"המחאה תתנפץ אם הממשלה תתמוך בהתנחלויות ובחרדים"

משרד עורכי-הדין הוותיק, פירון, צירף לשורותיו באחרונה 4 שותפים צעירים חדשים. בהזדמנות זו הסכים ראש המשרד, עו"ד צבי פירון, לחרוג ממנהגו שלא להיחשף בתקשורת והעניק ריאיון בלעדי ל"גלובס".

פירון, שמשרדו מייצג כמה מהחברות הגדולות במשק, ביניהן, למשל, מלונות דן, קבוצת אשטרום, קבוצת מרחב - אמפל, EMG - ספקית הגז הטבעי המצרית, אלביט מערכות, בזק, חברת הביטוח הראל, ודש אייפקס, אינו מסתיר את התפעלותו מגל המחאה החברתית שפוקד את ישראל באחרונה.

פירון מלא תקווה נוכח התופעה החדשה, ולדבריו היא מזכירה את גל המחאה שפקד את העולם בשנות ה-60. "עד לא מזמן הייתה תחושה שלאנשים לא אכפת, או שהם לא מאמינים שאפשר לעשות שינוי, והשינוי מעורר תקווה אדירה שהדור הצעיר מאמין בעתיד ויכול להשפיע. המחאה החברתית צודקת לגמרי. כולנו יודעים שמצבו של מעמד הביניים נשחק", אומר פירון, שאביו, עו"ד מיכאל פירון ז"ל היה פעיל בזירה הפוליטית ונמנה, בין היתר, עם פעילי התנועה שתמכה בבחירתו של לוי אשכול לראשות הממשלה ב-1969 ומהתורמים הגדולים למסע הבחירות של אהוד ברק ב-2001.

עם זאת, פירון יוצא נגד הביקורת החריפה שמטיחים המפגינים באילי הון, דוגמת יצחק תשובה, נוחי דנקנר ואילן בן-דב, ונגד הסדרי החוב שאליהם מגיעים הבנקים עמם. "ככלל, הסדרי חוב הם תופעה חיובית. כשחברות או עסקים עם עתיד, עוברים תקופה קשה וצריכים לעבור דרך הפרוצדורה של הסדר חוב, אני מצפה שכל בעלי הזכויות בחברות ובעסקים הללו יתנו את חלקם ויישאו בעול.

"אך חשוב לדעת, כי הסדר חוב כשלעצמו אינו תופעה שלילית. הסדר החוב שעשה למשל לב לבייב ב'אפריקה ישראל' היה הגון, והציל את החברה כמו גם את כספם של המשקיעים.

"אני חושב, שאסור לפגוע באנשי העסקים הללו. הם אלה שמניעים את הכלכלה, יוצרים מקומות עבודה, ותורמים למשק. לכן צריך לתת להם את הכבוד הראוי ולהסדיר תחומים שיש בהם כשל שוק".

שינוי סדרי עדיפויות

* במה, אם כן, צריכה ויכולה המחאה החברתית שאתה מגדיר כ"צודקת", להתמקד?

"המחאה צריכה לנסות לעשות תיקון באיזון שבין מדינת הרווחה שבה חיינו בעבר, לבין כלכלת השוק חסרת המגבלות המספיקות, שאליה נסחפנו והקלות הרבה מדי שבה ניתן להגיע לקבוצות ריכוז ולמונופולים ולנצל לרעה כוחות שוק. אבל הבעיה האמיתית של מעמד הביניים לא תיפתר כתוצאה מהתיקון הזה. התיקון הדרוש הוא לא עניין של רגולציה, אלא של שינוי סדרי עדיפויות, ולדעתי, המחאה הזו תתנפץ אל מול הצורך האידיאולוגי והפוליטי של השלטון הנוכחי להמשיך לתמוך בהתיישבות ביהודה ושומרון ובמגזר החרדי.

