"הבעיה של קרנות ישראליות היא האקזיטים המאוחרים"

"אחד המכשולים של קרנות ההון סיכון הישראליות בגיוס קרנות המשך הוא שהאקזיטים שלהן מגיעים מאוחר מדי", כך אומר עו"ד ליאור נוחי, שותף בפירמת עורכי הדין הגלובלית McDermott Will & Emery מעמק הסיליקון.

נוחי מתמקד בעבודה עם תאגידים, חברות השקעה, בנקים מסחריים, אוניברסיטאות ולקוחות פרטיים. בעבר היה שותף לעסקאות של חברות היי-טק וקרנות הון סיכון ישראליות, ובהן הקרנות קונקורד של מתי קרפ, ויזראל סיד פרטנרס של מייקל אייזנברג וג'ון מדבד.

בנוסף, נוחי ליווה קרנות בתהליך גיוס ההון וחברות בעסקאות שונות, לרבות הנפקות ראשוניות, מיזוגים ורכישות.

* למה לדעתך האקזיטים מגיעים מאוחר מדי?

נוחי: "הקרנות הישראליות, בשונה מהאמריקניות, ידועות ככאלה שלא מוותרות על החברות. הן משקיעות בפחות חברות אבל לזמן ממושך. בקרנות האמריקניות, לעומת זאת, משקיעים בחברות רבות, נותנים להן לרוץ 12-18 חודשים, ומי שלא מראה סימני הצלחה עד אז פשוט נסגרת. המנגנון הוא שונה - סוגרים את הלא מוצלחות וממקדים את תשומת הלב וההון הפנוי במצליחות. הרי כדי לגייס קרן המשך צריך להציג הצלחות. בארה"ב האקזיטים מגיעים כל שנתיים בערך, אבל יותר חברות נכשלות".

* היית ממליץ לקרנות הישראליות לאמץ את המודל הזה?

"לא בהכרח. כשבדקתי לעומק את הנתונים למדתי שלחברה ישראלית יש יותר סיכוי להצליח מאשר לחברה אמריקנית. בארה"ב יותר חברות נסגרות ויש יותר הצלחות, ובישראל פחות חברות נסגרות ולכן ליותר חברות יש סיכוי להצליח".

"המצב בישראל עדיף מבחינת החברות, שכן יש להן זמן להתפתח ולא סוגרים אותן במהירות. מצד הקרנות המצב הזה פחות טוב כי הן מתקשות להציג הצלחות שיאפשרו להן גיוסי המשך כל שנתיים-שלוש", הוא מוסיף.

* מה נחשב המודל המועדף?

"ישראל היא מראה של מה שקורה בוואלי, וגם שם לא מעט קרנות נעלמות. אלה שמצליחות להגיע לאקזיטים מגייסות קרנות וממשיכות. בשנתיים האחרונות, כשהשוק היה קשה, היו חברות שהצליחו, ומי שהשקיע בהן, יכול להמשיך, בישראל או בסיליקון ואלי".

* מספר הקרנות המקומיות הולך ומתמעט. כמה קרנות לדעתך יוכלו להחזיק את תעשיית ההיי-טק על הכתפיים שלהן?

"יש לא מעט קרנות אמריקניות שהגבירו את הפעילות בישראל, גם ללא קרן ייעודית - בטרי ונצ'רס, בסמר ונצ'רס או קיינן פרטנרס למשל. זה לא במקרה, אלה הקרנות שהתחילו בבוסטון ארה"ב, ורק אחרי כמה הצלחות עברו לפעול גם בסיליקון ואלי. זה הדור השני של קרנות ההון סיכון האמריקניות, ולא אלה שכיכבו בשנות ה-80 וה-90. המצב דומה גם בישראל - אייפקס, קונקורד, יזראל סיד פרטנרס שהצליחו אז, כבר לא פעילות".