הפירמידה של אהוד ברק

"אין דרך להוריד מסים עקיפים אלא על ידי הגדלת המיסוי של העשירים, עצירת התהליך של הורדת מס החברות, טיפול אמיתי בריכוזיות וגם מס על העושר. אני במקרה מסתובב וגר במקום שבו אם יטילו על כל דיירי המתחם הזה, כמו על דיירי סביון או קיסריה או כפר שמריהו, על פי הנכסים האמיתיים, מס רכוש - לא יקרה שום דבר, הם יעמדו בזה ויראו בזה חלק מהביטוי של אותה סולידריות".

(שר הביטחון, אהוד ברק, השבוע בראיון לגלי צה"ל)

מה נגיד? ברק צודק. 100% צודק. מס החברות נמוך מדי, מסי העושר, כהגדרתו, נמוכים מדי, וזה יפה לשמוע את הדברים הללו דווקא ממי שצבר תוך זמן קצר יחסית רכוש שנאמד בעשרות מיליוני שקלים.

רגע, רגע, יש עוד דבר אחד קטן שהחברים במתחמי אקירוב, סביון, כפר שמריהו וקיסריה יכולים לעשות כדי להיות "חלק מהביטוי של אותה סולידריות". ייתכן שאנחנו נאיביים, אבל חברי המתחמים היוקרתיים לא צריכים לחכות למדינה כדי שתגבה מהם יותר מס, הם יכולים לעשות את זה לבד ולגלות קצת יותר סולידריות עם מס הכנסה.

למה אנחנו מתכוונים? הביטו בבקשה בתרשים המצורף - תרשים החברות של... אהוד ברק, הלקוח מדוח המבקר שבדק את העברת הכספים לבנותיו של ברק. מה קורה פה בדיוק? חצים ימינה, שמאלה, למעלה, למטה, שותפים, חברה ועוד חברה, שרשור ועוד שרשור; בקיצור, יש לנו עסק עם מיני טייקון שבנה לו מיני פירמידה. והשאלה היא: בשביל מה? ברק אינו תאגיד עסקי במובן המקובל, תאגיד בעל חברות בנות ושותפים עסקיים; ברק הוא פחות או יותר מופע עסקי של איש אחד.

 IPad

גם לפי עדותו בראיון לעיתון "הארץ", הוא הרוויח את הכסף הגדול שלו מכישרון הייעוץ הפנטסטי שלו. "עשיתי הרצאות, אבל גם הייתי יועץ של חברות בינלאומיות בתחום הפיננסים, גם קרנות השקעה פרטיות וגם קרנות הון סיכון גדולות בעולם, שבמציאות של שנת 2000, עם כל הסיבוכים, זה היה מלחמת עיראק ברקע ו-11 בספטמבר, עולם משתנה, וראשי החברות האלה לא הרגישו שהם מבינים מספיק את העולם. גופים כאלה, שמנהלים, נגיד, 10 מיליארד דולר, יש להם בערך 200 מיליון דולר בשנה שהם מוציאים על ייעוץ, על מחקר, וחסר להם מישהו שמבין את הדבר הזה. עכשיו, אני מבין מערכות כלכליות, למדתי באמת באוניברסיטה הכי טובה בעולם. כל מה שעשיתי עשיתי ישר, פשוט, על השו לחן, בלי טריקים ובלי שטיקים. שום דבר. ולכן אני לא מתבייש בכלום, אני לא משפיל את העיניים בפני אף אחד. אף אחד לא ילמד אותי, לא יטיף לי, גם לא כל מתקני החוק".

דברים כדורבנות, אבל למה, לעזאזל, עבור הייעוץ, המחקר, ההבנה וההיכרות המעמיקה עם התחום הביטחוני צריך להקים מיני פירמידה ומבנה מסועף של חברות? לא מספיקה חברה אחת, אהוד ברק בע"מ, עם בעל מניות אחד, אהוד ברק בכבודו ובעצמו? ובכלל, למה ברק צריך להקים חברה כדי להעניק שירותי ייעוץ ולא לפעול, למשל, כמו רוב בני התמותה, כשכיר "רגיל" העובד בשירות הקרנות הגדולות?

