בגלל באזל 3: בנק ישראל מרכך את חוזר הנזילות

לאחר דין ודברים עם הבנקים הגמיש בנק ישראל את טיוטת חוזר הנזילות. מהטיוטה השנייה שפורסמה ב-1 באוגוסט והגיעה לידי "גלובס", עולה כי בנק ישראל יאפשר לבנקים חופש פעולה נרחב בהגדרת הנכסים שניתן לראות בהם נזילים. זאת כשלב ביניים לקראת אימוץ דרישות באזל 3 על ידי הבנקים בישראל.

בנוסף, הגדרת הנכסים הנזילים רוככה. הדרישה כי יהיו אלו נכסים "נקיים מכל סוג של שעבוד" ירדה, ובמקומה נקבע כי יהיו אלו נכסים הניתנים לפירעון במהירות. עוד נקבע כי נכס נזיל הוא נכס "הניתן להמרה למזומנים במהירות ובקלות גם בעתות לחץ, ללא אובדן ערך או עם אובדן ערך בשיעור נמוך".

החוזר קובע כי הבנקים יצטרכו להחזיק בכל עת יחס נזילות מזערי שווה או גדול מ-1. החוזר שמהווה תיקון לנוהל בנקאי תקין 342 - ניהול סיכוני נזילות, ייכנס לתוקף באפריל 2012. המפקח על הבנקים הוא דודו זקן.

מרבית ההשגות לטיוטה הועלו מכיוון בנק לאומי ורובן התקבלו על ידי הפיקוח על הבנקים ובאו לידי ביטוי בטיוטה השנייה. את עבודת המטה בלאומי מרכז ראש חטיבת שוקי הון, המשנה למנכ"ל פרופ' דני צידון. מבנק לאומי נמסר כי "אין לנו בעיות מהותיות עם טיוטת החוזר".

הטענה העיקרית שהעלה לאומי הייתה כנגד ההנחיה שלא להכיר בפיקדונות בבנקים או באיגרות חוב של בנקים זרים כחלק מהנכסים הנזילים. בבנק ישראל סבורים כי בעת משבר נזילות מערכתי, עסקאות עם בנקים אחרים יהוו נקודת תורפה. עם זאת, בנק ישראל קיבל את טענות לאומי, ביטל את ההגדרה הקשיחה המקורית ונתן כרגע לבנקים אפשרות לקבוע בעצמם את הנכסים הנזילים. בטיוטה השנייה נקבע כי "הגדרת הנכסים הנזילים אינה רשימה סגורה. בנק יגדיר את הנכסים הנזילים הכלולים בכרית הנזילות, גם בשים לב להוראת באזל 3 לעניין זה".

בנק ישראל הגמיש

הטיוטה שפורסמה במקור ביוני, הגדירה כאמור גם "כרית נזילות". כלומר, היתרה של הנכסים הנזילים שניתנים למימוש תוך חודש ימים במקרה של אג"ח, או לפירעון תוך חודש במקרה של פיקדון, זאת לאחר הפעלת מקדמי ביטחון. בנוסף נדרשים הבנקים לעקוב אחר יחס הנזילות המזערי על בסיס יומי ולבנות "מערכת אינדיקטורים לזיהוי מוקדם של מצוקת נזילות ולהגדרת שלבים שונים בהתפתחות משבר נזילות".

במסגרת שינויים נוספים בטיוטה הגמיש בנק ישראל את מרכיבי יחס הנזילות המזערי. הפיקוח על הבנקים הודיע כי לא יקבע אילו פריטים ייכללו בתקבולים הנכנסים, כאשר במקביל הפיקוח מצפה כי בהגדרה זו הבנקים ינקטו בגישה שמרנית.