רוני רוס מתרגשת. רוס היא מנכ"לית פנורמה, ספקית פתרונות בינה עסקית (BI), שהשיקה באחרונה את Necto, גרסה חדשה של תוכנת Panorama הוותיקה.
"יש למוצר שלנו חדשנות טכנולוגית, ממש כמו בסטארט-אפ", אומרת רוס. הגרסה החדשה מוסיפה לתוכנה ממד חברתי, ורוס מאמינה שזהו עידן חדש של תוכנות ארגוניות - מעין דור 3.0 של יישומי בינה עסקית לארגונים.
מטרת תוכנות הבינה העסקית לספק אינדיקציות סטטיסטיות, שמוצגות בצורה גרפית קלה להבנה, על ביצועי החברה.
רוס היא שחקנית ותיקה בעולם הזה, אחת שראתה כמעט הכל - גם תקופות של הצלחה, וגם תקופות קשות שבהן עתיד החברה עמד בסימן שאלה.
היא החלה את דרכה בימים שבהם הצגת גרף מכירות חודשי נחשבה לפלא; מכרה את החברה שלה למיקרוסופט בצעד שיסייע לה להשיג דריסת רגל בשוק; וכיום נוכחת בהפיכתו של תחום ה-BI לאחד משוקי התוכנה החשובים ביותר.
אחרי כמה שנים של קונסולידציה אגרסיבית, שולטות כיום בענף חמש שחקניות מובילות - SAP, אורקל, SAS, IBM, ומיקרוסופט - שחולשות על 72% מהשוק, על-פי נתוני גרטנר ל-2010.
בדומה לצרכנים הפרטיים, הארגונים מוצפים כיום בכמויות מידע בלתי נתפסות. המטרה של חברות ה-BI היא לאפשר להסיק מהנתונים מסקנות מוצלחות, תוך פרק זמן שהולך ומתקצר, על מנת לקבל החלטות נכונות במהירות.
המצב הזה מותיר לשחקניות הקטנות כר נרחב להתפתחות עסקית, שמאפשרת להן להישאר רלבנטיות. פנורמה, שהייתה מהחלוצות בתחום בשנות ה-90, מחפשת יתרון יחסי. "אין היום סרגל כלים עם יישומים חברתיים באף אפליקציה ארגונית", אומרת רוס, "אנחנו נמצאים כאן בחוד החנית".
הגרסה החדשה שהחברה מציעה כוללת אפשרויות לשיתוף תוצאות לניתוחי נתונים, שאילתות, מצגות ודעות בין משתמשים שונים, באופן ויזואלי. מדובר ברשת חברתית בעלת אוריינטציה ארגונית.
בגרטנר מעריכים ששוק ה-BI צמח אשתקד ב-13% ל-10.5 מיליארד דולר, זאת בהתאם למגמת הצמיחה בכלכלה העולמית. "יש לנו הרגשה של הזדמנות בשוק", אומרת רוס.
אחת מהחברות שנהנו מהתובנה הזו היא קליק-טק השודית, שהונפקה לפני כשנה לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר ומאז הכפילה את שווייה. בחברה מושקעת גם קרן ההון סיכון הישראלית JVP.
פנורמה, שמכירותיה מסתכמות בעשרות מיליוני דולרים לשנה, נחשבת לשחקנית בשוק ה-BI המסורתי שמספק כלים המיועדים לדווח על נתונים באופן ויזואלי וידידותי למשתמש.
היתרון היחסי של החברה הוא היכולת להציג חיתוכים שונים של נתונים בסביבת העבודה של מיקרוסופט. וזו גם הביקורת העיקרית של חברת המחקר גרנטר כלפיה, שלפנורמה אין אופק להתפתחות בהמשך ואין לה אלטרנטיבה מעבר לשותפתה הוותיקה, מיקרוסופט.
מערכת היחסים בין פנורמה לבין ענקית התוכנה של ביל גייטס הובילה לכך שמיקרוסופט רכשה את הפעילות המרכזית של פנורמה ב-1996, תמורת 20 מיליון דולר.
