין עדיין בשלות לזה", הם מעידים, "הלקוח ביקש בית נורמלי בכפר וחשב שמכולות זה קובייתי ומתועש מדי".
עם זאת, בית אחד ממכולות הם כבר בנו בישראל והוא שוכן ביישוב בשפלת יהודה (בתמונה בעמוד הקודם). הבית מורכב משתי מכולות שיוצרות חלל של 42 מ"ר. המכולות הולחמו בשטח בצורת האות ר' ומשני צדי המכולות יצרו האדריכלים מרפסות מעץ תוך התחשבות בסביבה ואף שילבו את העצים בתכנון. "אחד היתרונות בבנייה ממכולות הוא במוכנות לרעידות אדמה", אומר ירון, שכתב את הספר "שער לאכיטקטורה". בית שנבנה בשיטת הבנייה הזאת הוא הבית האחרון שייהרס ברעידת אדמה. כשהמשאית עם המכולה הגיעה לשטח, אז בסיבוב היא נתקעה בעמוד טלפון והעמוד נשבר. חשבתי שתהיה פגיעה גם במכולה, אבל בדקנו וראינו שלא רק שלא היה שום סימן על הפלדה, גם אף חלון לא נשבר. הרי מכולה יכולה להתגלגל בגבעה ולא יקרה לה דבר או לחטוף הדף של טיל ולעמוד בזה לעומת בית שבנוי משיטות בנייה קלה אחרות".
את המכולות הזמינו הזוג ממפעל באשדוד, שסיפק את המכולות חתוכות ומוכנות למגורים מבחינת בידוד, אינסטלציה, חשמל ועוד. העלות לדברי הזוג עמדה על 30 אלף שקלים. לאחר שהמשפחה שלה יועד הבית נכנסה להתגורר בו, החל תהליך הציפוי בעץ - גמישות נוספת בשיטה שעליה מצביע הזוג. המכולה שוקלת ארבעה טונות וגובהה הסטנדרטי עומד על 2.60 מטרים וישנן מכולות גבוהות יותר שמתנשאות ל - 2.90 מטרים.
והנה מגיעה שאלת השאלות - איך פותרים את בעיית הבידוד של הפלדה?
ירון: "אין בעיית בידוד בפלדה. יש לנו קונספציה לא נכונה לגבי כושר הבידוד של פלדה, שאמנם הוא אפס, אבל כמו שהיא מתחממת מהר, כך היא מאבדת חום מהר. אין לה מסה תרמית, אז יותר קשה לבודד אותה מצד אחד, אבל גם יותר קל כי היא לא סופגת חום או קור. לכן מה שחייבים לעשות זה קיר פנימי מגבס או כל חומר אחר, ובין הקיר הפנימי לדופן הפלדה יש לבודד את המכולה באמצעים שונים כמו צמר סלעים. מי שלא מאמין שניתן לבודד מכולה, שייסע לאוסטרליה, שם הבנייה הזאת נפוצה מאוד".
בנוסף לבידוד הפנימי, בחרו הזוג לחפות את חוץ המכולה בעץ בצורה כזאת שמשאירה מרווח בין דופן המכולה לקורות העץ כדי לאפשר זרימת אוויר, שמסייעת גם היא לבידוד. רווח כזה הושאר גם בגג. את המכולות הפכו הזוג גולני לבית קטן מעץ בכפר. "כאדריכלים, אנחנו מסתכלים על מבנה בעיני רנטגן ויודעים ממה הוא עשוי, אבל רוב האנשים מסתכלים מבחוץ על הבית ולעולם לא יחשבו שזה בית שעשוי ממכולות", אומר ירון.
"האנשים מהמפעל באו לבקר אצלנו כמה חודשים אחרי שסיימנו את הבית ולא מצאו את המכולה, הם לא זיהו אותה", מוסיפה גלית. "בארץ בנייה מתועשת מוזרה לאנשים, אבל בעולם זה מקובל ונחשב ירוק".
למה בארץ אין עדיין מוכנות לבנייה מהסוג הזה? עניין תרבותי?
ירון: "אנחנו יושבים על היסטוריה של בנייה מאבן ומחומרים כבדים ואילו האוסטרלים, למשל, יושבים על היסטוריה של בתים מיובאים מאנגליה, עשויים עץ ופלדה שהובאו בחלקים והורכבו בשטח".
גלית: "לנו יש את ההיסטוריה של הבית ערבי ולהם יש היסטוריה של בית עם גלי פלדה. הדימוי של בית אצלנו הוא של קירות מבטון שיישארו לנצח ואכן לבנייה הקונבנציונלית יש איכות שאי אפשר להתכחש לה. אין ספק שבבית קל שכשמקישים עליו שומעים קול חלול, לא מרגיש לישראלים כמו משהו שיישאר לנצח, אבל מי אמר שצריך לבנות בית לעד".
