גיא לרר: "בחדשות כבר לא מזלזלים בסרטונים מהרשת"

"אני לא נמצא כאן על תקן של מוביל טכנולוגי ולא נביא של הדור", אומר מגיש הטלוויזיה גיא לרר. אם תשאלו אותו, הוא בכלל בחור לא כל-כך טכנולוגי, ולא אחת הוא מוצא את עצמו מקבל מחברי הצוות בתוכנית "צינור לילה" הסברים איטיים על תפעול אפליקציות אינטרנט מתוחכמות.

התוכנית האהובה עליו, אגב, היא "כך היה" של ערוץ 1. למרות כל זה, במלאות שנה לתכניתו הלילית מרגיש לרר שהוא עומד על סיפה של מהפכה בשידורי הטלוויזיה, לא פחות.

כבר לפני כ-5 שנים התחיל לרר לדחוף את הרעיון שלו לתוכנית שתעסוק ברשת האינטרנט. "באתי לראודור (בנזימן - מנכ"ל חדשות ערוץ 10, ל"א), ואמרתי לו 'שמע, יש איזה עניין כזה, האינטרנט'. הוא היה פתוח מאוד, אבל זה נראה לו ולאחרים הכי מוזר בעולם, גם כשזה היה על המסך. הוא אמר לי 'למה אתה מתכוון'? שלחתי לו סרטון מטומטם, של כריס קרוקר, המעריץ המתייפח של בריטני ספירס. אחרי שעשיתי פיילוט הוא אמר שזה לא יחזיק תוכנית, אבל הוחלט לשלב אותי במגזין של אושרת קוטלר, שהיה אז חזק".

לדברי לרר, בעוד שלהנהלה היה את החזון, הקולגות בערוץ 10 לא אהבו את הרעיון. "הייתה הרמת גבה בלשון המעטה. גבה שנמשכה עד הפדחת. זו הייתה תחושה של חילול הקודש, של חזיר בבית מקדש. 'סרטונים מהאינטרנט, באיכות הזאת?! בטלוויזיה?!'.

"כל העניין של האינטרנט הוא לעקוף חסמים ו'דורמנים' תרבותיים. הרי מהי התקשורת הישנה? חבורה של 'דורמנים' שעומדת בכניסה ועושה סלקציה: 'זה כן, זה לא'. ברגע שאתה בא עם החומרים האלה, אתה מערער את עולמם.

"גם אני מסנן, אבל הרבה פחות. מבחינתי, משהו שכל הרשת מתעסקת בו הוא כמעט חובה. בסופו של דבר, המשמעות של תוכנית כמו 'צינור לילה' היא להגיד 'עורך חדשות, ביי, אתה לא חשוב. פה אנחנו מביאים את הדברים מלמטה'".

מהפכה תרבותית

לפני שנה הוחלט להעניק ללרר את התוכנית המיוחלת ששובצה אחרי חצות בערוץ 10. שם הוא לא רק מציג את אותם חתלתולים חמודים ויצורי יו-טיוב אחרים, אלא מנסה גם להעלות לסדר היום נושאים הקשורים בתרבות הרשת.

"כל הזמן חיפשתי איך לתרגם את המהפכה התרבותית הזאת לטלוויזיה", הוא אומר, "זה תמיד לא היה קל. אפילו בפינת 'הצינור' הראשונה לא הצלחתי למלא 5 דקות, כי התוכן היה ירוד, לא היה מספיק בשביל למצוא אפילו סרטונים שהם מצחיקים אבל ברמה לא מביכה. היום, אנחנו כבר מסננים תוכן לתוכנית יומית של חצי שעה.

"אין כמעט פרשיה שהתקשורת נוגעת ומתעסקת בה שלא נוגעת אלינו באיזשהו אופן. אין כמעט תחום שאי-אפשר לתת עליו את האדפטציה האינטרנטית, ואפילו בעיניי - וזה עדיין בוויכוח - גם לחדש בו יותר מהחדשות המסורתיות".