פנורמה המשיכה לפעול מאז בנפרד, אך היא עדיין בעלת אוריינטציה "מיקרוסופטית" (למרות שיתוף פעולה מסוים עם גוגל). לפנורמה יש דימוי של חברה שדוהרת על גב הנמר. "אנחנו מספיק קרובים למיקרוסופט", אומרת רוס, "כדי שלא נרגיש שחקן קטן וחסר בסיס מול ענקיות המחשוב שנכנסו לתחום". הקשר בין פנורמה לבין ענקית התוכנה, מעלה את האפשרות שמיקרוסופט תשלוף שוב את פנקס הצ'קים. רוס מאמינה שההיסטוריה לא תחזור: "כל דבר יכול לקרות לכל אחד, אבל אנחנו לא חושבים על זה בכלל".
"צריך עוד משאבים"
בצמוד למשרדים של פנורמה, ברחוב ראול ולנברג ברמת החייל בתל אביב, ניתן למצוא חברת BI נוספת, מוכרת פחות, אבל לא פחות מרשימה. זו חברת Gstat, שחתמה לפני מספר חודשים על שיתוף פעולה אסטרטגי עם IBM.
ההסכם אמור לאפשר ל-Gstat לפנות לשוק הבינלאומי, ולמכור מוצרי ניתוח של נתונים ארגוניים, בעזרת מודלים סטטיסטיים מורכבים. החברה, שיצאה לדרך לפני יותר מעשור, עסקה עד לפני כשלוש שנים בשירותי פיתוח לתעשיות הטלקום, הפיננסים והקמעונות. לפני שנה החליטו בחברה להרחיב את הפריזמה ולפנות לשוק הבינלאומי, הפעם עם מוצר.
Gstat מתמודדת עם הדילמה הבסיסית של תוכנות הניתוח הסטטיסטיות. מצד אחד, כל מנהל מעוניין לנתח לעומק את הנתונים על קהל הצרכנים שלו.
מצד שני, ניתוח כזה שמטפל בכמות גדולה של נתונים, דורש שימוש במודלים מתקדמים, שחורגים בהרבה מקורלציה או רגרסיה בסיסיים. "שימוש במודלים שלנו מספק ניתוח נתונים שמדויק פי 3-4 מניתוח רגיל", טוען אפרים גולדין, מייסד ומנכ"ל החברה.
בעוד שפנורמה השכנה מספקת תוכנה שמתמחה בשליפת הנתונים והצגתם, Gstat פועלת בצד השני של השוק. החברה שמה דגש על העומק הניתוחי - תהליך כריית נתונים - בעזרת מודלים סטטיסטיים שניתן להריץ אותם באופן פשוט יחסית.
תוכנות הניתוח האנליטיות נחשבות לרוב כחלק משוק ה-BI, למרות שניתן לעשות בהן שימוש גם לטובת ניתוח פיננסי, למשל במקרה של אקטימייז שנרכשה על ידי נייס ב-2007 או בתחום קשרי הלקוחות (CRM).
החברה ששולטת בסגמנט זה היא SAS, והמתחרה הגדולה שלה הייתה SPSS, שנרכשה על-ידי IBM ב-2009 תמורת 1.3 מיליארד דולר. למרות ש-IBM ביצעה רכישת ענק בתחום, היא בחרה לבצע שת"פ משלים, הפעם עם Gstat.
"אנחנו משלימים את SPSS ו-SAS, לא מחליפים אותן", מדגיש גולדין. לדבריו, החברות הגדולות בתחום הן למעשה ספקיות של פלטפורמות מחקר שאינן מתמקדות ביצירת תוכנה ידידותית למשתמש.
מהלך ההתרחבות של Gstat בחו"ל מצריך ממנה לגייס הון נוסף. גולדין מחזיק בבעלות מלאה על החברה, שרושמת הכנסות בהיקף של כ-50 מיליון שקל. "אני מבין שאם אני רוצה לפרוץ לעולם, אני צריך עוד משאבים", אומר גולדין, שלא פוסל על הסף את האופציה למכור את החברה, אולי אפילו ל-IBM.
מחיר הבינה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.