"הבעיה החברתית בישראל לא תיפתר כתוצאה מהכנסות מדינה נוספות, אלא רק משינוי סדר העדיפויות בהוצאות של המדינה. אם תמשיך להינתן עדיפות כלכלית ליישובי יהודה ושומרון בהיקף שבו היא ניתנת היום, ואם לא נטפל בגידול המפחיד והמסוכן של החלק הבלתי יצרני במגזר החרדי, לא נצליח לפתור את בעייתו של המעמד הבינוני בישראל.

"בתקציב הביטחון לא צריך לגעת, אלא בתקציבים שמופנים למגזר החרדי ולשטחים. חובתה של הממשלה להיענות ולפתור את המצוקה, אלא שהממשלה הנוכחית לא תהיה מסוגלת לעשות זאת, מכיוון שהיא שבויה, מבחינה אידיאולוגית ופוליטית, בצרכים אחרים. חלוקת המשאבים הנוכחית לא תאפשר פתרון צודק למעמד הביניים.

"ההסברים למצוקת הדיור נכונים מאוד - קשה לבנות פה בארץ ולצאת ממצב של קרקע למצב של בית עומד. יש כאן תהליך תכנון ובנייה לא יעיל באופן קיצוני וביורוקרטיה מסובכת. חוק הווד"לים הוא דווקא פתרון לא רע, המפגינים טעו כשיצאו נגדו, אבל לבדו הוא לא יפתור את הבעיה".

על רקע המצב הביטחוני בימים האחרונים, הוסט סדר היום הציבורי מהמחאה החברתית. המאהלים - שהיו לסמל המאבק - נעלמים אט-אט מעל דפי העיתונים ונבלעים ברקע, כמעט בלתי נראים מאחורי עשן הקטיושות. עם זאת, המוחים קוראים לראש הממשלה, גם בימים קשים אלה, לא לשכוח את המצב החברתי.

* איך ההתפתחויות החדשות ישפיעו על המחאה החברתית? האם המחאה תרד לטמיון?

"אני מקווה מאוד שהמחאה לא תרד לטמיון וגם אין סיבה שזה יקרה. הצורך ותחושת הקיפוח שהולידו את המחאה לא יימחקו בגלל אירועים ביטחוניים, קשים ככל שיהיו".

* עכשיו לממשלה יש תירוץ טוב לחוסר הטיפול בנושאים שבבסיס המחאה.

"אני לא אופטימי לגבי הטיפול של הממשלה הנוכחית בצרכים שבאים לידי ביטוי במחאה הזאת. אני לא רואה שיקרה משהו אמיתי בסדר העדיפויות הלאומי. יכול להיות שהייתה כוונה לצמצם בתקציב הביטחון, לפני האירועים האחרונים בדרום, אבל זה לא צעד נכון. לאור מה שקורה מסביב, זה גם לא יקרה, ובצדק. תקציב הביטחון לא צריך לשמש מקור לכספים הדרושים לצורך סיפוק הצרכים הצודקים של המוחים. עדיין, כולי תקווה שבכל זאת לא יידחקו את המטרות החברתיות אל מחוץ לתודעה".

להיות מודאגים מהמשבר

* מהו תפקיד המשפטנים במחאה?

"למשפטנים לא צריך להיות תפקיד מיוחד, יותר מאשר לאנשים אחרים במחאה החברתית. בשונה מדברים שקראתי לאחרונה ב'גלובס', אני גם סבור שבית-המשפט העליון לא צריך לעסוק בזכויות חברתיות. זכויות חברתיות הן עניין פוליטי של סדרי עדיפויות ושל חלוקת המקורות. סדרי עדיפות כלכליים הם עניין פוליטי. בית-המשפט העליון לא יכול ולא צריך לפתור את מצוקת הדיור או את שיעורי המס, או לקבוע אותם. יש לנו בשביל זה מערכת פוליטית ושלטון".

* ממה נובע לדעתך המשבר הכלכלי הנוכחי?

