משרד הביטחון תוקף: "פקידי האוצר לא מבינים בכלכלה"

"התנהלות פקידי האוצר בשבועות האחרונים מוכיחה שהם לא מבינים בכלכלה, חברה וביטחון. ההיסטריה שבה נתונים אותם פקידים גורמת להם לנסות להסיט את הקשב הציבורי מהדיון האמיתי בדבר המדיניות הכלכלית והחברתית שהם הובילו בשנים האחרונות", כך נאמר בהודעה מיוחדת שפרסם אמש משרד הביטחון בתגובה לקריאות שעלו אתמול ממשרד האוצר לקצץ מתקציב הביטחון כדי לממן את הרפורמה החברתית ובין השאר לפטר אלפי אנשי קבע.

"מערכת הביטחון לא יעילה לגמרי"

גורמים באוצר טענו אתמול כי פיטוריהם של אנשי קבע יוכלו לפנות כמיליארד שקל מתקציב הביטחון, וזאת נוסף על קיצור השירות הסדיר של חיילי החובה והפעלה מחושבת של חיילי מערך המילואים. מאז 2007, טוענים באוצר, מספר אנשי הקבע שנקלטים מדי שנה בצה"ל עולה והצבא אינו פועל לפי מתווה ועדת ברודט להורדת עלויות השכר של כוח האדם.

בהודעת משרד הביטחון נאמר כי "הניסיון להכפיש את מערכת הביטחון ואת המשרתים בה הוא חוסר אחריות, ואין לנו ספק שהציבור מבין שמדובר בסיסמאות פופוליסטיות ובדמגוגיות שאין בהן דבר וחצי דבר. תקציב הביטחון הוא הנמוך ביותר שהיה אי פעם בחלקו היחסי מתקציב המדינה, ואנו קוראים לאוצר לנהוג בשקיפות מול הציבור".

משרד האוצר לא נשאר חייב ופרסם תגובה משלו: "חבל שניסיון של משרד הביטחון להימנע מבדיקה מעמיקה של קיצוץ תקציבי במסגרת עבודת ועדת טרכטנברג מוליך להפצת טענות חסרות שחר ובסיס בדבר דרישה של משרד האוצר לפיטורי אנשי קבע".

בתוך העימות המתעצם בין שני המשרדים, אמר אמש שר הביטחון, אהוד ברק, כי הקים צוות מקצועי במשרדו ש"יסרוק במסרקות ברזל כל שורה בתקציב הביטחון, כדי לראות היכן ניתן להתייעל. ב-40 מיליארד שקל, אין אפשרות להגיד שאנחנו יעילים לגמרי", אמר. בנאום שנשא במסגרת כינוס של לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים במשק, שהתקיים בהתאחדות התעשיינים בתל אביב, הוסיף ברק ואמר כי כדי לממן את השינויים החברתיים הנדרשים, משרדו יהיה מוכן להקצות חלק מהכסף, אך בתנאי "שתתגבש בנושא עסקת חבילה".

באוצר רמזו אתמול כי המתווה לפיטורי אנשי הקבע צריך להיות דומה לזה שהיה בשנים 2002 ו-2003, אז פוטרו כ-3,300 איש. גורם ביטחוני בכיר טען כי "ממילא חסרים למערכת אנשים".

כך או כך, ובלי קשר לצורך לפנות תקציב למימון הרפורמה החברתית, מוביל בחודשים האחרונים הרמטכ"ל בני גנץ מהלך לקיצוץ של 5% במספר אנשי הקבע. הקיצוץ מתוכנן להיעשות בעיקר בקרב המשרתים ביחידות עורפיות של הצבא וביצועו אמור להתפרס על פני שנים אחדות, במסגרת התוכנית הרב-שנתית הבאה שמגבש צה"ל בימים אלה ומכונה תר"ש חלמיש. מטרת המהלך היא לפנות לצה"ל תקציב שיאפשר לו לרכוש מערכות חדשות ליירוט רקטות וטילים ולהיערך לשינויים המתחוללים באזור, בדגש על המתרחש בשנה האחרונה במצרים ואי הוודאות בסוריה. מהלך זה עתיד להיעשות במקביל לרפורמה מקיפה שצה"ל מגבש בימים אלה בשירות הקבע, בשאיפה להפחית את עלויות השכר.

"הגירעון אינו קדוש"

שר הביטחון ברק הילך אמש בין הטיפות. מצד אחד הבהיר כי "באיראן לא מייצרים קוראנים מהודרים ובובות ברבי ושם חותרים לנשק גרעיני", ומצד אחר טען כי "המשבר החברתי חיובי ויחזיר אותנו להיות חברת מופת שמבוססת על סולידריות". הוא הדגיש כי "נדרש קשב רב לצרכים החברתיים ולכן אין להגביל את המנדט של ועדת טרכטנברג". לדבריו, הרפורמה תעלה מיליארדים, ולכן ניתן יהיה לממנה באמצעות הגדלה של תקרת ההוצאה והעלאת יעד הגירעון. "הגירעון אינו קדוש. אני מכיר את חברות הדירוג, באזרחותי הייתי במגע עם חלקן ואני יודע שהן לא מתעניינות רק בגובה הגירעון ובוחנות גם את היכולת של הממשלה לשלוט על תהליכים ועל האיתנות הכללית. ישראל הוכיחה שהיא יודעת לעשות את זה", אמר.

הוא התייחס למצב הכלכלי העולמי ואמר כי "אין ספק שהמיתון יגיע לישראל", אך חרף חששות אלה, יש לענות על הדרישות החברתיות שעולות מן השטח, כי הן מהוות "שעת מבחן לשיח בין מערכת השלטון לעם ואלה הן שעות חסד יוצאות דופן".

במסגרת הופעתו בכינוס של לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, הציגו ברק ומנכ"ל משרדו, אודי שני, לכ-250 בעלי עסקים קטנים ובינוניים תוכנית מקיפה להקלות שיאפשרו להם להשתלב במכרזים שמפרסם משרד הביטחון. נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום, שרגא ברוש, בירך את השניים על המהלך, אך במקביל קרא "להגדיל את העוגה ואת היקף ההזמנות ממשרד הביטחון לתעשייה המקומית".