קרע בוועדת הריכוזיות סביב שאלת העיתוי של הגשת הדוח

קרע בתוך ועדת הריכוזיות. מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, נחוש להגיש את דוח הביניים של ועדת הריכוזיות שבראשותו, כבר בשבועות הקרובים - כך נודע ל"גלובס". עמדת שני מנוגדת לעמדת רוב חברי הוועדה שסבורים כי המסקנות טרם בשלו, ובשל השפעתן המכרעת על תפקוד המשק, יש למצות את מכסת הזמן.

ל"גלובס" נודע מגורמים באוצר כי שני הקדים את חזרתו מהחופשה הפרטית שלו, ו"הוא אך ורק עוסק בענייני ועדת הריכוזיות". שני התפטר מתפקידו לפני כשבועיים על רקע חילוקי דעות קשים עם שר האוצר, יובל שטייניץ, לרבות בנושאים שקשורים לסמכויותיו והותרתו מחוץ לתהליכים מרכזיים.

שני אינו משתייך ל"צוות רוטשילד" בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג, שכן הוא הציע, ערב התפטרותו, להקים ועדה זהה בראשותו. גורמים בירושלים מעריכים כי שני לחוץ להגיש את המסקנות כמה שיותר מהר שכן ימיו באוצר ספורים ובכוונתו "להשאיר חותם" במשק, בדומה למסקנות "ועדת בכר" אשר שינו את פני שוק ההון הישראלי. כל זאת, למרות שהכנת המסקנות ואף הדיונים טרם הושלמו.

לפי הערכות, אם שני יגיש ויפרסם את המסקנות, הדבר "יסנדל" את הקברניטים, לרבות ראש הממשלה, שר האוצר ובנק ישראל, ויחייב אותם לאמצן. אחרת, זה ייראה כ"התקפלות". גורמים המקורבים לוועדה אישרו את הפרטים, אך מסרו כי גם אם הוא נחוש ולוחץ, "הגשת מסקנות היא בלתי אפשרית, אפילו ברמה הטכנית".

גבאי לא מתכוון לחתום על המסקנות

מהצד השני של המתרס ניצב היו"ר השני של הוועדה, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, איל גבאי, אשר גם הודיע על התפטרותו ביוני, ולפי הערכות אינו מתכוון לחתום על המסקנות, אם יהיו כאלו. על אף שהיה שותף מלא לגיבוש המסקנות, גבאי סבור כי בכל הנוגע לטיפול בפירמידות השליטה, יש למצות את הבדיקה ולהרחיב את הדיונים. עם זאת, כיוון שהוא הודיע מזמן על עזיבתו, אמר גבאי לאחרונה למקורביו כי אין זה ראוי שהוא ימשיך לעמוד בראש הוועדה ויגיש את מסקנותיו.

עוד נודע ל"גלובס" כי בנושא הפירמידות ישנה התקדמות לגבי שלוש סוגיות מרכזיות, אך הדיון טרם הושלם. ראשית, נשקלת האפשרות לבצע שינויים בתיקון 16 לחוק החברות בנושא מגבלות על מינוי דירקטורים בתוך פירמידות.שנית, נבדקת האפשרות להגביל את משיכת הדיווידנדים מלמטה למעלה וכן נבחן עניין הגבלת ריכוזיות האשראי בתוך הפירמידות. סוגיית "פירוק" או "איסור" הפירמידות אינה על הפרק.

אלא ששאר חברי הוועדה סבורים כי הדיונים לא תמו והדברים עוד לא הבשילו לכדי מסקנות, אפילו לא מסקנות ביניים. אחד מהנושאים הקריטיים עליהם כבר הכריעה הוועדה היה איסור אחזקה צולבת של נכסים ריאליים ופיננסיים, עליו הייתה הסכמה מקיר לקיר. אלא שההאטה הגלובלית והמשבר בשוק ההון, מקשים מאוד על מכירת נכסים פיננסיים לרבות בנקים. "מי יקנה היום בנק בישראל? המצב הגיאו-פוליטי לא ברור, הרגולציה רק הולכת וגוברת לרבות בנושא נזילות והלימות הון. חלפו הימים שטייקון היה לווה כמה מיליארדים וממנף זאת כדי לקנות נכס - אף אחד לא ייתן לו כסף. אי אפשר להשאיר שניים שלושה בנקים למכירה. היום כולם שומרים היטב על הארנק", העריך גורם מקורב לחברי הוועדה.

יתרה מזו, מפני שמדובר במספר קטן יחסית של גופים פיננסיים רלוונטיים, הגורם העריך שנציגי בנק ישראל יבקשו לבדוק את האפשרות להסיק מסקנות לגבי כל גוף בנפרד, ולא לצאת עם מסקנה גורפת לגבי כל הגופים הפיננסיים. "מצבה של שרי אריסון והפועלים, שונה מזה של בינו צדיק וקבוצת הבינלאומי. למרות שצדיק גם מחזיק בפז, משקלו בבנקאות בטל בשישים לעומת אריסון ואי אפשר להסיק מסקנה זהה לשניהם. למסקנות הללו השלכות מרחיקות לכת".

מהאוצר נמסר: "בפגישת הוועדה עם רה"מ, שר האוצר ונגיד בנק ישראל ב-31 ביולי, ביקש רה"מ מיו"ר הוועדה לעשות מאמץ מקסימלי להגיש מסקנות לשימוע. לכן כל התייחסות אחרת של הכתב תהיה בבחינת הוצאת לשון הרע".