אל על: הפסדי עתק, מניה צונחת - ושכר מפלצתי למנהלים

תשואה שלילית של 14% - זה החשבון שמגישה חברת התעופה הישראלית אל על למשקיעים שרכשו מניות במסגרת הנפקתה לפני שמונה שנים, מהלך חדשני שבאמצעותו מכרה המדינה את גרעין השליטה באל על לחברת כנפיים שבשליטת האחים דדי ואיזי בורוביץ'.

הפרט המדהים הוא שאם סוכמים את כלל המשכורות והבונוסים שחילקה החברה לבכיריה מאז ההנפקה, יוצא שהללו קיבלו תמורה בהיקף גבוה יותר מהדיבידנדים שחולקו לבעלי המניות בשנים שחלפו מאז (50 מיליון שקל שחולקו ב-2007).

המנכ"ל הקודם של אל על, חיים רומנו, זכה לשכר ומענקים בהיקף של 41 מיליון שקל במהלך חמש שנות כהונתו (בדיקה של רשות ני"ע בהמשך חשפה כי חלק מהמענקים לרומנו לא אושרו כנדרש בדירקטוריון), בעוד שהמשקיעים איבדו בתקופה זו כשני שליש מהשקעתם בחברה.

עובדה זו לא מנעה מהחברה לחתום על הסכם העסקה מפנק גם עם מחליפו של רומנו, מפקד חיל האוויר לשעבר אליעזר שקדי, אשר זכאי למענק בגובה 2% מהרווח הנקי השנתי של אל על לפני מס, וזאת בנוסף לשכר חודשי של 115 אלף שקל ואופציות הניתנות למימוש לכ-1.9% מהון המניות של החברה.

כך זכה שקדי בשנת 2010, אשר הסתיימה ברווח של 57.4 מיליון דולר, לשכר בעלות כוללת של 16.8 מיליון שקל, מתוכו 11.4 מיליון שקל הוגדרו כמענק. למרות שהחליט להעביר מחצית מהמענק לקרן מצוינות לעובדים, תנאי שכר אלה עוררו תרעומת גדולה אצל טייסי אל על, שחלקם מכיר את שקדי עוד מתקופת השירות בחיה"א.

אבל נראה כי בעתיד הקרוב בחברת אל-על לא יחלקו בונוסים על הצלחות. אתמול דיווחה החברה על תוצאותיה למחצית הראשונה של 2011, אשר הסתיימה בהפסד של 62.6 מיליון דולר - גבוה במעט מההפסד שרשמה החברה במחצית הראשונה של 2009, שהיוותה את שיא המיתון הריאלי במהלך המשבר הפיננסי העולמי הקודם.

המניה חזרה לתקופת המשבר

מניית החברה נסחרת כעת במחיר הגבוה אך מעט מהמחיר בו נסחרה במשבר 2008, ונראה כי המשקיעים חוששים כי אל-על עומדת בפני תקופה קשה נוספת. מעבר לגורמי שוק עולמיים המשפיעים גם על רווחיות חברות תעופה אחרות, כגון מחירי הנפט הגבוהים ושערי מטבע, סובלת אל-על, בדומה למתחרותיה הישראליות ארקיע וישראייר, מעלייה משמעותית בהיקף הטיסות הזרות המגיעות לישראל, עובדה הגורמת להחרפת התחרות.

חשוב לזכור כי במקרה של אל על, גם בשנה אותה היא מסיימת ללא רווח או בהפסד, תזרים המזומנים שלה מפעילות שוטפת עומד על כ-130 מיליון דולר, שזהו גם סכום הפחת השנתי שהחברה רושמת בגין המטוסים שרכשה. במחצית הראשונה של 2011 נרשמה ירידה חדה של 43% בתזרים מפעילות שוטפת ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, לרמה של 76.9 מיליון דולר. למרות הירידה החדה, מדובר עדיין בנתון גבוה יחסית למחצית הראשונה ב-2009, אז עמד תזרים המזומנים על 24.9 מיליון דולר בלבד.

באל על מבינים שהחברה צריכה לבצע פעולות על-מנת לעצור את הסחף, ורואי החשבון שלה הפנו בסקירתם לתוכניות החברה לשיפור בתוצאות הכספיות ובתזרים המזומנים. "לאור התוצאה העסקית, החברה מגבשת תוכנית עבודה ופעולה, שמטרתה לשפר את התוצאה העסקית ותזרים המזומנים שלה", כתבו. "עיקרי התוכנית כוללים בין היתר אופטימיזציה של הפעולות המסחריות, תוך ניהול צמוד ומבוקר של לוח הטיסות והגדלת הכנסות מפעולות, לרבות כאלה שאינן קשורות במכירת כרטיסי טיסה, צמצום עלויות ופעולות נוספות בתחומים הפיננסיים והמימוניים".

התייעלות פנימית לא תספיק

כך לדוגמה, הודיעה אל על לפני מספר שבועות על ביטול הקו לברזיל, ועם פרסום הדוחות דיווחה על פריסה מחדש של הלוואות בנקאיות באופן שהמח"מ שלהן יוארך.

אבל ספק אם בתנאי המאקרו הנוכחיים (נפט גבוה, דולר נמוך), והמציאות השוררת בשוק התעופה, תוכניות ההתייעלות הפנימיות יספיקו. במצב שבו גם שתי חברות התעופה הישראליות האחרות לא מלקקות דבש (ישראייר סיימה את 2010 בהפסד), נראה שלא יהיה מנוס ממיזוג בענף התעופה המקומי אשר יביא לחיסכון בהוצאות התפעוליות.

שקדי התייחס אתמול לפרסומים האחרונים בתקשורת לגבי מיזוג אפשרי של חברות תעופה בישראל, ואמר "לגלובס" כי "בעולם הרחב תהליך המיזוגים, רכישות וחתימה על הסכמי בריתות, הוא דבר משמעותי שקורה כל הזמן, ונכון שגם במדינת ישראל המגמה הזו תתפתח. אנחנו כל הזמן לומדים ומתעניינים, ואם יש משהו רלוונטי - הוא מובא לשולחן הדיונים".

 התוצאות של אל על מאז הפיכתה לחברה ציבורית

 מניית אל על מאז ההפקה