"אני לא כלכלן ואין זה מתפקידי לענות על כך, אבל אני יכול להגיד שהכלכלה היא תנודתית ושהמשבר הנוכחי הוא חלק מהמשבר הקודם. המשבר הפיננסי בארה"ב אמנם נגמר, אבל הבעיות הכלכליות הריאליות של ארה"ב עוד לא נפתרו, והיא עוד לא עלתה על דרך המלך להבראה. מבחינה כלכלית, אזרחי ישראל צריכים להיות מודאגים בעת הזו".

משתדרגים למעגל השותפות

ארבעה עורכי-דין מונו באחרונה במשרד עוה"ד מ. פירון לשותפים. לפני כשבועיים הצטרפו לשותפות עורכי-הדין אוהד יאראק, אודי אפרון ודנה בירן, והם מצטרפים לעו"ד עודד אופק שקודם לשותפות במשרד לפני חודשים מספר.

עו"ד אופק הצטרף בתחילת השנה כשותף למחלקת שוק ההון במשרד לאחר שעבד בפירמה שנתיים וחצי. קודם להצטרפותו למשרד מ. פירון, היה עו"ד אופק שותף זוטר במשרד עוה"ד גיא בכר, שם עסק במגוון תחומי המשפט המסחרי לרבות ליטיגציה מסחרית.

עו"ד אופק רכש לאורך שנות עבודתו מומחיות ייחודית בייעוץ משפטי למנהלי קרנות נאמנות, תעודות סל ומנהלי תיקים, והוא מנהל את תחום קרנות הנאמנות והמכשירים הפיננסיים במחלקת שוק ההון במשרד פירון. במסגרת זו, מייצג אופק כמה בתי השקעות ושחקנים בולטים בשוק ההון בארץ, כדוגמת חברות מנורה-מבטחים, איילון, אפסילון, אינדקס, סיגמא ועוד.

שותף נוסף הוא עו"ד אודי אפרון, שהצטרף למשרד פירון כעו"ד בשנת 2008 ומ-2011 משמש כמנהל מחלקת ניירות ערך ותאגידים במשרד.

את ההתמחות עשה אפרון במחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) ולאחריה עבד כראש צוות במחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך וחבר המחלקה המקצועית. אפרון משמש כיועץ משפטי של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה בת"א, הפועלות בין היתר בתחומי אחזקות, נדל"ן, ביטוח, פיננסים, מדעים. כמו כן, מתמחה עו"ד אפרון בגיוסי הון ובהנפקות ציבוריות ופרטיות ובהסדרי חוב, ועו"ד פירון מגדיר אותו כאחת ההבטחות הגדולות ביותר בתחומי עיסוקו.

פירון: "אני נמצא במקצוע הרבה שנים, ומעטים הם עורכי-הדין שיש להם יכולות כמו לאפרון. יש לו יכולת משפטית יוצאת דופן לאסוף נתונים עובדתיים ממקורות שונים, לקחת את החוק, וליישם את הוראות הדין על מצבים עובדתיים מסובכים. כל זה במסגרת שיקולים מסחריים כלכליים. אני חושב שהוא מבריק".

עו"ד אוהד יאראק התמחה במשרד פירון בשנת 2004, ועתה הצטרף כשותף. יאראק עובד במחלקות הליטיגציה והליטיגציה המינהלית במשרד פירון משנת 2004. בין היתר, עוסק יאראק בייצוג לקוחות שונים בתחומי מיסוי עירוני, בסכסוכים מסחריים, לרבות סכסוכים בין בעלי מניות בחברות, וכן בתביעות שעניינן תכנון ובנייה ומכרזים.

גידול טבעי

גם השותפה החדשה, עו"ד דנה בירן, התמחתה במשרד פירון (ב-2001) ומאז היא עובדת כעורכת-דין במחלקת הנדל"ן במשרד. בין היתר, מייצגת עו"ד בירן חברות קבלניות וחברות יזמיות בעסקות שונות לרכישה או למכירה של נכסים מניבים, קרקעות, עסקות קומבינציה ועוד. בשנים האחרונות מתמחה בירן גם בתחום ההתחדשות העירונית, ומייצגת יזמים שונים בעסקאות פינוי בינוי ותמ"א 38.