משתלם להיות חברה

אפשר להניח שבשלב הזה כל רואי החשבון ועורכי הדין ומומחי המיסוי המצויים בברנז'ה העסקית מתפוצצים מצחוק מהשאלות הטיפשיות שהעלינו. המיני-פירמידה של אהוד ברק נחשבת דבר שבשגרה ואין בה דבר וחצי דבר לא תקין.

אין במבנה הזה או בשיטה הזאת שום דבר מיוחד או מתוחכם, וכל יועץ מס מתחיל היה בונה לברק מבנה דומה. יתר על כן, אנשים שמגלגלים הרבה פחות כסף מברק נוהגים באותה דרך. אין צורך לגלגל עשרות מיליונים לצורך הקמת חברה בע"מ, לעתים מספיקים מיליונים בודדים ואף פחות.

עשרות אלפי אהוד ברקים לפחות בישראל (אפשר להניח שגם בנימין נתניהו עשה זאת כאזרח פרטי) פשוט מנצלים באופן לגיטימי את מה שהמחוקק נתן להם. ברגע שהמחוקק יצר מצב שבו יש פער מיסוי כה גדול בשכבה הראשונה בין יחיד לבין תאגיד (24% בתאגיד בהשוואה ל-45% ליחיד), המוטיבציה של אנשים היא לשחק את המשחק באמצעות חברות, כי החברה משלמת בשלב הראשון חצי בהשוואה למס השולי של היחיד. ולא רק זאת, המחוקק מאפשר לחברות להתחמק מתשלום ביטוח לאומי שעשוי להגיע לסכומים גבוהים מאוד, דבר שעודד שכירים עם משכורת מפוצצת לפתוח חברות.

כזכור, תקרת ההכנסה לביטוח לאומי הוכפלה בזמנו ועומדת כעת על סכום גבוה יחסית של כ-73 אלף שקל, דבר שדחף מנהלים רבים לפתוח חברות ולהעניק לחברה "שירותי ייעוץ", או שירותים בכל כינוי אחר, כיד הדמיון הטובה עליכם.

אפשר להניח שגם טאלנטים טלוויזיוניים, שפרצופם מוכר היטב לכל קורא, קיבלו ייעוץ דומה וחסכו להם ומקופת המדינה בסך הכול מאות מיליוני שקלים בשנה. ה"טריק" החוקי פשוט: הם חוסכים מעצמם תשלום ביטוח לאומי של עשרות אלפי שקלים בשנה, "דוחפים" לחברה הוצאות מן היקב ומן הגורן (ודי לחכימא ברמיזא), מושכים שכר נמוך יחסית מהחברה ובסופו של דבר מחלקים את רווחיה (לאחר מס חברות יחסית נמוך) כדיבידנד ומשלמים מס של 25%. התוצאה בשורה התחתונה ברורה: אם יש לך משכורת של 60, 70, 100, 200 או 500 אלף שקל בחודש, כחברה תשלם פחות מס באופן משמעותי מאשר כשכיר.

והטריק הזה משתכלל אם יש לך כמה עיסוקים ועסקים ואתה מקים חברה ועוד חברה ועוד שרשור. השרשור מגוון את תכנוני המס ופותח אופציות אינסופיות להפחתת חבות המס מהטעם הפשוט הבא: אפשר להזיז את הכסף מחברה לחברה ככל שרוצים בלי שהדבר ייחשב אירוע מס, כיוון שדיבידנדים בין חברה לחברה פטורים ממס.

כך לפעמים יוצא שהתאגיד רוכש דירה, רכב יקר, כרטיסי טיסה ואף תמונות יקרות לקישוט הדירה היקרה ומעמיד אותם לרשות בעלי המניות שלו. הכול על שם התאגיד, גם הוצאות תחזוק הדירה והוצאות אחרות, שונות ומשונות. התאגיד, למרבה הפלא, עובד מהבית, כתובתו היא הבית, ואנו משוכנעים שלא מעט דירות יוקרה במתחמים שאהוד ברק מכיר טוב כל כך הן של חברות, כנראה גם זרות.

ומי יעז לפרק את המיני-פירמידות למען הסולידריות החברתית שברק היטיב לדבר עליה? ברק יודע את התשובה טוב יותר מכל אחד אחר.