"עושים מפרופ' מנואל טרכטנברג סוציאליסט; זו בדיחה"

אחרי כל הדיון בסעיפים, בהקלות במס ובהכבדת המס, בחינוך חינם, האם יש לכל זה סיכוי? ההצעות של הכלכלנים נראות רחוקות מאוד ממה שהכרנו בשיח הכלכלי ועוד יותר ממה שאנחנו מכירים כתפיסת העולם של הממשלה. כבר שלושה עשורים לא היו הבדלים אמיתיים בין המפלגות שבשלטון בכל מה שנוגע למדיניות הכלכלית, אבל נתניהו נחשב המנהיג עם תפיסת העולם הכי מגובשת בתחום הזה.

הקמת ועדת טרכטנברג, אומרים חלק מהמומחים, לא תהיה באמת הפתרון. "הם לא רוצים לצאת מהעולם שלהם ולכן באמת זה חסר משמעות", אומר ד"ר יצחק ספורטא. "אם תוציא עוד 3 או 4 מיליארד שקל נוספים בשנה, זה לא מה שישנה באמת. המחאה, כמו שאני רואה אותה, ואני לא מעורב ממש, זה בדיוק לעשות את הסוויץ'".

"מבחינת הדמוקרטיה בישראל, אם הצוות הזה של המחאה יעמיד בסופו של דבר אלטרנטיבה תפיסתית למה שהממשלה אומרת לנו כבר המון זמן - זה דבר מאוד חשוב. אז האזרחים, אני לא מדבר על הפעילים, יבואו ויגידו 'רגע, אנחנו יכולים לבחור'. יתקיים דיון אמיתי בין שתי גישות".

פרופ' אסף רזין אופטימי לגבי האפשרות לשנות לעומק את המבנה של המשק הישראלי. "אני לא נגרר לקיצוניות, אבל אני ער לקשיים של אדם צעיר לגבי העתיד הקרוב שלו. לדיור, לחינוך. זאת הבעיה שמציקה לי ואני פורס את הדברים שלי בצורה זהירה במערכת שמשתרעת על מספר שנים. הקווים המנחים שלי הם של דברים ישימים".

- השאלה אם יהיה מי שירצה ליישם.

"ההערכה שלי שיש רוח גבית, שתשפיע גם על החקיקה בכנסת וגם על ההתנהגות של הממשלה, וגם על מה שיקרה בבחירות בעוד שנתיים. אני אופטימי במובן הזה שלדעתי, המחאה הזו, שהפתיעה את כולנו, יוצרת מצב חדש של תמיכה ברעיונות של רפורמה".

כבר לא ניאו-ליברלים

ספורטא: "כולם עושים מטרכטנברג סוציאליסט. זו בדיחה. הוא בא עם תפיסה של שינויים קלים. להביא 2 מיליארד מפה ומשם, 'ניקח מן הגורן ומן היקב ונאסוף איזה משהו וניתן להם אולי הטבת מס להוצאות על מטפלת'...".

פרופ' אריה ארנון מאמין שהשינוי בשיח הוא המשמעותי. "אין לי שום ספק שזה מהלך אופטימי. קשה לדעת אם הוא יסתיים באיזושהי תפנית דרמטית, שיהיה אפשר להגיד שב-14 ביולי 2011 התחילה הבנייה של ישראל אחרת. אבל יש אירועים כאלה בהיסטוריה. ימים יגידו".

- אפשר לומר שעצם המחאה היא היסטוריה, לא?

"זו באמת הפתעה אופטימית שלא ציפיתי לה. בטוח שאני אתאכזב בעתיד, בטוח שיעשו טעויות, אבל יש משהו מאוד אופטימי בזה שהדיון הכלכלי-חברתי יצא מהשתיקה שלו ומהשבי שלו בידיים של השיח הניאו-ליברלי, זה כבר לא ככה".