המכולות מאפשרות עלייה מהירה לקרקע, שלא כמו בניית בית שיכולה להימשך שנים.
ירון: "חישוב הזמן מהווה גורם קריטי כי סטודנטים וזוגות צעירים צריכים בית אתמול ולא בעוד חמש שנים - עכשיו זאת התקופה הקשה עבורם. מה גם שצריך לזכור שאנשים לא רוצים לגור בתל אביב בגלל איכות הבנייה המדהימה של הדירות; הרי הדירות בתל אביב מצ'וקמקות ומהחלון רואים את השכן צופה בטלוויזיה בתחתונים. אם ישימו להם משהו אחר, אז הם יגורו בו".
וזה הרבה יותר אסתטי מקרוואנים.
ירון: "הארכיטקטורה העכשווית לקחה על זה טרמפ ועושה את זה שיקי ומעבר למודרני. יש משרד גדול מאוד בארצות הברית שידוע בבתים יוקרתיים ולא זולים והם החלו לבנות ממכולות ומחומרים מתועשים ועושים מזה משהו מאוד טרנדי ועכשווי עם סוג גימור שמושך אנשים צעירים עם ראש פתוח. באוסטרליה כל אחד ירצה להיכנס לבית כזה. אנחנו קצת מפגרים אחרי העולם, אבל גם פה זה יהפוך למקובל. אין דרך אחרת".
גלית: "אפשר לבנות בכל סטנדרט שרוצים ובמקום קירות גבס אפשר לבנות מעץ או כל חומר אחר, זאת רק שאלה של תקציב. זה אחד הדברים היפים בשיטה. מצד אחד, התקציב של המכולות קבוע, ידוע מראש וזול משמעותית ומצד שני, יש גמישות אדירה בתכנון".
"לרוב האנשים נופלת הלסת"
את הגמישות ניצלו היטב במשפחת לפידות מכרם מהר"ל. עמיעד, אב המשפחה שמוכר גם מעמותת ארץ כרמל, הוא איש בעל מודעות אקולוגית שמנחה את בחירותיו. אחת מהן היא בחירת בית המשפחה. לפני שש שנים נבנה הבית, שמורכב ממכולות שיוצרות חלל בן 120 מטרים - רבועים שמחולק לחדרים. הכניסה לבית היא עורפית וחלון המטבח צופה אל הרחוב, על אדן החלון ישנה גומחה ובה ספרי קריאה ועיון.
"זה בהחלט בית חלומות", אומר לפידות, "בנייה במכולות זה הפתרון הכי סביבתי. עדיף לבנות במכולות מאשר שהן יהפכו לפסולת ובטח עדיף להשתמש במכולות מאשר לחצוב ולהקים עוד מפעלים למלט".
איך עלה הרעיון?
"מי שבעצם הגה את הבנייה במכולות הוא אבא שלי, שהוא איש חברת צים בעברו והיום פנסיונר. הוא נטע בי את הרעיון של בנייה במכולות, שהיתרון הגדול שלה הוא בשימוש חוזר וזה חומר גלם מאוד חזק. מעבר לשימוש החוזר, היה לי חשוב להשתמש בחומרים ממקורות טבעיים או מתחדשים ולכן בחרתי לבודד את הבית בחבילות קש. את החדרים בנינו עם לבני אדמה שמייצבים אקלימית את הבית והקירות נושמים כי לבני האדמה סופחות ופולטות לחות, אין לנו צורך במזגן. זה מאוד נעים ובריא לחיות בבית כזה".
אז לא חייבים לבחור בקירות גבס.
"הגימור מאוד חשוב בבנייה במכולות וזה לא חייב להיראות תעשייתי. לבני האדמה אמנם ייקרו לנו את הבנייה, אבל זה מוזיל את העלויות בטווח הארוך".
אתה שומע סביבך על משפחות נוספות שבחרו לבנות בית ממכולות?
"יש עוד כמונו בארץ, זה הולך וצובר תאוצה. יש סקפטיות לגבי השיטה הזאת, אבל ברגע שנכנסים לבית שלנו, לרוב האנשים נופלת הלסת מרוב תדהמה כי הבית נראה ממש טוב".
בתי מכולות / צלם: איל יצהר
בתי מכולות / צלם: איל יצהר
בתי מכולות / צלם: איל יצהר
בתי מכולות / צלם: ירון גולני
כתבות
ני"ע
