שבועיים לאחר שרשות החשמל החליטה להעלות את תעריפי החשמל ב-9.89% מפרסמת חברת החשמל את תוצאות הרבעון השני של השנה. הכנסות החברה הסתכמו ב-5.1 מיליארד שקל, צמיחה של 14% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 360 מיליון שקל, לעומת הפסד של 412 מיליון שקל ברבעון השני של 2010. השיפור בהכנסות ברבעון ומתחילת השנה הוא תוצאה מגידול ריאלי בהכנסה הממוצעת לקוט"ש ומגידול בצריכה. החברה מדווחת כי שיא ייצור החשמל היה בחודש פברואר והגיע ל- 9,725 מגוואט.
גם ברווח הגולמי והתפעולי נרשם שיפור, כתוצאה מגידול בהכנסות ממכירת חשמל ומקיטון במחיקה חשבונאית של רכוש (שנרשמה אשתקד), לאור סירובה של רשות החשמל להכיר במלוא העלות של הקמת אמצעי הייצור החדשים.
לדברי יו"ר הדירקטוריון, יפתח רון-טל, "על רשות החשמל והממשלה למצוא את הדרך למתן את הצורך בהעלאת מחיר החשמל, כך שציבור הצרכנים ייפגע כמה שפחות". מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן, הוסיף כי "החברה נאלצת להתמודד עם המשמעויות של השיבושים באספקת הגז המצרי, על אף מצבה הפיננסי הקשה. התמודדות זו היא נטל כבד על תזרים המזומנים שלה. נמשיך לנקוט צעדי התייעלות משמעותיים על מנת לשפר את המצב הפיננסי".
גידול בהוצאות התפעול
על רקע השיבושים הקשים באספקת הגז הטבעי ממצרים, במקביל לצעדי הממשלה, שנועדו לצמצם את העלאת מחיר החשמל, קיבלה רשות החשמל בחודש שעבר החלטה להעלות את מחיר החשמל. יחד עם החלטה זו, הודיעה הרשות שהיא מבטלת את תמריץ הגז שעליו התחייבה בעבר. החברה הודיעה כי ביטול התמריץ משמעותו הפחתה חד-פעמית ברבעון השלישי של כ-250 מיליון שקל.
במחצית הראשונה נרשם גידול בהוצאות התפעול (ללא דלקים ופחת) בשיעור של כ-10%, הנובע בעיקרו מגידול בנלוות כתוצאה מההסכם עם הממונה על השכר וגידול בשיפוצי מחז"מים. עלות השימוש בדלקים במחצית הראשונה ירדה בכ-0.06 אג' לקוט"ש בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
בנוסף, חל גידול בתצרוכת הדלקים בהשפעת הגידול במחירי הפחם, המזוט והסולר ושימוש מוגבר בסולר עקב התקלות באספקת הגז ואיסור השימוש במזוט וכן גידול כמותי בגז עקב הכנסת טורבינות גז נוספות לפעולה, שתרמו לקיטון בתמהיל הייצור. גם בסיכום המחצית הראשונה של השנה נרשם שיפור: ההכנסות הסתכמו ב-10.3 מיליארד שקל, שיפור של 24%.
מצב מאתגר
בשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 615 מיליון שקל, לעומת הפסד של 1.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. עם זאת, האתגר של החברה נמצא במאזן האימה שלה עם התחייבויות ענק של 62 מיליארד שקל (לעומת 49 מיליארד לפני 5 שנים).
אמנם יש לחברה עוד 2 מיליארד שקל הכנסות בשנה, ובכל זאת מדובר במספר מאתגר. אגב, החברה מגייסת גם הון עתק בחו"ל ומבצעת הגנות משינויי מט"ח וריבית בהיקף של 2.5 מיליארד שקל.
בלי סיוע ממשלתי - דירוג האשראי של החברה ייפגע
חברת החשמל סובלת מיחסים פיננסים חלשים ומרמת נזילות נמוכה, אך מצליחה לגייס מדי שנה מיליארדי שקלים באג"ח בדירוג גבוה. "חגיגת" גיוסי ההון עלולה להסתיים בכי רע. בחודש שעבר הכניסה מדרוג את דירוג האג"ח של החברה (סדרה 2022) לרשימת מעקב, וציינה כי "בבסיס דירוג החברה עומדת ההנחה כי בעת הצורך תתקיים התערבות משמעותית של המדינה, בהיקף הנדרש ובמועד הנדרש".
כמו כן, חברת הדירוג הבינלאומית מודי'ס הודיעה שתבחן מחדש את דירוג האשראי Baa2 של החברה, עם אפשרות להורדת דירוג, בעקבות הודעת החברה ביולי שהיא צופה "קושי במימון" העלות הנוספת של סל הדלקים, שנגרמה כתוצאה מההתקפות על הצינור להולכת גז ממצרים.
הדירוג הנוכחי משקף את ההנחה שקיימת הסתברות גבוהה מאוד שממשלת ישראל תעניק סיוע לחברה, ואף תשפר את מצב הנזילות הלקוי שלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.