לדבריו, "הסרטונים המצחיקים, המשעשעים, נשארו. הם פינה. הם כבר לא הדבר שהכי מושך את הקהל. בסרטונים המצחיקים הרייטינג דווקא יורד".

- מי הצופים שלכם?

"כמובן שיש דומיננטיות לצעירים, והקהל הכי דומיננטי אצלנו הוא בני 25-34. אבל זה לא שאין מבוגרים, שבאים מתוך הקטע של 'בוא נראה מה קורה אצל הצעירים'".

- העובדה שזה משודר מאוחר בלילה מפריעה לך? יכולת להיות פרה-פריים.

"מפריע לי ברמת החצי שעה לפה או לשם. הייתה לי הצעה לעבור לשעה מוקדמת יותר, ולא רציתי. אין הבדל גדול בין המספרים שלנו לאלה של הפרה-פריים. חוץ מזה, בשבע בערב הקהל הוא אחר. אני לא רוצה לכפות את עצמי על עקרת-בית שאני לא מעניין אותה. בשעה שאני נמצא בה, אנשים מתעניינים בזה. אבל השעה בעיקרון מעולה בעיניי, מצוינת".

- למה?

"אני יכול לעשות שם מה שאני רוצה, אין לי מגבלות של מה אני מראה, איך אני מדבר, מה אני עושה, ומה הדרישות ממני בכלל. התוכנית הזאת עלתה עם אפס ציפיות. לא רייטינג, לא כלום. 'בואו נדבר על זה' הייתה המטרה הראשונה במעלה. זה מה שסימנו לעצמנו. אני אמרתי - והחבר'ה בערוץ הסכימו אתי - שזה נושא חשוב שצריך לעסוק בו. לא צריך להסתכל בחרדה על טבלאות הרייטינג בבוקר, אם כי ב'צינור' הסתכלנו עליהן בחיוך גדול, אבל זה לא בא מתוך לחץ".

- בכל זאת, עלית כתוכנית שהסגולה העיקרית שלה בעיניי הערוץ הייתה שהיא מאוד זולה.

"זו עדיין תוכנית מאוד זולה. הייתי אומר 'בשקל וחצי', אבל אני לא רוצה להעליב אף אחד. אבל אחת ההוכחות היא שאפשר. יש כמות אדירה של יצירה ולב ונשמה בצוות הקטן מאוד שעושה את זה. זה מדהים, אנשים שמרוויחים משכורות נמוכות שבאים ומתאבדים על העבודה הזאת, מתוך תשוקה לספר את הסיפור של הרשת".

- אתה מצייר את זה רומנטי, אבל המאבקים התקציביים במערכת החדשות מוכרים. אני מניח שאתה רוצה הרבה יותר.

"כל הזמן. אני רוצה להגדיל את הנפח. אני נאבק על זה בצורה יומיומית כמעט, כי גם אם אני אקבל כל מה שאני רוצה, ואני רוצה דברים, זו עדיין תישאר תוכנית דלת-תקציב. אבל אימנו את החבר'ה לעבוד בצורה הזאת.

"היום אנחנו כבר מבקשים ממרואיינים לצלם את עצמם באייפון. קרה לי אפילו מקרה - אולי זו תהיה הזדמנות להתנצל בפני ח"כ נחמן שי - שהתקשרנו אליו ובשל מגבלות ביקשנו ממנו לשלוח את הסינק שלו באייפון. והוא זרם, ואז הוא שלח לנו משהו שהוא שום דבר מלבד ערימה של פיקסלים, יש גבול למה שאפשר לשדר. היה ויכוח מר באותו יום מי יבשר לנחמן שי שהוא גם צילם את עצמו באייפון וגם עשה זאת לחינם".

- זו עדיין טלוויזיה, אופן הצילום המתרחב הזה של 'הגיע ראשון למקום האירוע' הוא לא זילות של המדיום?