ראש המשרד, עו"ד פירון, והשותף הבכיר, עו"ד רפי מלמן, אומרים כי הפירמה, שממוקמת במקום השישי מבחינת מספר עורכי-הדין בישראל, צמחה כל השנים בגידול טבעי ובמיזוגים קטנים.

* ישנו גידול בלתי פוסק של משרדי עורכי-הדין המובילים בישראל. לאן אתם שואפים להגיע?

פירון ומלמן: "משרדי עורכי-דין הם תופעה ייחודית. המשרדים הגדולים הם קואופרטיביים שמתנהלים במסגרת קפיטליסטית, שבה ההיררכיה אינה ברורה. אין כאן מבנה ארגוני במו בחברה. אין מנכל וסמנכ"ל - כל אחד מטפל בלקוחותיו בעצמו, ולא נותנים דין-וחשבון להנהלה. יש גודל רלבנטי למשרדי עורכי-הדין, שמעבר אליו בעיית ניגוד העניינים התוך-משרדית הופכת ללא כדאית כלכלית.

"אנחנו עוד לא הגענו לשם. אנחנו סבורים, שהמיזוג של משרדי גולדפרב וזליגמן שיצרו משרד של כ-200 עורכי-דין, הוא טוב מאוד כי יכולות הליטיגציה בזליגמן הן יוצאות מהכלל, בעוד שתחום המקרקעין ושוק ההון בגולדפרב הם מצוינים וביחד נוצר משרד טוב מאוד. אנחנו המשרד השישי בגודלו בארץ ואנחנו לא בתחרות להיות במקום הראשון או השני".

במכללות לא פחות טובים

* מהי עמדתכם לגבי האינפלציה בכמות עורכי-דין והסטודנטים למשפטים?

פירון: "התוצאה היא, שהשירות המשפטי הניתן לציבור הוא פעמים רבות מתחת לכל ביקורת, ויש כאן סכנה. אני לא מבין איך אדם, אחרי שנה של התמחות, יכול לפתוח משרד, כפי שקורה הרבה. מאיפה הוא יודע מה לעשות? בא אליו אדם ומבקש להגיש תביעה על 50 אלף שקל - איך הוא יודע איך להגיש את התביעה ואיך להכין את הראיות? איך הוא יודע להכין הסכם שכירות ומכר דירה ולעשות בדיקות נאותות? הוא לא.

"לכן, רוב תביעות הרשלנות המקצועית שמוגשות לבתי-המשפט הן בנוגע למכירות דירות. כמות עורכי-הדין הפעילים עוברת זעזוע גדול, ובעתיד היא תתייצב. בסופו של דבר, הביקוש וההיצע יעשו את שלהם. אני לא מראיין את עורכי-הדין הצעירים, אבל מכיר את אלה שעובדים איתי, ואת אלה שלא עובדים איתי, אני מכיר לאט-לאט".

מלמן: "צריך להאריך את תקופת ההתמחות משנה לשנתיים. לחבר'ה כאן, שמסיימים התמחות, יש תחושה שזה לא מספיק. כשאנחנו התמחינו, ההתמחות ארכה שנתיים, והיום הפסיקה של בתי-המשפט הרבה יותר ענפה וכך גם החקיקה. גם בחינות הקבלה צריכות להיות יותר קשות. בכל מקרה, בסופו של דבר תהיה ירידה בביקוש ללימודי משפטים. כשאני מראיין עורך-דין לעבודה אצלנו, אני מסתכל מה הוא עשה בחיים, ופחות איפה הוא למד. גיליתי, שמי שלמד במכללה הוא לא פחות טוב ממי שלמד באוניברסיטה".

עם צירוף השותפים החדשים מונה משרד פירון 110 עורכי-דין, מתוכם 37 שותפים.

 עודד אופק, אוהד יאראק, דנה בירן, אודי אפרון / צלם: איל יצהר