"אני מאמין שיש יתרונות בלכלוך בהקשר הזה. בעיני אנשים במערכת החדשות זה היה חילול הקודש, בעיניי יש לזה ערך של חדשנות. גם כשבן אדם מצלם משהו לבד ביד רועדת, זו אולי איכות פחות טובה - אבל זה קרה עכשיו. זה גם זמני לחלוטין. עוד מעט הפלוני אלמוני שמחזיק סלולר יצלם לך ב-HD באיכות טובה לפחות כמו המצלמות הגדולות. זה עניין של שנתיים בערך".

גילה את דפני ליף

- ניסיונות של ערוץ 2 לעשות דברים דומים לא הצליחו. למה לדעתך?

"אני חושב שאנשים לא כל-כך מעריכים כמה עבודה נדרשת בשביל להביא את הסרטונים הכי מעודכנים, לערוך אותם ולבנות קצב נכון. גם הסרטונים הקלילים יותר זה עבודה עיתונאית".

לדברי לרר, המהפכה הזו בתפיסה החדשותית למעשה "כבר כאן". הכול מתחיל או נגמר ברשת. את דפני ליף, למשל, הוא הראשון שהציג לעולם כשאיתר את קבוצת הפייסבוק שלה, ובה 1,000 'לייקים' בלבד.

"אני חושב שגם במערכות החדשות בתקשורת יודעים להיות קשובים, מחפשים, לא מזלזלים. אף אחד כבר לא שוקל לזלזל כשאני בא עם קבוצת פייסבוק, סרטון או תופעה ברשת. התקשורת המסורתית צריכה לעשות אדפטציה מהירה כדי להבין את העולם הזה ולא כולם עשו אותה".

- במקום שבו אתה עובד עשו אותה?

"אני ישבתי בשנה האחרונה 20 פעמים במהדורת החדשות המרכזית עם אייטמים מהאינטרנט. בשנה הראשונה לא ישבתי אף פעם, אז בוודאי שעשו".

היום, שנה מאז העלייה לאוויר, רושמת התוכנית ממוצע של 6.4%, גידול של 31% לעומת החודש הראשון. אך היעדר החשש של לרר מהרייטינג נובע גם מהתחושה שלו שהנפח של התוכנית בפייסבוק גבוה מהנפח על מסך הטלוויזיה.

מקרה אחד שמהווה דוגמה מוחשית לכך היה ביום שבו הוא העליב את הזמר ג'סטין ביבר בשידור. המשפט שזרק לאוויר התפייד, אבל זעמן של מאות מעריצותיו של הזמר הורגש היטב על עמוד הפייסבוק של התוכנית, עד שאנשים עצרו את לרר ברחוב ושאלו אותו מה הוא כבר אמר.

"הווליום בפייסבוק חזק הרבה יותר", הוא אומר, "בסופו של דבר, המהדורה תינק מהפייסבוק. בכלל המבנה ישתנה. מהדורת חדשות תורכב מכמה צפיות היו לחיתוכים שלה בפייסבוק. זה לא הרייטינג שישחק".

- אבל עדיין הכסף הוא במסך המרכזי.

"זו שאלה של זמן. אם תשב עוד שנתיים תצפה בטלוויזיה, שתהיה טלוויזיה-מחשב, לא תראה אותה באופן ליניארי, מתחילתה עד סופה. תהיה לך חלוקה לרובריקות ותבחר את הכתבה שמעניינת אותך. והפרסומת תבוא על הכתבה, מותאמת לתוכן. זה לא יגמור את מערכת החדשות, אבל המבנה המקובל יעלם".

- זה נהדר שמרגישים את רחשי הציבור, אך יש חשיבות גדולה לקו מערכתי, עריכתי. האם נכון לתת לציבור רק מה שהוא רוצה כל הזמן?

"אני מאמין שגם בענף הבידורי הציבור רוצה בידור שעשוי היטב, ואתה רואה בטלוויזיה שתוכניות הבידור שמצליחות הן תוכניות שעשויות היטב. אלה שיורקות לגמרי בפרצופו של הקהל לא מצליחות".

- ואיך תיראה "צינור לילה" בעוד שנה?

"בדיוק ככה. אולי אני אקבל יותר כסף, אולי תהיה לי יותר תהודה, זה יהיה יותר מרכזי".